רשימת הצעות החוק
 

דיון מפורט בהצעות החוק
להלן כלל הצעות החוק הפרטיות ששימשו לבניית הדירוג, כולל הניקוד שניתן להם בכל אחד מחמישה היבטי הבחינה. ההצעות מופיעות מהעדכנית ביותר אל המוקדמת ביותר.

1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - סיוע בשכר דירה לחיילים בודדים)
הצעת חוק 4102 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ ואחרים באה להוסיף לחוק קליטת חיילים משוחררים סעיף משנה המעניק כספים מהקרן לסיוע נוסף לחיילים בודדים. ריכוז ההטבות הניתנות לחיילים משוחררים בודדים נמצא כאן
  • ישימות: אין בעיית ישימות מיוחדת, אף כי לא ברורה עילת הוספת התמיכה בחקיקה, בהתחשב בכך שמקומה הנכון של התוספת הוא במסגרת ההטבות הרגילות המוענקות לחיילים משוחררים. ניקוד: 3
  • עלות: לא מאוד גבוהה, בהתחשב במספרם הלא גדול של החיילים הבודדים. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה שחיילים משוחררים יקבלו תמיכה בשכר דירה, שעה שלא ברור אם ההטבה מועילה להם כלל (האם לא עדיף היה לתגמלם במזומן ולהניח להם להחליט? האם חייל שמצא מקום לינה זול או בחינם אצל חבר עתיד לצאת נפסד בשל כך?) ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה של סיוע לחיילים משוחררים בודדים ניתנת להשגה, אף כי לא ברורה מידת התועלת בהשוואה לחלופות. ניקוד: 5
  • קבילוּת: דברי ההסבר גורסים כי "ביום שחרורם נדרשים החיילים באופן מיידי למצוא מקור מימון חלופי לשכר הדירה" שעה שמזומנת להם אפשרות ללון משך חודש בבית־החייל. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 27

    2. הצעת חוק הסדרי עבודה גמישה
    הצעת חוק 4101 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ, שלי יחימוביץ' ואחרים ומצטרפת מרינה סולודקין באה ליצור מונח חדש, "עבודה גמישה" המוגדרת: "התאמות בשעות ביצוע העבודה, במספר שעות העבודה, או במקום ביצוע העבודה, לרבות גמישות בשעת הכניסה והיציאה מהעבודה, עבודה חלקית, עבודה מהבית באופן חלקי או מלא, שבוע עבודה דחוס, או חישוב שעות בפריסה חודשית או שנתית." על־פי חוק כל עובד שיש לו ילד שטרם מלאו לו 16 שנים, או שיש לו קרוב משפחה תלוי יוכל לבקש לעבור לעבודה לפי הסדר עבודה גמיש, בתנאי שהוא מחזיק בוותק של כחצי שנה ומעלה בעבודה. נתונים מחקיקה מקבילה באירופה מעלים כי תלונות על סירוב לאפשר עבודה גמישה מלוות במידה הולכת וגוברת בתלונה על אפליה מינית עקיפה. נתונים אחרים מצביעים על פגיעה ממשית בקידום בעבודה של עובדים בהסדרי עבודה גמישה. הקביעות לזכאות לתבוע הסדר עבודה גמישה הופכות אותו פתוח בפני כמעט כל מועסק (ממעמד של הורה לילד מתחת לגיל 15 ועד מי שמטופל בהורה קשיש).
  • ישימות: החוק יוצר קשיים לא מבוטלים, בייחוד כאשר תחולתו כה רחבה והמונח "עבודה גמישה" וההיענות או הסירוב לו מוגדרים באופן כה מעורפל. בחקיקה המשמשת בסיס להצעה זו, סעיף "עבודה גמישה" בחוק התעסוקה בבריטניה (2002) מוגדרות תשע סיבות לסירוב: עלויות נוספות, השפעה לרעה על אפשרות להיענות ללקוחות, היעדר יכולת לארגן את העבודה במסגרת הצוות הקיים, אי יכולת לגייס עובדים נוספים, השפעה שלילית על איכות העבודה, השפעה שלילית על הביצועים, כמות שעות לא מספקת, שינוי מבני מתוכנן או סיבות נוספות כפי שיקבע מזכיר המדינה בבריטניה. בחקיקה הנוכחית מוגדר במעורפל כי מעביד לא יסרב אלא מ"טעמים סבירים, בהתחשב בצורכי העבודה ובתנאיה." מעביד שיסרב מטעם ש"נציב אזורי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" ימצא לא סבירים יתייצב בפני סנקציה חריפה: העובד יוכל להתפטר והתפטרותו תחשב כאילו פוטר. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק היא, ראשית, במשפטיזציה ניכרת, שנית בביורוקרטיזציה ושלישית, וחמור מכל, במניעת העסקה של עובדים (ובעיקר עובדות) העשויים לתבוע העסקה כזו. ניקוד: 8
  • תוצאה: עליה בהעסקה גמישה אצל עובדים במקומות תעסוקה מובטחים. פגיעה בתעסוקה לחלק מהעובדים. ראוי לציין כי, בניגוד לחוק הבריטי, בחוק הישראלי מוכללים ביריעת הזכאים להעסקה גמישה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק ישיג את ההפך הגמור מכוונת המחוקק, כרגיל בחקיקה מסוג זה. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ההצעה מגדירה עצמה "רכה" ו־וולונטרית, אך הכרזה זו שקרית. כמו כן, ההכרזה כי החקיקה הקיימת בבריטניה ("אנגליה" לפי דברי ההסבר) צלחה אינה מעוגנת במידע ממשי או מחקרי כלשהו. דברי ההסבר גם מתעלמים מאפקט הקטנת סיכויי התעסוקה והפגיעה בקידום בעבודה בעובדים במשרה גמישה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    3. הצעת חוק הכנסת (תיקון - מועדי כינוס הכנסת)
    הצעת חוק 4100 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנא סוייד ומצטרפים שאר חברי חד"ש, באה לשנות את חוק הכנסת כך שלא יתקיימו ישיבות במועדי חגים מוסלמיים, דרוזיים ונוצריים. מקומו של הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    4. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - גמלה לאם חד הורית)
    הצעת חוק 4099 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ, דב חנין ודניאל בן סימון דומה בעיקרה להצעה 4070 של אורית זוארץ ומירי רגב. ההצעה הקודמת באה לשנות את חוק משפחות חד־הוריות כדי לאפשר להורה במשפחה חד־הורית להמשיך ליהנות מהטבות שונות גם כאשר החל/ה לעבוד. הצעה זו באה לשנות את חוק הבטחת הכנסה כך שבשנתיים שאחרי לידה תוכל אם במשפחה חד־הורית לצאת לעבודה ועדיין ליהנות מגמלת אם במשפחה חד־הורית מלאה. הצעה זו היא ברוח הכרה מבורכת של המחוקק בחוק "התוצאות הבלתי מכוונות" של צ'רלס מארי, לפיו עצם הענקת הגמלה מקטינה את היכולת להיחלץ ממנה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיית ישימות מיוחדת, אף כי יש לו עלות ביורוקרטית והגדלת התשלומים עשויה ליצור לו התנגדות. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות נכבדת, אך זו מתאזנת, וכנראה יותר מכך, עם הגידול הצפוי בהיקף המס הנגבה. ניקוד: 1
  • תוצאה: עידוד מסוים, במקרים מסוימים אף משמעותי, ליציאה לעבודה של אמהות טריות במשפחות חד־הוריות. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: לחוק עשויה להיות תועלת, אף כי ההגבלה לשנתיים שאחרי הלידה מגבילה אותה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבארים היטב את התופעה. ענישה של תוספת נקודה על שגיאות הכתיב ("אם חד הורית"). ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 15

    5. הצעת חוק דמי מחלה (תיקון - חישוב תקופת היעדרות בשל מחלה ממארת)
    הצעת חוק 4098 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רחל אדטו וחיים כ"ץ באה לשנות את חוק דמי מחלה באופן שייטיב עם החולים במחלה ממארת. כיום קובע החוק כי על יום המחלה הראשון לא יהיה החזר כלל, ואילו היום השני והשלישי יהיו בהחזר של 50 אחוז. במקרה של חולים במחלה ממארת טיפולי הקרנות או טיפולים שבועיים או דו־שבועיים הנמשכים יומיים, מביאים אותם לכך שעובד שנעדר 8 ימים (4 טיפולים של יומיים) זוכה להחזר בשווי של יומיים בלבד על היעדרותו.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות ניכרות, ואין גם סכנת 'הקהלה'. כלומר, אין סיכון שתגמול שונה של החולים במחלות ממאירות יביא אנשים לבקש להשתייך לקבוצה זו. ניקוד: 2
  • עלות: לא מבוטלת, אך גם לא ניכרת. ניקוד: 6
  • תוצאה: תרומה מסוימת להקלת תנאי עבודתם של החולים במחלות ממאירות. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: מטרת החוק להקל על החולים במחלות ממאירות מנקודת חישוב דמי מחלה, ואפשרות זו ניתנת להשגה, ככל הנראה. ניקוד: 1
  • קבילוּת: נוסח ההצעה ודברי ההסבר בהיר וענייני, אף כי ייתכן כי עדיף היה לבחור לכונן אפשרות זו כתקנה ולא בחקיקה, ולכך אין התייחסות. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 12

    6. הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון - העלאת גיל הנישואין)
    הצעת חוק 4097 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יריב לוין באה לתקן את חוק גיל הנישואין ולהעלות את גיל המינימום מ-17 ל-18. הצעת חוק זו הועלתה פעמים רבות בעבר. לא זה המקום לדון בה.

    7. הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי
    הצעת חוק 4096 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד היא לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המבקש לכונן את מעמד המדינה כמדינת לאום יהודית ומבקש לעגן כחוק יסוד עקרונות כמו חוק השבות, סמלי המדינה, וכו'. אין זה המקום לדון בחוק זה.

    8. הצעת חוק חסינות רבנים
    הצעת חוק 4095 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי היא לקבוע כי מי שהוסמך לרבנות "לא יישא באחריות פלילית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל פרסום חיבור הלכתי, הסכמה שניתנה לספר שפורסם או הבעת דעה בכתב או בעל פה בעניינים הנוגעים לתורת ישראל." החוק אינו נוגע בפרסומים או פסיקות דומות של אנשי דת מוסלמים או נוצרים. המקום לדון בהצעת חוק זו אינו כאן.

    9. הצעת חוק גמול התמדה לחיילים בשירות סדיר להבטחת יכולתם לרכוש השכלה גבוהה
    הצעת חוק 4094 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עינת וילף היא לחוק שיעודד לימודים אקדמיים אצל משוחררים מהצבא. לפי ההצעה, החל מהשנה השנייה לשירות בצה"ל יזכה החייל בתשלום חודשי השווה לשכר מינימום, כששלושה רבעים ממנו מופקדים בקרן השתלמות ייעודית להשכלה גבוהה. החייל יהיה זכאי, עם שחרורו, להשתמש בכספי הקרן כדי ללמוד במוסד להשכלה גבוהה, במכינה קדם־אקדמית, במוסד להכשרה מקצועית או בישיבה על־תיכונית, כשהתשלום יבוצע ישירות מהקרן. בתקופת הלימודים ישולמו דמי מחיה לחייל, בהתאם ליתרת הסכום שנצבר על־שמו בחשבון, עד לגבול עליון של 1,000 שקל בחודש. חייל משוחרר יוכל להשתמש, כתום שבע שנים מיום שחרורו, בכספים שנותרו בקרן להשתתפות בהוצאות רכישת דירה או לבקש להשתמש בה להקמת עסק או להשתתפות בהוצאות לנישואיו. שימוש למטרות אלו לפני תום שבע שנים יביא להפחתה של מחצית הסכום. אם יוותרו בקרן כספים כתום 14 שנים הם יועברו ישירות לחשבון הבנק של החייל. ההוצאה התקציבית הכללית לצורך זה תהיה כ-5.5 מיליארד שקל בשנה. ההצעה דומה במובנים מסוימים להצעה 4082 של יואל חסון
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא שהוא תובע תוספת של כ-5.5 מיליארד שקל לתקציב, סכום שווה ערך לכ-3 אחוז מכלל הכנסות המדינה ממסים. סכום עצום כזה לצורך זה עתיד לעורר התנגדות חריפה. ניקוד: 9
  • עלות: כ-5.5 מיליארד שקל בשנה. ניקוד: 10
  • תוצאה: ככל הנראה, גידול ניכר במספר החיילים הניגשים ללימודים אקדמיים ועליה ניכרת בתשלום הנדרש עבור לימודים אקדמיים. התועלת הנובעת מהראשון אינה ברורה. הנזק מהשני, ברור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לא ברורה ההתעלמות מהעובדה שהעלאה של הסכום המוקצה ללימודים תתבטא בהעלאה של הסכום הנגבה, ובשיעור דומה, תהליך שיפגע באלו שאינם חיילים משוחררים ולא תשפר כלל את מצבם של אלו שהם חיילים משוחררים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים מכל היבט כלכלי. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    10. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - הקמת בית דין למשמעת)
    הצעת חוק 4093 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי ומירי רגב מכוונת לשנות את חוק השיפוט הצבאי ולכונן בית־דין משמעתי, שידון במקרים שההיבט המרכזי שלהם ערכי ומשמעתי, ושבית־הדין הצבאי הרגיל אינו הולם אותם. זה אינו המקום לדון בהצעת חוק זו.

    11. הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון - ביטול התנאי להתרחשותה של חבלה במהלך ארבעה-עשר הימים הראשונים של החופשה)
    הצעת חוק 4092 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של משה מטלון באה לשנות את חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) כך שלא תתקיים הגבלה של שבועיים על התרחשותה של חבלה לחייל שלא בעת שירותו. לטענת מטלון, התיקון דרוש במיוחד לאור העובדה שחיילי צה"ל אינם מורשים לבטח עצמם בביטוח פרטי בתקופת שירותם. זה אינו המקום לדון בהצעת חוק זו.

    12. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - פטור מדמי חכירה לישובי בקעת הירדן ומועצה אזורית מגילות)
    הצעת חוק 4091 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של שי חרמש באה לשנות את חוק יסודות התקציב כדי לפטור את תושבי עמק הירדן ומועצה מקומית מגילות מתשלום דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל. אין זה המקום לדון בהצעת חוק זו.

    13. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - מיצוי הליכים בתביעות תחלוף)
    הצעת חוק 4090 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל היא לשנות את סעיף 62 (תחלוף) בחוק חוזה הביטוח כך שהמבוטח יהיה חייב לברר עם צד שלישי את חבותו לפני ביצוע הליך משפטי. סעיף זה בחוק עוסק בתביעות שיבוב, היינו, תביעות בהן חברת הביטוח משלמת למבוטח שנפגע, ואז רשאית לתבוע את הפוגע בשם המבוטח כדי להשיב לה את הוצאותיה (לדוגמה, אם א' דרס את ב', חברת הביטוח של ב' תשלם לו את דמי־הביטוח, ואז תתבע את א' בתביעת שיבוב). לטענת אריאל, חברות ביטוח תובעות באופן מקיף אנשים שונים, חלקם כאלו שאינם מעורבים באירוע, ולרוב בסדר דין מהיר, והוצאות בית־המשפט חלות עליהם. הבירור נועד למנוע את הפנייה לבית המשפט בחלק מהמקרים. זה אינו המקום לדון בהצעת חוק זו.

    14. הצעת חוק העמותות (תיקון - שכר מרבי)
    הצעת חוק 4089 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי ואחרים מבקשת לתקן את חוק העמותות בקביעת שכר מרבי שלא יעלה על זה של מנכ"ל במשרד ממשלתי, אם העמותה נתמכת על־ידי המדינה. אין זה המקום לדון בהצעת חוק זו.

    15. הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין)
    הצעת חוק 4088 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מרינה סולודקין ושלמה מולה באה לשנות את חוק הנוער (טיפול והשגחה) כך שבסעיף 6 שלו, העוסק בבחירת "ידיד" תתווסף התחשבות גם בארץ מוצאו ובשפת אמו של המוצא מבית הוריו הביולוגיים. אפשר להלין על השפה העילגת של דברי ההסבר ("עם אורך חיים שזהה או דומה לאורך חייהם שהוא מכיר") אך אין מקום לדון בה כאן.

    16. הצעת חוק הסגרת אדם הנמלט מהליכי גירושין (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 4087 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ציפי חוטובלי באה לשנות את חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) כך שתתאפשר הגשת בקשת הסגרה נגד מי שנמלט מתהליכי גירושין. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    17. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - מחלוקת שלא בתום לב)
    הצעת חוק 4086 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אורי אריאל באה לשנות את חוק חוזה הביטוח כך שעל חברת ביטוח שהתנערה מתשלום תגמולי הביטוח שלא בתום לב יושת פיצוי עונשי של עד כפל התגמול לו זכאי התובע. אריאל סבור כי "גרירה בלתי מוצדקת של לקוח לבית המשפט היא מעשה זדוני, פוגעני וחמור, המצדיק חריגה מעקרון ההשבה שבפיצוי והחלת פיצוי עונשי." כרגיל במקרים כאלו, מעלה ההצעה מתעלם מכך שהשתת עלות על המבטח מגולגלת אל המבוטח. יש בעייתיות רבה בהחלת פיצוי עונשי בהליך שהוא ביסודו אזרחי, במיוחד שעה שהצד השני במשוואה אינו נענש באופן דומה, כאשר הוא מגיש תביעה בחוסר תום לב—וזה המקרה הנפוץ יותר.
  • ישימות: החוק תלוי בפסיקה בבתי־המשפט, הצריכה להיות מלווה עתה בפסיקה משלימה של קיום או היעדר תום־לב. ניקוד: 4
  • עלות: לחוק עלות נכבדה, עבור מבוטחים, שיאלצו לשלם לפי הערכת הנזק של חברות הביטוח. ניקוד: 7
  • תוצאה: עידוד מסוים, קל ככל הנראה, למעבר לדיון משפטי מצד מבוטחים תובעים. עליה בדמי הביטוח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה הסופית תהיה, כרגיל, בעיקר העלאה בדמי הביטוח. כמה מיותר. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר שוצפים וקוצפים נגד חברות הביטוח, בהתייחס להסכם שנחתם וולונטרית. התעלמות מוחלטת מהיבטים כלכליים שאינם עלות התביעה של מבוטח. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 32

    18. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - השתייכות חברתית)
    הצעת חוק 4085 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ישראל אייכלר באה לשנות את חוק איסור לשון הרע כך שהחוק יגדיר לשון הרע פרסום משפיל או מבזה ביחס ל"אוכלוסייה החרדית, הציונות הדתית, תושבי יהודה ושומרון, ההתיישבות החקלאית והקיבוצית, השתייכות למוצא אתני והשתייכות למוסד לימודי." כתיקונים אוויליים אחרים לחוק, גם זה לא יידון כאן.

    19. הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - התפטרות בשל לימודים במכינה קדם-צבאית)
    הצעת חוק 4084 הנמצאת כאן
  • כללי:הצעת החוק של דליה איציק באה להוסיף הרחבה לחוק פיצויי פיטורים הקובעת כי נוסף על סיבות כמו גיוס לצבא, התנדבות לשירות לאומי וכדומה, גם התפטרות לצורך הצטרפות למכינה קדם־צבאית תחשב כפיטורים.
  • ישימות: אין בעיית ישימות מיוחדת, והסעיף הוא תוספת ברוחו של החוק. ניקוד: 1
  • עלות: העלות הישירה של התוספת זניחה. העלות העקיפה, בדמות הפחתה בעניין להעסיק צעירים, קיימת. ניקוד: 7
  • תוצאה: הפחתה במספר הצעירים המועסקים. פיצויים למתפטרים בשל מגבלת זמן העסקה ידועה מראש. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק אינו מתגמל צעירים המצטרפים למכינה קדם־צבאית אלא מעניש אותם. הקביעה כאילו "הצעת החוק תעודד צעירים רבים להשתלב במסגרת המכינות הקדם-צבאיות" לא נכונה. ההפך הוא הנכון. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים ממנגנונים אלמנטריים בכלכלה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    20. הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה
    הצעת חוק 4083 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אלכס מילר ואחרים היא להקמת מרכז מרשם אחד לכל המוסדות להשכלה גבוהה, כדי לחסוך בעלות הרישום הנפרדת למוסדות האקדמיים השונים.
  • ישימות: צפויה התנגדות של המוסדות להשכלה גבוהה, שיש להם עלויות בטיפול ברישום והן מפיקות הכנסה ממנו. צפויה, מן הסתם, גם התנגדות של עשרות (או מאות) אנשים העוסקים בכך באוניברסיטאות. ניקוד: 7
  • עלות: כבכל ניסיון להפחית עלויות באמצעות צו, גם כאן התוצאה הסופית תהיה תמיד האמרה בעלויות. ניקוד: 7
  • תוצאה: ריכוז נתונים הקשורים לאוניברסיטאות, מכללות ומוסדות שונים על־ידי גוף ממשלתי; הקמת גוף ביורוקרטי נוסף; חדירה לתחום הפרט. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת החוק להפחית את דמי הטיפול והרישום, מה שלא ברור שאכן יתממש. סביר להניח כי הגופים להשכלה גבוהה יגבו את התשלום פעם נוספת, בדרכים אחרות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: מעבר לכך שהתפישה היא כי גוף ביורוקרטי ממשלתי נוסף הוא תמיד דבר רצוי, כדאי לשים לב להתעלמות מכך שמוקם גוף הזוכה במונופול על הרישום—עניין חמור של הגבלת חירות הפרט—כשמרגע קיומו, כידוע, ייקנו לו חיים וסמכויות נוספים. הוא ימשיך להתקיים, לדוגמה, גם אם האוניברסיטאות והמכללות יעקפו אותו לחלוטין. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    21. הצעת חוק תכנית מימון להשכלה גבוהה
    הצעת חוק 4082 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון ל"חוק תכנית מימון להשכלה גבוהה" (אולי גם בהמשך להצעה 3831 שלו) נועדה לעודד את ההשכלה הגבוהה באמצעות תוכנית חסכון. עיקרה: כל אזרח יוכל לפתוח תוכנית חסכון עבור ילדו, כשכנגד הסכומים אותם הפקיד (שיעורם ייקבע על־ידי המדינה) תפקיד גם המדינה סכומים שיהיה די בהם לממן לימודים). הפידיון יועבר ישירות למוסד הלימודי או, אם החוסך לא ניצל זאת, תפדה בגיל 35, בניכוי החלק שהועבר על־ידי המדינה. התוכנית יעילה למדי בהכוונה לניצול תוכנית החסכון ללימודים, אך כדאי לציין כי א) המדינה נוטה להפקיע תוכניות כאלו כרצונה ולשנות תנאים. ב) המדינה נוטה להפוך תוכניות עידוד כאלו לחובה. ג) מנקודת מבט כלכלית, תוכנית כזו, ככל שתהיה מקובלת על הציבור, תביא להעלאת שכר הלימוד בשיעור המדויק של גובה תמיכת המדינה בתכניות אלו (אם הן תשארנה וולונטריות) או בגובה החסכון כולו (אם הן תהפוכנה חובה). אם הסכום ממומן, הרי שהוא ייתפש כרמת הבסיס להעלאה.
  • ישימות: בעיית היישימות העיקרית היא אי־רצונו (ולמעשה, גם אי־יכולתו) של האוצר לממן בסכומים גדולים (מאוד) תוכניות מסוג זה. ניקוד: 9
  • עלות: מיליארדי שקלים, במקרה הטוב. ניקוד: 10
  • תוצאה: הגדלה ניכרת של החסכון להשכלה גבוהה. עליה ניכרת בשכר הלימוד. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התכנית תרע במידה ניכרת את מצבם של בנים למשפחות בהן לא בוצע חסכון, ותרע במידה ממוצעת את מצבם של כל השאר. העלאה במסים היא תוצאה שלילית נוספת. ניקוד: 10
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מתמקד ביתרונות שיהיו לחסכון, אך מתעלם מהבעייתיות הבסיסית מנקודת מבט כלכלית. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    22. הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון - מאסר קטין)
    הצעת חוק 4081 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זבולון אורלב ואחרים ומצטרפת מרינה סולודקין באה לשנות את חוק שחרור על-תנאי ממאסר ביצירת הבחנה בין שחרור על תנאי של אסיר קטין ושל אסיר אחר, הבחנה שאינה קיימת בחוק היום. מקומו של הדיון בהצעת חוק זו הוא במקום אחר.

    23. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבית תפילה)
    הצעת חוק 4080 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של נסים זאב ומשה גפני באה לשנות את פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), הפוטרת מארנונה "בית כנסת, כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, והכל לגבי השטח המשמש לצורכי תפילה ואשר אין בו פעילות עסקית" כך שהתקנה תפטור מארנונה ""בית כנסת, כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה, או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימודי דת, לפי העניין, או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית." מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להבהיר ולהרחיב הצעה קודמת של זאב (כאן), כך שמוסד המשמש בית תפילה וגם לייעוד אחר (לימודי־דת, בעיקר) לא יהיה כפוף לארנונה.
  • ישימות: החוק, גם בגרסתו הקודמת וגם בנוכחית, פותח פתח רחב להטעיות ולאי־בהירות, בפוטרו מוסדות לימודי דת או כל צורך "הנובע מקיום התפילה ומלימודי הדת" מארנונה. סיבוך מיותר, שנועד לעקוף את אי־היכולת לפטור בתי־מדרש מארנונה. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק עלות לא מבוטלת, רובה חלה גם היום, בהקטינו את הכנסות הרשות המקומית. ההקטנה מגולגלת אחר־כך לפתחו של האזרח. ניקוד: 8
  • תוצאה: הגדלת מספר הישיבות, האולפנות, וכו' המשתמשות בקיום בית־כנסת במבנה כדרך לזכות בפטור מארנונה ומהיטלים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ככל שמטרת החוק לתרום לפטור בתי־תפילה מארנונה גם בבניינים לשימושים נוספים, היא תשיג הרחבה הפטור בעיקר לשימושים הנוספים ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר בהיר, אך הם מתעלמים מן הנקודה החשובה של הרחבת יריעת הפטור בלי דרך לבקרה. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 35

    24. הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - הסכמה לכריכה)
    הצעת חוק 4079 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ, דניאל בן-סימון ודב חנין באה לשנות את סעיף 3 בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) הקובע כך: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג." לפי התיקון, יחול כלל זה רק אם מסכימים לכך בני־הזוג. כך, מקווים מעלי ההצעה, ניתן יהיה למנוע מצב בו הדיון בבית־הדין הרבני נכפה על צד שאינו מעוניין לדון בדברים בבית־דין זה. לא ברור באיזו מידה נתנו מעלי־ההצעה את דעתם על־כך שמתיקונם נובע כי הדיון יתנהל בבית־משפט אזרחי אם אחד מהצדדים מעוניין בכך, ובכך יהפכו אותו לברירת־המחדל במקרים אלו. זה אינו המקום לדון בהצעת החוק מעבר לכך.

    25. הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים)
    הצעת חוק 4078 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עינת וילף, דב חנין ואיתן כבל נועדה לשנות את פקודת הכלבת בסעיף 4 שלה, הקובע בידוד של בעל החיים "למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר" במספר היבטים: ראשית, עשרה הימים ימנו מרגע הנשיכה. שנית, תינתן לרופא הממשלתי או הרופא הווטרינר הממשלתי סמכות להורות על ביטול הבידוד אם הנשיכה הייתה בתגובה להתגרות והנשיכה לא הייתה ביישוב שבו דווח על כלבת, וכן כי ניתן יהיה לבצע בדיקה לנוגדנים לכלבת, שתוכל לקצר את תקופת המעצר.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בבעיית ישימות עיקרית אחת, בדמות הקושי לברר (הדבר אינו ניתן תמיד לביצוע) מתי בדיוק בוצעה הנשיכה. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק זניחה, וממילא עיקרה מוטל לפתחו של בעליו של בעל־החיים, שהוא צעד בעל עניין בקיצור תקופת הבידוד. יש עלות צד בפנייה לרופא הממשלתי או הרופא הווטרינרי הממשלתי. ניקוד: 5
  • תוצאה: צמצום מסוים בסבלם של בעלי־חיים ושל בעליהם, ושיפור מסוים לעומת המצב הנוכחי, בו בעלי־חיים שלא נאספו מושמדים כעבור חמישה ימים מתום תקופת הבידוד. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: החוק עשוי בהחלט לשפר את המצב הנוכחי, בהסתייגויות הקלות שפורטו. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה בהיר ומבואר. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 13

    26. הצעת חוק הדיינים (תיקון - ידע במשפט אזרחי)
    הצעת חוק 4077 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ באה לתקן את סעיף 3 בחוק הדיינים כך שלהסמכת הדיין על־ידי מועצת הרבנות הראשית יתווסף התנאי של "ידע במשפט אזרחי, כפי שיקבע השר." התערבות גסה זו בסמכות בית־הדין הרבני אינה מתחום עיסוקנו כאן.

    27. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון - הבטחת מלאי תרופתי)
    הצעת חוק 4076 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב באה לשנות את פקודת הרוקחים ולהוסיף לה תנאי בדמות תביעה כי משווק התרופה יוכיח כי "כי ברשותו מלאי המספיק לאספקה סדירה ושוטפת של התכשיר הרפואי החדש לתקופה שלא תפחת משישה חודשים, על פי הכמויות שיקבע המנהל." כמו כן נדרש המבקש לשווק תכשיר רפואי חדש להודיע שישה חודשים מראש לפני הפסקת שיווקו על כוונתו זו.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בבעיות ניכרות עבור חברות התרופות, שיידרשו להחזיק במלאי ניכר ויחויבו בחיזוי פעולתם מראש. נוסף על־כך, יש בחיוב בהחזקת מלאים לחברה המבקשת לחדול מלפעול משום פגיעה בקניין. לחוק גם בעיית בדיקוּת ניכרת. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק תהיה עלות נכבדת מבחינת חברות התרופות, שיידרשו להחזיק במלאים, ויגלגלו את ההוצאות, כמובן, לפתחם של הצרכנים. לפי הערכה מצמצמת, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: חברות התרופות יידרשו להחזיק מלאי של כל תרופותיהם לחצי שנה מראש, מה שיתבע תכנון אחר של הייצור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לא ברור איזו תועלת מקווה מנסה החוק להשיג, אך ככל הנראה התועלת תהיה שלילית, מנקודת מבטו של הציבור ושל היצרן. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הצעת החוק מבוארת בלשון קלושה, והדוגמה היחידה להתנהגות של נטישה פתאומית היא "בשנת 2001, כשחברת BMS החליטה מסיבותיה שלה, להפסיק ולשווק את תרופותיה בארץ, וזאת מבלי לתת התראה מוקדמת לקופות החולים, לרופאים, או לציבור החולים. התנהלות זו של חברת BMS יצרה לחץ בקרב חולים, אשר נאלצו למצוא תרופה חלופית, ובקרב הרופאים אשר נאלצו למצוא תרופות חלופיות לחוליהם." בפועל, עד שנות התשעים פעלו כל חברות התרופות ממילא באמצעות סוכנים מקומיים וגם חברת BMS עברה, עם נטישתה הזמנית מאוד את ישראל, לעבודה באמצעות סוכנים. במלים אחרות, הדוגמה הבודדת לנחיצות החוק מסתירה מידע חיוני (כלומר, שהיא לא נכונה). ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 41

    28. הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון - עוסק ברכב)
    הצעת חוק 4075 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מירי רגב ואריה ביבי באה לשנות את חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) תובע מהעוסק במכירת רכב משומש להמציא ערבות בנקאית של מיליון שקל למכירת אופנועים וטרקטורונים, וחמישה מיליון עבור מכירת רכב. כמו כן נאסר על העוסק במכירת רכב לדרוש מקדמה שגובהה יותר מחמישה אחוז ממחיר הרכב, אלא אם ניתנה עבור הסכום הנוסף ערבות בנקאית, ומעניק זכות לרשות הרישוי לחלט את הערבות הבנקאית אם לא נמסרה ערבות בנקאית להחזרת המקדמה הנוספת.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא האפשרות הריאלית לעקוב אחר העסקאות המבוצעות. זו תוצב לפתחו של הקונה. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה תגולגל לפתחם של הלקוחות וניתן להעריכה בכמה מילוני שקלים בשנה. עלות עקיפה תהיה לשאיפה לכך כי "קבלת רישיון הסחר [תהיה] תנאי מחייב לעיסוק במקצוע מכירת רכבים משומשים." ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה מעורבות גדולה יותר של המדינה ושל רשות הרישוי באופן ניהולם של מגרשי יד־שנייה והגשת תביעות רבות יותר נגדם. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המובהקת של החוק תהיה משפטיזציה יתרה של התחום. כדאי לשים לב לקביעה כי "מי שמוכר רכב משומש, שאינו רשום כבעליו ברישיון הרכב, כעוסק ברכב, אלא אם כן הוכיח אחרת; ואולם הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמוכר רכב משומש של בן משפחתו מדרגה ראשונה." ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתייחסים לעלות הנוספות מה"הסדרה" כאילו אינה קיימת. הנוסח אינו עומד על הבעייתיות שבמעורבות שאינה מגובה באכיפה מצד המשפטיזציה של התחום. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 38

    29. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות)
    הצעת חוק 4074 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד זהה בעיקרה להצעת החוק 3895 של אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ ולכן יובא כאן העתק הסקירה הקודמת:
    ההצעה של אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ מכוונת לקבוע כי עלות סל התרופות תעלה באופן קבוע מדי שנה ב-2 אחוז, כשהוספה כנגד גריעה לא תחשב חלק מהתוספת, וכי עלות הסל תתעדכן לפי מספר המבוטחים המשוקלל הממוצע.
  • ישימות: התקנה אינה ישימה מיידית בלי שינוי עקרוני במדיניות הנוהגת בנוגע לסל התרופות הזוכות לסבסוד מטעם המדינה. הצעת החוק שוללת את הסמכות לדון בנושא ממשרד הבריאות (או מאזרחי ישראל) ומפקידה אותו בידי מנגנון אוטומטי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות השינוי עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליונים או קרוב למיליארד שקל מדי שנה, במקרה האחר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של כינון 'טייס אוטומטי' בנושא הנוגע לתקציבים אינו יכול להניב תוצאה רצויה. ההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים יתבעו תמיד הגדלה של הסל והוצאה ציבורית גדולה יותר אינה נכונה בהכרח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה אמור להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות, ובמטרה זו הוא יכול להצליח. אם המטרה היא שיפור בריאותם של תושבי ישראל, כי אז יכולתו של החוק להשיג את המטרה נמוכה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מביש ודולה טיעונים דמגוגיים עם היגיון עקלקל ("המחאה החברתית... הוכיחה כי הקפאת התקציבים... אינה מאפשרת התעדכנות ראויה וסיפוק צרכי הבריאות העולים של הציבור הישראלי"), טיעונים שקריים ("שינויים דמוגרפיים, קרי: גידול באוכלוסייה והזדקנותה") והנמקות לא ברורות ("חידושים טכנולוגיים המאפשרים הוספת שירותים ותרופות של ניתנו קודם"). אין הבהרה מדוע המנגנון הנוכחי אינו מספק, לבד מאת הרצון בהגדלת תקציבים כדבר טוב לעצמו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    30. הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה)
    הצעת חוק 4073 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חיים כץ היא לחוק למניעת אלימות (שירותי רווחה) הקובע כי מי שנקט אלימות כלפי עובד רווחה בהקשר של מילוי חובתו של זה יוזהר וניתן יהיה להורות על מניעת כניסתו למקום המספק שירותי רווחה. ניתן יהיה למנוע כניסתו גם אם הוגשה נגדו תלונה במשטרה ובנסיבת אחרות. אין זה המקום לדון בהצעת חוק מעניינת זו.

    31. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - פטור מתשלומי השתתפות עצמית לחולה במחלה כרונית)
    הצעת חוק 4072 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד היא לקבוע כי חולה במחלה כרונית יהיה פטור מדמי השתתפות עצמית בתרופות ובביקור אצל רופא מומחה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לטענת אלדד רבים מהחולים הכרוניים בדרך כלל אינם יכולים לעבוד בגלל מחלתם ורבים מהם משתייכים לרובד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך.
  • ישימות: ישימות החוק אפסית, שכן אלדד זנח את העובדה הפשוטה שכמעט כל אדם חולה במחלה כרונית כלשהי, מאסטמה ועד פריצת דיסק, מה שהופך את החוק לפטור גורף מדמי השתתפות עצמית בתרופות ובביקור אצל רופא מומחה. ניקוד: 9
  • עלות: כנ"ל. ניקוד: 10
  • תוצאה: כנ"ל. פטור כולל לכל המבוטחים. באופן טבעי, הפטור יפוצה בהעלאה ניכרת בתשלומים אחרים, מה שיצור מקדם אי-יעילות ניכר. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: דוגמה כמעט מושלמת לנזק מהופך, בגלל שהחוק אינו מגדיר נכונה את קבוצת המוטבים. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבארים את הצורך בתיקון בגלל הקטנת ההוצאה הממשלתית לבריאות. הפתרון לכך היה אמור להיות הצעת חוק שתביא להגדלתו, לא ניסיון להטליא (באופן שגוי) תיקון כזה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 46

    32. הצעת חוק שירותי הכבאות (תיקון - אי גביית תשלום בעד שירותים הניתנים בשעת התקפה)
    הצעת חוק 4071 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אמנון כהן באה לתקן את חוק שירותי הכבאות, בסעיף 18, ולהוסיף לו כי שירות שניתן בשל דליקה שפרצה בעקבות פעולת איבה ימומן מכספי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, במקום שייגבה עליו תשלום ממי שביתו או רכושו נפגע.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא הכורח המסרבל המוטל לפתח מכבי־האש לתבוע את התשלום ממס רכוש ומקרן הפיצויים—הליך שבוודאי אינו רצוי למכבי־האש. ניקוד: 6
  • עלות: החוק מוזיל עלויות, במידה מסוימת, לצרכנים, אך יוצר סבך ביורוקרטי שתהיה לו עלות גבוהה בהרבה עבור מכבי־האש, שיידרשו לתבוע את מס רכוש וקרן הפיצויים כדי לזכות בתשלומים. ניקוד: 6
  • תוצאה: ביורוקרטיזציה ודרכי עקיפין, בהם הגבייה תתנהל במאוחר ובמעוכב. מאחר שאין הוזלה בעלויות, התוצאה, נטו, שלילית. יש גם היבט שלילי לגלגול נוסף של עלויות לפתחו של הציבור, לתועלתו של חלק אחר. הניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק יוצר אפשרות לא מוצלחת, בה מכבי־האש והציבור הנדרש לשירותיהם יהיו בעלי אינטרס משותף בהפרזה בעלויות כיבוי־האש ו/או נזקים אחרים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר נוגע בבעיית התשלום למכבי־האש, אך מתעלם מההסטה במערך האינטרסים, שעלולות להיות לה תוצאות שליליות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 34

    33. הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון - שילוב במעגל העבודה)
    הצעת חוק 4070 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורית זוארץ ומירי רגב באה לשנות את חוק משפחות חד־הוריות בהוספת סעיפי משנה אחרי סעיף 4 (העוסק בהלוואה לשיכון, למיטב הבנתי) שלפיהם גם הורה במשפחה חד־הורית שחדלה להשתלם לו גמלה (כלומר, שהוא/היא עובדים) ימשיך ליהנות מההטבות השונות בשיעור של 100 אחוז (בשישה החודשים הראשונים), 75 אחוז (בחצי השנה השנייה), 50 אחוז (בשנה השנייה, ו-25 אחוז (בשנה השלישית).
  • ישימות: לחוק עלות ביורוקרטית מסוימת, ומן הסתם תהייה לו התנגדות בשל עול התשלומים הגדול יותר. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות נכבדת, אך זו מתאזנת, וכנראה יותר מכך, עם הגידול בהיקף המס הנגבה. ניקוד: 1
  • תוצאה: עידוד מסוים, במקרים מסוימים אף משמעותי, ליציאה לעבודה של הורים במשפחות חד־הוריות. בדברי הביאור מוסבר כי הורה במשפחה חד־הורית מאבד לא רק את הבטחת ההכנסה, אלא גם הטבות כמו הנחה בארנונה, בחוגים, בסידור הילדים וכדומה. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: לחוק עשויה להיות תועלת, אף כי מידת מרכזיותה שנויה במחלוקת. לא ברור מדוע הזכאות בחוק להטבות כמו הנחות במסים צריכות להיות קשורות לקושי, הקיים ממילא, אצל משפחה חד הורית. ניקוד: 1
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים, ומאירים היטב את הדילמה של הורה במשפחה חד־הורית, ואת אי־הכדאיות ביציאה לעבודה. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 14

    34. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה)
    הצעת חוק 4069 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יצחק הרצוג באה לשנות את סעיף 84 בחוק הביטוח הלאומי בהוסיפה לו סעיף משנה. סעיף 84 עוסק בליקוי שמיעה, וכעת תתווסף לו הטרדה מינית כסעיף פגיעה הראוי לפיצוי.
  • ישימות: הבעייתיות של ההצעה היא בעיקר במישור היישומי, שכן הגדרת "הטרדה מינית" בחוק רחבה מאוד, וכוללת גם אירועים חד־פעמיים. יתר על־כן, במקרים רבים אין קשר בין מקום עבודתו של אדם להטרדה מינית ועצם השיוך קובע חבות רחבה ולא מבחינה (לדוגמה, אדם יוכל לטעון, לפי חוק זה, כי סבל תאונת עבודה כאשר במהלך התקנת קו חשמל זעק מישהו ברחוב "אתה צנון פריג'ידי" (עבירה של "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס ל... מיניותו"). צפויה גם התנגדות של הביטוח הלאומי, נוכח ההגדרה המעורפלת. ניקוד: 8
  • עלות: קשה לאמוד במדויק את העלות, שכן היא קשורה בהיקף התביעות ובמידת גחמניותן. לטעמי, העלות תהיה עד כמה עשרות מיליוני שקל בשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת ככל־הנראה, ריבוי תביעות נגד הביטוח הלאומי בתביעה להכרה בהטרדה מינית כתאונת עבודה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: ככל־הנראה, ריבוי תביעות נגד הביטוח הלאומי בתביעה להכרה בהטרדה מינית כתאונת עבודה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: בדברי ההסבר נטען כי הפגיעה זכתה כבר להכרה, והא ראייה, נקבעו עקרונות של פגיעה בבג"ץ 4690/97 ולכן החוק אינו יותר מ"תיקון מבהיר." בפועל, פסיקת בג"ץ דחתה את קביעת בית־הדין לעבודה כי יש לקבל תביעת בעל עסק להכיר בדיכאון ובניסיונות התאבדות בעקבות כישלון עסקו כ"תאונת עבודה." במלים אחרות, נוצר הרושם המטעה כאילו יש פסיקה ישירה וברורה בנושא, שעה שבפועל סויגה מאוד היכולת לראות ב"מיקרו-טראומה" מתמשכת עילה להכרה בה כ"תאונת עבודה." ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 40

    35. הצעת חוק הגברת האכיפה של משטרת ישראל בכבישים ובצמתים מסוכנים
    הצעת חוק 4068 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אמנון כהן היא להגברת האכיפה של משטרת ישראל בכבישים ובצמתים מסוכנים. הצעת החוק קובעת כי השר לביטחון פנים (!) יכריז על "כבישים וצמתים או קטעים מהם כמסוכנים... בהתבסס, בין היתר, על מספר תאונות הדרכים שהתרחשו באותו קטע או באותו צומת בשנים האחרונות" וכך "יורה על הצבת שוטרים בצידי הכבישים והצמתים המסוכנים, בשעות ובימים כפי שיורה." הגיון החוק הוא כי הגברת האכיפה תגביר את ההרתעה.
  • ישימות: מינויו של השר לביטחון פנים כאחראי לקביעה באילו כבישים יש להגביר את השיטור מערבת מין (סמכותו של השר ביחס לשוטרים) בשאינו מינו (המומחיות לקבוע היכן הם דרושים). הדבר יוצר ויכוח סמכויות מיותר בינו לבין שר התחבורה. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק, אם יתוקצב באופן נפרד, תהיה עלות נכבדה, שתסתכם ככל הנראה בעשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: הפחתת כמות תאונות הדרכים היא דבר רצוי, כמובן. הגברת ההשקעה בשיטור דרכים, לא בהכרח. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: המחקר אינו תומך בהנחה כי אכיפה מוגברת יוצרת הרתעה או מפחיתה את כמות התאונות. לכן, הגברת האכיפה תהיה הוצאה חסרת תכלית ואף תגרע משאבים מהוצאות מועילות יותר. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הגיון ההצעה הוא כי "השוטרים ורכבי המשטרה אשר יימצאו בכבישים ובצמתים אלה יהוו בין היתר אלמנט הרתעתי לנהגים עבריינים ונוכחותם תגביר את הביטחון והבטיחות בדרכים" שעה שאין תימוכין להנחה זו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    36. הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - ביטול תיקון מס" 4)
    הצעת חוק 4067 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לבטל את חוק הרשות לפיתוח הנגב, בשל פגיעתו בערבים אזרחי ישראל המתגוררים בנגב. זה אינו המקום לדון בהצעה זו.

    37. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות)
    הצעת חוק 4066 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש זהה להצעה 3895 שכבר נדונה כאן. להלן הדיון בה: ההצעה מכוונת לקבוע כי עלות סל התרופות תעלה באופן קבוע מדי שנה ב-2 אחוז, כשהוספה כנגד גריעה לא תחשב חלק מהתוספת, וכי עלות הסל תתעדכן לפי מספר המבוטחים המשוקלל הממוצע.
  • ישימות: התקנה אינה ישימה מיידית בלי שינוי עקרוני במדיניות הנוהגת בנוגע לסל התרופות הזוכות לסבסוד מטעם המדינה. הצעת החוק שוללת את הסמכות לדון בנושא ממשרד הבריאות (או מאזרחי ישראל) ומפקידה אותו בידי מנגנון אוטומטי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות השינוי עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליונים או קרוב למיליארד שקל מדי שנה, במקרה האחר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של כינון 'טייס אוטומטי' בנושא הנוגע לתקציבים אינו יכול להניב תוצאה רצויה. ההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים יתבעו תמיד הגדלה של הסל והוצאה ציבורית גדולה יותר אינה נכונה בהכרח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה אמור להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות, ובמטרה זו הוא יכול להצליח. אם המטרה היא שיפור בריאותם של תושבי ישראל, כי אז יכולתו של החוק להשיג את המטרה נמוכה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מביש ודולה טיעונים דמגוגיים עם היגיון עקלקל ("המחאה החברתית... הוכיחה כי הקפאת התקציבים... אינה מאפשרת התעדכנות ראויה וסיפוק צרכי הבריאות העולים של הציבור הישראלי"), טיעונים שקריים ("שינויים דמוגרפיים, קרי: גידול באוכלוסייה והזדקנותה") והנמקות לא ברורות ("חידושים טכנולוגיים המאפשרים הוספת שירותים ותרופות של ניתנו קודם"). אין הבהרה מדוע המנגנון הנוכחי אינו מספק, לבד מאת הרצון בהגדלת תקציבים כדבר טוב לעצמו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    38. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הארכת התקופה לקבלת החזר כספי בשל החזרת ביגוד והנעלה)
    הצעת חוק 4065 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דליה איציק וכרמל שאמה-הכהן באה לשנות את חוק הגנת הצרכן בסעיף 14ו', כך שלא ניתן יהיה לקבוע תקופת החזרה של ביגוד והנעלה שתפחת מ־30 יום שאינם ימי מנוחה (בפועל, ככל הנראה, כחודש ושבוע). פרק הזמן הקצר לביגוד והנעלה נקבע בתקנות הגנת הצרכן (סעיף 2(2)). איציק ושאמה-הכהן מעבירים את התקנה בעניין זה מהתקנות לחקיקה הראשית (לא ברור מדוע) וקובעים כי יש עוול בכך כי "למוצרים אחרים, כגון מוצרי חשמל או ציוד לבית" נקבע פרק זמן להחזר של 14 יום (ושוב, לא ברור מדוע פרק הזמן צריך להיות כפול).
  • ישימות: ישימות החוק אינה ברורה, שכן בגלל השינויים המהירים בתחום הביגוד וההנעלה, שהם עונתיים, לא יוכלו בעלי־עסקים בתחום זה לציית לחוק ויאלצו למצוא דרכים יצירתיות לעקוף אותו ולמנוע אפשרות נעילה או לבישה במהלך התקופה שלפני ההחזר. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק תהיה עלות "התעלמות" נכבדת ביותר, שתגולגל לפתחם של הלקוחות (לדוגמה, תוויות מחיר 'יצירתיות' העוטפות את הבגד כולו ואינן מאפשרות לבישה או נעילה; החזר משתנה בהתאם לתקופת ההחזר והעונה; וכו'). הפגיעה כאן תהיה גם בלקוחות, שלא יוכלו לבחון אם המוצר נושא חן בעיניהם. ניקוד: 7
  • תוצאה: סרבול ניכר מאוד של הליכי קנייה של ביגוד והנעלה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק מבקש להשיג את הבלתי־אפשרי: לקבוע תקופת החזר ארוכה מאוד, לפריטים שמחירם משתנה במהירות רבה מאוד. לדוגמה, בפרק זמן של חודש עשוי מוצר "בעונה" להיות עם ההחזר כבר ב"סוף עונה." דוגמה טובה לחוק שישיג את ההפך ממה שהוא מקווה להשיג. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים לחלוטין מהנקודה המרכזית, שהיא ההבדל העקרוני בין ביגוד והנעלה לפריטים אחרים, כמו מכשירי חשמל. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 41

    39. הצעת חוק דיור סוציאלי
    הצעת חוק 4064 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש היא העתק של הצעת החוק 3951 של מרינה סולודקין (אף כי נטען כי היא רק דומה בעיקרה). ההצעה גורסת כי הממשלה תרכוש 8 אחוז (במקום 5 אחוז בהצעת סולודקין ורגב) מהדירות למגורים ותקצה אותן לדיור סוציאלי. מחיר הרכישה יהיה כמחיר השוק (או, מכל מקום, לפי קביעת השמאי הממשלתי). החוק יביא לרכישת כאלפיים דירות מדי שנה על־ידי המדינה.
  • ישימות: לחוק ישימות אפסית בגלל עלותו הגבוהה מאוד ובגלל מבנהו המכאניסטי: לא ברור איזו תועלת תהיה מקניית דירה במבנה פאר לתועלת דיור סוציאלי. הבעיות הרבות במנגנון לפיו תחולקנה הדירות מקטין עוד יותר את ישימותו. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק היא כשלושה מיליארד שקל מדי שנה. כדאי לשים לב לכך שהחוק אינו קובע כי הדירות לדיור סוציאלי יהיו זולות יותר, כך שלקבלנים יש מוטיבציה לזוודן כמו דירות רגילות, שכן התשלום המגיע להם נקבע לפי ערך הדירה במכירה. ניקוד: 10
  • תוצאה: הגדלת מספר הדירות המוקצות לדיור סוציאלי, כשהדירות הן מכל סוג נתון (קוטג'ים, דירות במבני פאר, דירות במבנים רגילים, דירות ביישובי ספר, וכו') תניב תוצאה שאינה רצויה, שכן מבחר הדירות שיעמוד לרשות הדיור הסוציאלי לא יתאם את הצרכים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה של השגת הקלה במצוקת הדיור הציבורי אינה עולה בקנה אחד עם האופן בו בנוי החוק. ניקוד: 8
  • קבילוּת: החוק מנומק באופן סתמי בקיום הצורך בדיור סוציאלי ובקביעת העובדה כי בניית דיור ציבורי הופסקה, אך מתעלם לחלוטין מהבעיות המנגנוניות הסבוכות הכרוכות בהצעה כפי שהוגשה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    40. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הקמת רשות לאומית לדיור ציבורי)
    הצעת חוק 4063 הנמצאת כאן; והצעת חוק זהה כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש וקודם לכן רוני בר-און ואחרים. החוק אינו קובע תקציב מסוים, אלא קובע כי יוענק תקציב ממשרד הבינוי והשיכון לקרן לדיור ציבורי ותוקם רשות לאומית לדיור ציבורי. מטרת השינוי היא להתמודד עם המצב הקיים, בו אין בניה ציבורית כלל.
  • ישימות: בעיית החוק, בהווה כבעבר, היא התקציב העצום הנדרש לבנייה ציבורית. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, אם יתוקצב באופן הולם, מיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: קיומו של דיור ציבורי והשאלה אם הוא רצוי שנויה במחלוקת. מנקודת מבט כלכלית, התוצאה שלילית גרידא. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: המטרה היא להקל על מצוקתם של רבים, ודיור ציבורי, בהכרח, יבוצע מכיסם של אחרים, בדרך כלל כאלו השרויים במצוקה רבה אף יותר. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מקיף אך מניח כי בנייה ציבורית היא דבר רצוי ומועיל, בלי שיינתן כל ביסוס כלכלי או עובדתי לכך. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 44

    41. הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון - סיוע ריאלי בשכר דירה)
    הצעת חוק 4062 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש באה לשנות את חוק הדיור הציבורי כך שהזכאי לדיור ציבורי יזכה לסיוע בשכר דירה עד שיעבור להתגורר בדירה הציבורית. התיקון, בדומה להצעה 3940 של מירי רגב בא להתמודד עם המצב בו הבניה הציבורית מעטה, ולכן ההכרה במעמד של אדם כזכאי לדיור ציבורי אינה מקנה לו, בפועל, דירה ציבורית, והחוק מתרוקן מתוכן. השוני העיקרי מהצעתה של רגב הוא בכך שרגב ביקשה לכונן סיוע ריאלי, ואילו הצעה זו חותרת לסיוע "כפי שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת." הדיון כאן לקוח, בעיקרו, מהדיון שנערך בהצעת החוק של רגב.
  • ישימות: בהיעדר בנייה ציבורית בהיקף נרחב, התיקון שווה בערכו לקביעה כי המדינה תסבסד באופן קבוע את תשלומי שכירת הדירה של עשרות אלפי אנשים המוגדרים זכאים. לקביעה כזו השלכה תקציבית ישירה ומשמעותית, והשלכה עקיפה, משמעותית לא פחות, על שוק שכירת הדירות. ניקוד: 8
  • עלות: עלותו הישירה של החוק מאות מיליוני שקלים ועד מיליארדי שקלים (בהתאם להיקף הסבסוד). עלות עקיפה באה בדמות עליה ניכרת בשכר הדירה, בהפחיתה את הלחץ להורדת מחיר (ובמקרים רבים, מאפסת אותו). ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מימון שכר הדירה של עשרות אלפי משפחות, עם הרחבה ניכרת של מספר המבקשים מימון כזה. זכאות תהפוך ממילה ריקה למצרך מבוקש. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: סביר להניח כי העליה במחירי השכירות תקזז חלק ניכר מהיתרון, ואף תפעיל לחץ כבד כלפי מעלה על מחירי השכירות באופן כללי. ניקוד: 9
  • קבילוּת: כרגיל אצל חנין, הכל נמצא בחללית ומתייחס רק לשאלת העלות מנקודת המבט של הזכאים, ומניח שלצעד לא תהיה השפעה סביבתית כלשהי. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 45

    42. הצעת חוק בינוי ופינוי של אזור שיקום (כפר שלם)
    הצעת חוק 4061 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של שלי יחימוביץ' באה להתמודד ספציפית עם בעיות פינוי ובינוי בכפר שלם. השינויים העיקריים בחוק, בהשוואה להצעות חוק קודמות, הם כינון הכפלת פיצוי לתושבים ותיקים, הגדלת הפיצויים באופן כללי והמרת תאריך הקריטריון להוכחת ישיבה במקום מ-1 באפריל 1987 והמרתו ב-15 במרץ 2009. שינוי התאריך נובע, לטענת יחימוביץ', מהעובדה כי במקור נקבע תאריך שהיה קרוב לזמן החוק, אך עתה חלפו שנים רבות ויש לעדכן תאריך זה. יש כמה בעיות עקרוניות החוק בכללו, ועם השינויים הנוספים בפרט: א) אין מקום, וזו אולי גם הסיבה שהצעות חוק דומות נדחו בעבר, לחקיקה ספציפית לגבי מקום מסוים, לבד ממקרה בו הוא יחידאי (לדוגמה, הר הבית, הכנרת, ים המלח). שכונה בדרום תל־אביב וודאי אינה כזו; ב) חלק ניכר מתושבי כפר שלם ותושבי שכונות במצב דומה פונו בשנות התשעים, קרוב לזמן הנקוב בקריטריון וחזקה היא כי מי שהייתה בידו (או בידי הוריו או קודמיו) הוכחה כזו מועד שש שנים לפני הקריטריון המקורי, אותה הוכחה תיוותר בידו גם עתה. מקרים של "הלך לאיבוד" צריכים להיחשב זניחים; ג) החוק מתכחש לאחת הבעיות המהותיות שבשלן מיעוט מבני כפר שלם אינו מפונה, ובין השאר מתיישבים שקנו חזקה לא חוקית על שטחים לא-להם, מרחיבי שטחים באופן לא ראוי, מקבלי פיצויים ששבו והשתלטו על בתים, וכדומה. החוק לא רק מתכחש לכך, אלא גם מנסה להכשיר את ההשתלטות בדיעבד, עם ניסיון רפה להעניק פיצוי כפול למי ש"באמת היו שם קודם," תוך כדי הכרה בתופעה של השתלטות מאוחרת. הערה: לא נוקדו מגישי הצעות קודמות, מתוך הנחה שהצעתם לא הייתה נגועה בכשלים אלו.
  • ישימות: דריסה בוטה של הסמכות המוניציפלית, הכשרה ועידוד למעשי בריונות ועבריינות מן הסתם יעוררו התנגדות חריפה. ניקוד: 9
  • עלות: לחוק תהיה עלות של עשרות מיליוני שקלים, במקרה הטוב. בעקיפין, הוא יתמיר את העלות הנדרשת גם במקרים עתידיים דומים. ניקוד: 8
  • תוצאה: עידוד לעבריינות דיור ופיצויי עתק לתושבים, על־חשבון הציבור. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק מבקש לחלק כסף ללא בדיקה לתומכי יחימוביץ' פוטנציאליים, ובכך ישיג מטרה זו. אם הכוונה היא הסדרת מקרים כאלו בהווה ובעתיד, הרי שהתוצאה שתושג תהיה הפוכה למקווה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מקיפים ומבוארים היטב, אך מתעלמים מכל הנקודות הבעייתיות ומניחים שהאשמה בבעיה מונחת לפתחו של גורם אחד בלבד. ההכרה בבעייתיות קיימת רק במשתמע, ברמז וליודעי ח"נ. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 42

    43. הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון - מניעת פגיעה בערכים דתיים)
    הצעת חוק 4060 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי באה לשנות את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל ולהוסיף לו כי רשות "תביא בכלל שיקוליה מניעת פגיעה בערכים דתיים המשותפים ליהדות, לאיסלאם ולנצרות." החוק מיועד, בעליל, להתמודד עם מצב של פגיעה בהר־הבית. עניין זה אינו ממין דירוג זה.

    44. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - רוב בוועדה למינוי שופטים)
    הצעת חוק 4059 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי באה לשנות את חוק בתי המשפט כך שהקביעה לגבי מינוי שופט תהיה דומה לזו של מינוי שופט בבית־המשפט העליון (רוב של לפחות שבעה). המקום לדון בהצעה זו אינו כאן, אף כי יש להעיר כי שינויי הנוסח יוצרים סתירה מסוימת בלשון החוק בין סעיף 1 לסעיף 2 בתיקון לסעיף 7ג'.

    45. הצעת חוק-יסוד: השבות
    הצעת חוק 4058 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד באה לבטל את חוק השבות ולכונן במקומו חוק יסוד. נושא נכבד ומרכזי זה, כמו גם הבעיות שבהצעת החוק, אינם מעניינו של דירוג זה.

    46. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - מניעת השתתפות בבחירות ממכחיש שואה)
    הצעת חוק 4057 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של זבולון אורלב באה לתקן את חוק־יסוד: הכנסת ולהוסיף לו סעיף האוסר הצגת מועמדות לבחירות לכנסת למי שהורשע בעבירה של הכחשת שואה. מקום הדיון בהצעה מיותרת זו אינו כאן.

    47. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה)
    הצעת חוק 4056 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של פניה קירשנבאום ורבים אחרים באה להעלות את אחוז החסימה לכנסת ל-3 אחוז. מגישי ההצעה הם חברי הסיעות הגדולות יותר בכנסת. דיון זה אינו המקום לעסוק בהצעת חוק זו.

    48. הצעת חוק העונשין (תיקון - התחזות לאדם)
    הצעת חוק 1111 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ, עתניאל שנלר, יריב לוין ומצטרף דני דנון באה לשנות את חוק העונשין בסעיף 441. סעיף זה קובע כי "המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים" (הדגשה שלי, א.ר.) ומבקש לשנות את הנוסח כדי להוסיף: "המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, במטרה להטעות ובאופן שבו אדם אחר היה יכול לחשוב באופן סביר שמדובר באדם שאליו התחזה, דינו – קנס 100,000 שקלים חדשים" (שוב, הדגשה שלי, א.ר.) מטרת השינוי היא למנוע התחזות במדיה וירטואלית.
  • ישימות: לחוק אין שום ישימות ומטרתו היחידה היא הרתעה. מחוץ למקרה בו מושא ההתחזות יגיש תביעה, הרי שאין שום אפשרות להתחקות אחר המעשה או לתבוע בגינו. ניקוד: 10
  • עלות: לחוק אין עלות ישירה, בכפוף לכך שגם לא יוקדשו המשאבים הנדרשים לאכיפה. לחוק עלות עקיפה בדמות תביעות וכיו"ב. ניקוד: 6
  • תוצאה: תוצאה מאכיפה טובה של החוק תהיה ריבוי של תביעות. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת ההצעה היא להרתיע, אך אין לה שום אפשרות סבירה להתממש. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הצעה עשויה ברישול, הגורסת, למשל כי התחזות לאדם מת עשויה להיראות כאילו אותו מת כתב תגובה במדיה וירטואלית. הביאור לחוק אינו נוגע כלל ביישומו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 41

    49. הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - דיווח על פריצה למאגר מידע)
    הצעת חוק 4054 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורי אריאל ואחרים באה להוסיף לסעיף 17ב' בחוק הגנת הפרטיות סעיף משנה נוסף, הקובע חובת הודעה של בעל מאגר מידע לבעל המידע שנגנב ולרשם (בית־המשפט). החוק מתבסס על התפישה הרווחת לפיה לביורוקרטיה אין עלויות ואשר על־כן, אלו לא יוטלו בסופו של דבר לפתחו של הצרכן.
  • ישימות: הבעיה העיקרית של החוק תהיה באכיפת הציות לו, בהתחשב בחזקת אי־הידיעה של בעל מאגר המידע. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק תהיה עלות נכבדת, אם ייושם באופן מלא, ובמיוחד בהקשר של דיון משפטי ושל קנסות שיוטלו בהליך שבו אין עמידה ברורה לבעל מאגר המידע. יש גם עלות נכבדה הכרוכה ביידוע ובתמחור הנזק. ניקוד: 7
  • תוצאה: ביורוקרטיזציה נוספת של האחזקה במאגר מידע. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק יפחית, ככל הנראה, את הדיווח או ידחוף את בעלי מאגרי מידע להסתיר מידע. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח החוק אינו מבהיר מדוע הוענקו הסמכויות לרשם באופן כה בלתי מסויג ואינו מבהיר מהו פרק זמן "סביר" אחרי היוודע מקרה הפריצה. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 34

    50. הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (הרחבת ההגדרה של ארגון טרוריסטי)
    הצעת חוק 4053 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי מרחיבה את הגדרת ארגון טרור בפקודת מניעת טרור גם את מי ש"פוגע בריבונות המדינה במקומות הקדושים או התומך באחד מאלה." לשמחת הקהל, מסגרת זו אינה הולמת דיון בחוקים אלו.

    51. הצעת חוק המקרקעין (תיקון - נשיאת הוצאות)
    הצעת חוק 4052 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון באה לתקן את סעיף 58 לחוק המקרקעין כך שלא תאופשר העברת בעלות בנכס בלי אישור כי נפרעו כל החובות לרכוש המשותף (היינו, לוועד הבית).
  • ישימות: אין בעיית ישימות מיוחדת בחוק, לבד מכך שרישום העברת נכס יהיה תלוי בגוף שאין לו מעמד רשמי ברור (ועד הבית) ובאישור שאין לו מעמד רשמי ברור. ניקוד: 4
  • עלות: לחוק אין עלות נראית לעין, לבד מהטרחה הכרוכה בקבלת האישור. ככל הנראה, תהיה חובת קבלת אישור בחתימת נוטריון (אחרת, כל העניין חסר משמעות) ולכך תהיינה עלויות לא מבוטלות. ניקוד: 8
  • תוצאה: אם החוק לא יתבע אישור חתום נוטריונית, לא תהיה לו כל משמעות. אם כן, הוא יוסיף סרבול ביורוקרטי ועלות נכבדת. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: בהיעדר אישור נוטריוני, החוק יהיה מילה מתה. עם אישור נוטריוני, הוא יוסיף סרבול ביורוקרטי מיותר. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבאר מדוע נדרש אמצעי כה חמור (מניעת העברת נכס) כדי למנוע עניין שהוא טריוויאלי מבחינה כספית במהותו, ומדוע לא ניתן להסתפק בבדיקת רוכש הנכס. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    52. הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת גזענות)
    הצעת חוק 4051 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של מיכאל בן-ארי היא לתקן את חוק העונשין בסעיף 144א' כך שבמקום להורות כי גזענות היא "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני" יורה החוק מעתה כי גזענות היא "רדיפה, השפלה... והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני, למוצא דתי או עדתי, או על רקע מקום מגורים, למעט השתייכות על רקע פוליטי." מעבר לעלבון הטמון בכך שבן-ארי מנסה להחדיר את לשונו העילגת לספר החוקים ("השתייכות על רקע פוליטי"), ההצעה כה פשיסטית ואווילית עד שקשה כמעט לומר דבר הגיוני עליה בלי לכעוס. מי שילגלג על תושבי דימונה, תל־אביב או בת־ים, או על יוצאי גרמניה, עירק או פולין יחשב מעתה "גזעני." לרוע המזל, אי אפשר לחבוט בראשה של הצעה זו בניקוד הראוי לה.

    53. הצעת חוק העונשין (תיקון - ניעור וטלטול פעוט)
    הצעת חוק 4050 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורלי לוי אבקסיס ופו אגבאריה באה לשנות את חוק העונשין ולקבוע את טלטולו או ניעורו של פעוט כעבירה שעונשה עד שבע שנים. המקום לדיון בהצעה מיותרת זו אינו כאן.

    54. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - ביטול המועצות הדתיות)
    הצעת חוק 4049 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חבר הכנסת מאיר שטרית באה לשנות את "חוק שירותי הדת היהודיים" ולבטל את המועצות הדתיות על שירותיהן. מקום הדיון בהצעה נכבדת זו אינו כאן.

    55. הצעת חוק נציבות תלונות אסירים
    הצעת חוק 4048 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן ורבים אחרים באה להקים נציבות תלונות אסירים, שתפקידה לטפל בתלונות אסירים, כשעיקר כוחה ביכולת להמליץ על דין משמעתי או פלילי לסוהר.
  • ישימות: הקמת נציבות ישימה ופשוטה, יחסית, ועיקר המכשול לה הוא שיתוף הפעולה של שירות בתי־הסוהר וההקצאה התקציבית הנדרשת. ניקוד: 4
  • עלות: עלות הנציבות, בהנחה שיוקצה לה כוח אדם מתאים, היא כמה מיליוני שקלים בשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: הקמת הנציבות תיצור שינוי מזערי, ותרע את מצבם של האסירים, במובן זה שלכאורה יראה כאילו ניתן להם סעד. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: להצעה אין דרך להשיג את המטרה הייעודית, בהיעדר יכולת של הנציבות להורות על שינוי בתנאי המאסר או מתן הגנה לאסיר. הסנקציה השגורה (לדוגמה, דין משמעתי) אינה שקולה כנגד הפגיעה לה צפוי אסיר שיתלונן. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה מבוארת היטב, אף כי ההסברים מתייחסים בעיקר לתנאי החיים של אסירים באופן כללי—עניין שבו לנציבות לא תהיה אמירה של ממש. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 35

    56. הצעת חוק מזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - סכום שאינו יובא בחשבון במבחן ההכנסה)
    הצעת חוק 4047 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של עמיר פרץ, אורית זוארץ, אחמד טיבי ומצטרפים באה לשנות את סעיף 3 בחוק המזונות (הבטחת תשלום) כך שלא יחול על זכאי אלא אם כן הכנסתו (ממקורות שאינם קצבאות, וכדומה, לפי חוק הבטחת הכנסה) גדולה מפי ארבעה משכר המינימום. ההנמקה היא כי אם יבוטל מבחן ההכנסות המחמיר, יזכו זכאים (ובעיקר זכאיות) לעידוד לצאת לעבודה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיית ישימות ניכרת ויש בו אף פישוט של הליכים, שכן הוא מבטל, במידה רבה, את הצורך במבחני הכנסה. ניקוד: 2
  • עלות: עלות החוק אינה מבוטלת (כנראה, עשרות מיליוני שקלים), אך מנקודת מבטה של המדינה היא תתאזן, וכנראה יותר מכך, בהגדלת ההכנסה ממסים ובהקטנת הוצאות מנהליות. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת תהיה יציאת נשים (בעיקר) לעבודה, וביטול התניית תשלום עבור ילד (מחייב במזונות שאינו משלם) בהכנסתה של אמו. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: להצעה סיכוי לא מבוטל להשיג את יעדה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מבאר בתמציתיות את הגיונה וקובע את מטרותיה ("קיומו של מבחן ההכנסה כאמור, מהווה חסם בפני השתלבותן של נשים בשוק העבודה וזאת בשל החשש מפני אובדן המזונות") באופן בהיר. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 9

    57. הצעת חוק העזרה הרפואית הבסיסית
    הצעת חוק 1111 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד, אותה הגיש גם בכנסות קודמות, באה להסדיר בחוק את העיסוק בתחום החבישה והעזרה הראשונה. בפועל, החוק מחייב רישוי, מכונן איגוד מקצועי בתחום וקובע תקנות מגבילות להשתלבות בגילדה.
  • ישימות: הקושי העיקרי בחוק הוא היעדר מערכות כנדרש, וכן הקשיים הטבעיים הכרוכים בניסיון לאגד כגילדה מקצוע שהעיסוק בו לא הותנה בכך קודם לכן. ניקוד: 7
  • עלות: העלות הישירה של החוק מזערית. בעקיפין, עלותו גבוהה מאוד, בהתמרתו את מחירי השירותים הרפואיים הניתנים על־ידי חובשים, מגישי עזרה־ראשונה, וכדומה. ניקוד: 9
  • תוצאה: הקמת מערך לימוד, רישוי וכדומה, התלוי בתקנות גילדה. מידת השינוי במקצועיות השירות הניתן אינה ברורה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: קשה לדעת באיזו מידה ישפר החוק את הבעיה הזוטרה יחסית עמו הוא בא להתמודד ("למתחזים חסרי ידע מקצועי או סמכות, לפעול ולהציג עצמם כבעלי רישיון או תעודת הסמכה בתחומים אלה") ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבאר כלל את הסכנות העלולות לנבוע ממנה (מן הסתם, כי לתפישת אלדד אין סכנות כאלו). הנקודה המרכזית המצדיקה את החוק (התחזות) אינה מבוארת במידע כלשהו לגבי היקפה, ההנעה לה, וכדומה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 40

    58. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - הצעת חוק וחקיקת משנה המפחיתות מתקציב רשות מקומית)
    הצעת חוק 4045 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שי חרמש וציון פיניאן באה להוסיף סעיף משנה נוסף לסעיף 39 בחוק יסודות התקציב. כיום, נתבע כי בהצעת חוק המוגשת לכנסת שיש לה התחייבות להוצאה מתקציב המדינה או הפחתה בהכנסותיה, תצוין דרך המימון לכך. ההצעה הנוכחית מוסיפה לאלו גם את הרשויות המקומיות: "הצעת חוק המוגשת לכנסת או חקיקת משנה, שבביצוען כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב רשות מקומית, או שבביצוען כרוכה הפחתה של הכנסות רשות מקומית, תצויין... דרך המימון להוצאה או להפחתה כאמור, וכן יצויין המקור התקציבי לשיפוי הרשות המקומית."
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין ובפשטות (אף כי לא ברור באיזו מידה סעיף א' בו אכן זוכה לציות בחקיקה. עד כה, לא צוינה כמעט באף הצעות חוק פרטית שנסקרה בזה העלות התקציבית. ניקוד: 5
  • עלות: ללא. החוק תובע שקיפות רבה יותר ממגישי הצעות חוק. ניקוד: 1
  • תוצאה: מניעת חקיקה הגורמת לשינוי ולפגיעה בתקציבי רשויות מקומיות, לטובת חקיקת הטבה לקבוצות שונות. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: יישום של החוק יביא לשקיפות רבה יותר בהצעות חוק, ותנטרל את חלוקת ההטבה על חשבון רשויות מקומיות ללא שיפוי. ניקוד: 1
  • קבילוּת: נוסח החקיקה ברור וההסבר מבאר היטב את עילתו. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 11

    59. הצעת חוק הטבות לתאגידים בתחום השיקום והסיעוד
    הצעת חוק 1111 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ היא לחוק חדש, שיעניק הטבה בארנונה וברכישת ציוד רפואי ל"תאגיד שיקום וסיעוד" שלו סניפים רבים, הכנסות מתרומות וכו'—בדומה ל"יד שרה" וכדומה. ההנחות וההטבות הן ייעודיות: למבנה המשמש למטרות סיוע ולציוד הנרכש לצורך הענקת שירותי שיקום וסיעוד. השירותים כוללים השאלת ציוד רפואי, הפעלת מערכת משדרי מצוקה, שירותי כביסה לכאלו שאינם שולטים בצורכיהם, מתנדבים לתעסוקת בית, ארוחות חמות, וכדומה.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא ההנחה בארנונה, המבוצעת על חשבון הכנסותיה של הרשות המקומית. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק היא פחת של מיליוני ואולי עשרות מיליוני שקלים בהכנסות רשויות מקומיות והמדינה—פחת שימולא בהעלאת תשלומים לאוכלוסיה אחרת. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקלה כספית לתאגידים כנ"ל, בהשוואה לגופים אחרים. פיקוח מבקר המדינה, הנתבע בחוק, אמור לאזן נזקי הונאה אפשריים. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לא ברור באיזו מידה הגברת הפיקוח על תאגידים מסוג זה תהיה קבילה, ויש פנים לכאן ולכאן במעורבות הגדולה יותר של המדינה (באמצעות פיקוח) בשירותים כאלו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: החוק מנוסח היטב, אך דברי ההסבר מתעלמים מהנזק להכנסות רשויות מקומיות. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 27

    60. הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון - תוקף הרשאה לחציבה באבן)
    הצעת חוק 4043 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט אילטוב נועדה לשנות את סעיף 5 בחוק נכסי המדינה. חוק זה קובע בסעיף 5, סעיף קטן ג' כך: "הממשלה לא תהא רשאית, בשם המדינה, להעניק זכיון, לתקופה העולה על 20 שנים... הנוגע למכרות או למחצבים של המדינה, אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת." אילטוב מבקש להוסיף סעיף קטן הנוגע לחציבה באבן: "בעל הרשאה קודמת זכאי לקבל הרשאה לכריה ולחציבה עד לגמר עתודות האבן בכל תחום תכנית מפורטת שהיתה בתוקף במועד פירסומו של תיקון זה ואשר בתחומה ניתנה ההרשאה הקודמת." הסיבה לשינוי היא כי עד כניסתו לתוקף של חוק המכרזים ניתנו הרשאות לתקופות קצובות (3-8 שנים) שמקבליהן התייחסו אליהן כהבטחה שניתנה לכריה ולחציבה עד גמר עתודות האבן, ולכן ערכו השקעות רבות וראו בהרשאות "זכויות חכירה לדורות." נושא זה היה אמור להיות מוסדר בחקיקה עם כניסת חוק המכרזים לתוקף, כך שזכויותיהם של בעלי המחצבות יעוגנו, אך דבר זה לא נעשה. התקנה לא תחול, כמובן, על הקצאות ושיווק של שטחים חדשים. נושא מעניין, אך חורג מתחום סקירה זו.

    61. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי)
    הצעת חוק 4042 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שי חרמש וציון פיניאן באה לשנות את חוק מס ערך מוסף כך ששירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן דירתי במקום בו אין כזה יהיה פטור ממס. הנושא נכבד, וטיעונם של חרמש ופיניאן יש בו טעם (אכן, מדוע למסות משהו שהמדינה תובעת מכל בונה דירה חדשה ומגדירה אותו דבר רצוי ואף חובה לכל?), אך חורג מתחום דיון זה, דומני.

    62. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שיעור דמי הביטוח למבוטח שאין לו הכנסה)
    הצעת חוק 4041 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ באה לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שמי שאין לו הכנסה לא ישלם, כמקובל עתה, לפי אחוז משכר המינימום (אם הבנתי נכונה, מדובר ב-4.25 אחוז משכר המינימום, שהם 163.6 שקל עד פברואר 2012 ו-174.25 שקל החל מפברואר 2012) אלא לפי אחוז אחד מהשכר הממוצע (כ-8.5 שקל לפי חישובי ו-5 שקל לטענת כץ). כמו כן מבקש החוק לשנות את מדיניות תשלום ביטוח הבריאות באמצעות הקטנת הסכום המשולם. בחוק ביטוח בריאות נאמר כעת כי "מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי... חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5% מהכנסתו, ובלבד שסכום דמי ביטוח הבריאות שישולמו על ידיו לא יפחת מסכום המינימום." סכום המינימום הנקוב הוא 47 שקל (לפי חישוביו של כץ, הסכום מגיע ל-100 שקל). כץ מבקש להכניס את המילה "רבע" לפני "מסכום המינימום" כך שהסכום המשולם יהיה 25 שקל בלבד, לפי חישוביו.
  • ישימות: לחוק אין בעיית ישימות עקרונית, בשנותו באופן פשוט את בסיס החישוב. לחוק תהיה, כמובן, התנגדות עזה מצד ביטוח לאומי וקופות החולים, שיידרשו להעניק ביטוח תמורת תשלום זעיר לקבוצה נרחבת באוכלוסיה (מובטלים וכן אלו שאינם עובדים). ניקוד: 8
  • עלות: עלות של בין 600 מיליון ל-6 מיליארד, בהתאם לגודל הקבוצה. ניקוד: 10
  • תוצאה: פטור כמעט מלא מתשלום ביטוח לכ-2 מיליון איש מהאוכלוסייה והגדלה ניכרת של הנטל על כל השאר. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: לצד ההעברה הלא מבוקרת של יתרון כלכלי ניכר לקבוצה מסוימת, יש בהצעה משום מכשול מהותי לכניסה לעבודה. מי שאינו עובד או עצמאי יצטרך לשלם תוספת לביטוח בשיעור של כ-250 שקל לחודש (3,000 שקל לשנה) עם קבלת עבודה. השערתי היא כי זו עשויה להיות אחת המטרות של כץ. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נראה הגיוני על־פניו, אך חומק מהעלות הפוטנציאלית העצומה ומההשלכות על שוק העבודה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    63. הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שוטרים
    הצעת חוק 4040 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן ורבים אחרים היא שיעתוק של הצעה 4048—אלא שהפעם היא מתייחסת לא לסוהרים כי אם לשוטרים.
  • ישימות: הקמת הנציבות אינה מורכבת, אך תהיה לה התנגדות ניכרת מצד שוטרים ומצד המשטרה, ובמיוחד בגלל סעיף 15ד' לחוק, המסמיך את הנציב להמליץ על פיטוריו של שוטר. ניקוד: 6
  • עלות: עלות הנציבות, בהנחה שיוקצה לה כוח אדם מתאים, היא כמה מיליוני שקלים בשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: הקמת הנציבות תיצור שינוי מזערי, אם בכלל, בגלל היעדר שיתוף פעולה מצד המשטרה ובגלל היעדר יכולת ממשית לחקור מקרים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: כוח האדם שיעמוד לרשות הנציבות ישפיע במידה ניכרת על יעילותה. סביר להניח שהיא תשמש גוף סמלי בלבד ובמובן זה נזקה רב מתועלתה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההצעה מבארת את עצמה בנימוק כי הגוף הממונה על חקירת שוטרים היום (מח"ש) אינו מבצע את תפקידו. במקום לתקנו, מוצע להקים גוף נוסף, שסיכויו ליצור שיפור מפוקפקים. בעייתית התפישה כאילו הקמת גוף נוסף ומתן תואר מהודר ("נציבות") יש בהם ערך מהותי כשלעצמם. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    64. שם ההצעההצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון- חלוקת ערכות מגן)
    הצעת חוק 4039 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של נחמן שי באה לתקן את חוק ההתגוננות האזרחית בתוספת לסעיף 22ח' הקובעת כי שר הביטחון יספק לכל אזרח ערכת מגן מהסוג שיקבע, ללא תשלום. התוספת לחוק מוצמדת, ברישול ניכר לעין, כתוספת ספציפית להגדרות כלליות ולסעיפים העוסקים בהיטל לצורך ציוד אישי, ואינה מבטלת גם את סעיף 22יא' ו-22ט' העומדים בסתירה לו.
  • ישימות: לבד מהבעיות באופן שילוב החוק, יש בעיית ישימות ניכרת בהחלטה על ציוד ספציפי שיוענק, כאשר לא ידועה איכותו המבוקשת ולא ידועה מידת שימושיותו כמגן ממשי. ניקוד: 6
  • עלות: עלות הצטיידות בערכות מגן באיכות טובה היא יותר ממיליארד שקל. ניקוד: 10
  • תוצאה: הציבור יצויד בערכות מגן מפני התקפת טילים כימיים, אך לא מפני התקפות אחרות. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: חלוקת ציוד יוצרת תחושה כוזבת של בטחון, כשההגנה פגומה וחלקית, ואף כובלת את הציבור לציוד הממשלתי, שפעמים רבות הוכח כי יעילותו פגומה. עדיף היה, בהקשר זה, לאפשר לציבור לפדות תלושי קנייה למסיכות לפי טעמו. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מבארת את בעייתיות הפעולה היום, כשחלוקת הערכות היא לפי הצהרות הממשלה, אך אינו מבאר מדוע ההגנה הספציפית מאוד שהוא מציע עדיפה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    65. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - שירות אזרחי)
    הצעת חוק 4038 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עינת וילף באה לתקן את חוק שירות בטחון כדי להחיל חובת שירות צבאי או אזרחי על־כל אזרחי המדינה. הדיון בתיקון נכבד זה מקומו אינו כאן.

    66. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - חובת גיוס)
    הצעת חוק 4037 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מאיר שטרית זהה בעיקרה לזו של עינת וילף (שונה בעיקר בדברי ההסבר ובביטול המפורש של חוק דחיית שירות לתלמידי ישירות שתורתם אומנותם. הדיון בתיקון נכבד זה מקומו אינו כאן.

    67. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון- תוספת מענק לפדויי שבי קשישים)
    הצעת חוק 4036 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה זאב אלקין ואחרים זהה להצעתו של יואל חסון (הצעה 3937) ולכן תנוקד באופן זהה. להלן העתק של הניקוד שניתן להצעה קודם לכן. התשלום הניתן היום, לפי החוק, הוא של אלף שקל מדי חודש.
  • ישימות: אין בעיית ישימות ניכרת בחוק, והוא פשוט ליישום. לא ברור, עם זאת, מדוע דווקא גיל מסוים זה נבחר, מה שעשוי לעורר התנגדות ו/או תביעה להרחיב את מעגל מקבלי התוספת. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק אינה גבוהה, בגלל המספר הקטן יחסית של פדויי שבי. העלות לאדם היא 3,000 שקל לשנה. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה הסופית תהיה תוספת מסוימת לתגמול הנודע לקבוצה של כמה עשרות אנשים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: השינוי במצבם של הקשישים להם מגיעה התוספת יהיה קטן. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבהיר מדוע יש לחוקק באופן פרטני תיקונים מותלי גיל מעבר לאלו הקיימים בחוק, ונוצר הרושם כאילו הבחירה הייתה מעין תגמול סתמי ליוצאי ההגנה והמחתרות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 24

    68. הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון - הפחתת הסכום הבסיסי למקבל אישור שקיבל החלטה על פירוק מרצון)
    הצעת חוק 4035 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רוברט אילטוב ורבים אחרים באה לקבוע כי בסעיף 19ב(ה) של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, העוסק בחבות החזר המענקים במקרה של חדלות פירעון יתוקן הנוסח מ"אגב פירוק מחמת חדלות פירעון או כינוס נכסים של מקבל האישור" לאותו נוסח בתוספת "או אם החברה קיבלה החלטה על פירוק מרצון, כשמשמעותו בסעיף 319 לפקודת החברות." עילת התיקון היא למנוע מצב בו כאשר מכירת הידע או החברה הם בהפסד, מתקשים הבעלים למכור אותה בהפסד, שכן מכירה כזו תחייב אותם בהחזר הסכום המינימלי למדינה על המענקים." הרעיון הוא כי עם כינון התיקון יעדיפו חלק מהחברות לבצע מכירה בהפסד, במקום להכריז על חדלות פירעון וכינוס נכסים, מה שעשוי לחסוך בחלק מהמקרים מקרים של פיטורי עובדים וסגירת חברות.
  • ישימות: הבעיה העיקרית ביישום החוק היא שהיא מזמנת ערוץ נוח מאוד ללווים להימנע מתשלום ההחזר המינימלי הקבוע בחוק, מה שיעודד תופעה זו. סביר להניח כי לנקודה זו גם תהיה ההתנגדות העיקרית. ניקוד: 7
  • עלות: ככל הנראה, הפסד של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה למדינה. ניקוד: 8
  • תוצאה: אפשרות למכירת נכסי חברה בלי לעמוד בהחזר המזערי הנדרש. אפשרות לצמצום מסוים, ככל הנראה קטן, במספר החברות הנסגרות. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק פותח פתח רחב להתחמקות מתשלום, מה שיביא כנראה יותר נזק מתועלת. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים, אך מתעלמים מהסכנות האפשריות ומטעימים רק את היתרונות האפשריים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    69. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - אחריות מעביד שהוא קבלן כוח אדם בענף הבניין)
    הצעת חוק 4034 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב ואריה ביבי היא תיקון (חפוז) לחוק העובדים הזרים הבא לקבוע כי האחראים לגיוס ולהבאת העובדים יהיו קבלני כוח אדם, ולצמצם את מעורבות המדינה מאחריות לגיוס העובדים להתקנת תקנות ופיקוח בלבד. הבעיה שבא החוק לפתור היא שהניסיון של המדינה ליטול על עצמה את האחריות (וגם לגזור את הקופון—אם ישירות ואם באמצעות עובדים מושחתים) הביא לשיתוק של הבאת עובדי בניין לישראל ולתביעה שהוגשה נגד המדינה על־ידי קבלני כוח האדם. כלומר, נדרשת כאן הכרעה בין טיפוס מעיים (הבאת עובדים על־ידי קבלני עבדים) לבין הדבר הבובוני (הבאת עובדים על־ידי הממשלה המשמשת קבלן עבדים). היתרון העיקרי לו מתיימרת המדינה הוא של צמצום הקופון (הכסף המשולם תמורת הזכות לעבוד בישראל) ושל שיפור איכות חייהם של העובדים, שכן הם יובאו רק ממדינות עמן יש לישראל הסכם בילטרלי של פיקוח על הבאת העובדים.
  • ישימות: הבעיה העיקרית לישימות ההצעה היא התנגדות המדינה, ובמיוחד רשות ההגירה. ניקוד: 7
  • עלות: הבאת העובדים באמצעות קבלני כוח אדם תוזיל משמעותית את העלות עבור המדינה וגם תייעל, ככל הנראה, את תהליך ההבאה. ניקוד: 3
  • תוצאה: קבלני כוח אדם יביאו את העובדים, ולא המדינה. בין שתי הרעות, עדיפים הקבלנים. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: החוק יביא לשיפור מסוים במצב הנוכחי, במיוחד נוכח צמצום תפקידה של המדינה בתחום זה. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר בהיר ומבאר היטב את העילה לו ("רשויות המדינה שאינן בעלות המומחיות לגיוס עובדים בענפים השונים, לא יבצעו את הליך המיון והגיוס של העובדים הזרים") ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 19

    70. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ביטול תיקון מס" 8)
    הצעת חוק 4033 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את פקודת האגודות השיתופיות באמצעות ביטולן של ועדות קבלה, שלפי מעלי החוק ממסדים אפלייתם של ערבים (ואחרים) בקבלה לישובים קהילתיים. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    71. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - אי שלילת שירותים חיוניים)
    הצעת חוק 4032 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל, אורי מקלב, מיכאל בן-ארי וציפי חוטובלי באה לשנות את חוק התכנון והבניה בסעיף 157א' בו, בסילוק סעיפים הקובעים כי התקנת מים, חשמל, ביוב, טלפון וכיו"ב תבוצע רק כנגד הצגת אישור הרשות המאשרת (כלומר, יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית). מעלי ההצעה מסבירים כי עילתה היא מניעת אכיפת ספקי שירותים לשמש שוטריה של ועדת התכנון המקומית לעניין שאינו מעניינם. החוק מאפשר לרשות המאשרת לנקוט פעולה מיוזמתה כדי להפסיק מתן שירותים אלו, מתוך הנחה כי פעולה כזו תינקט בצמצום (ומכל מקום, רווחת פחות מאשר אי-אישור-מראש).
  • ישימות: המכשול העיקרי לישימות יהיה התנגדותן של ועדות התכנון המקומיות, שכוחן ייחלש אל מול הבונה. ניקוד: 5
  • עלות: התקנה מפחיתה במידה מסוימת את העלות הביורוקרטית הכרוכה בהתמודדות מול ועדות התכנון והבניה. ניקוד: 1
  • תוצאה: הפחתה של הביורוקרטיזציה, השרירותיות וה"תרוץ ותחפש אותנו" של ועדות התכנון והבנייה. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: לחוק אפשרות להשיג את יעדו, אלא אם כן הוראות הפסקה ומניעה יינתנו אוטומטית ובאופן גורף. ניקוד: 4
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מבהיר היטב את הבעיה ("אין זה ראוי במדינה דמוקרטית, כי אכיפת החוק תעשה על ידי מניעת שירותים חיוניים מן האזרחים. יש לאכוף את החוק באמצעות בתי המשפט או צווים מנהליים שניתנו כדין ולא על ידי הפעלת לחץ פסול על האזרח"; "החוק בנוסחו הקיים, הופך את ספקי השירותים החיוניים לשוטרים בפועל, וזוהי מטרה זרה לאופיים, לרוחם ולתפקידם של הספקים"). ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 12

    72. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - ביטול תיקון מס" 40)
    הצעת חוק 4031 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את חוק יסודות התקציב באמצעות ביטול תיקון מס' 40 ("חוק הנכבה"). לא ניתן לדון בהצעת חוק זו במסגרת זו.

    73. הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול תיקון מס" 98)
    הצעת חוק 4030 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את חוק העונשין באמצעות ביטול סעיף 34י1 בו, הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור." סעיף זה הוא הרחבה של סעיף 34י, הקובע זכות להגנה עצמית מפני "סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו." לטענת זחאלקה וזועבי החוק סותר את "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וסותר את הזכות להליך הוגן" והם מציעים להסתפק בסעיף 34י בלי ההרחבה, המתגלמת למעשה בקביעה שיש זכות להגנה עצמית גם על "שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי." את ההצעה הזו אפשר וראוי לגנות, אך זה אינו המקום לעשות כן.

    74. הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראיה רחבים) (הוראת שעה)
    הצעת חוק 4029 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתן של זהבה גלאון, פניה קירשנבאום, מירי רגב ואורית זוארץ באה לשנות את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף זה קובע היום כי אם לא הגיעו ההורים להסדר רשאי בית המשפט לקבוע הסדר "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת." סעיף זה, הקובע את "חזקת הגיל הרך" למשמורת אצל האם עמד בלב המלצות ועדת שניט שמונתה לבחון את הנושא, והמלצותיה היו לבטל את "חזקת הגיל הרך" ולקבוע משמורת משותפת, ככל שניתן ונכון לעשות. כדאי לציין כי "חזקת הגיל הרך" הייתה, בפועל, כמעט זהה לחזקה תמידית, שכן אך לעתים נדירות ובנסיבות מיוחדת נכנס בית־המשפט ושינה את החזקה אחרי שמלאו לילד שש שנים. הצעת החוק, הבאה כהוראת שעה, מבקשת לרכך את המעבר, ולבחון את התממשות המצב בפועל לפני החלת השינויים שביקשה ועדת שניט ליישם. נושא מעניין זה חורג, לצערי, מתחום בדיקה זו.

    75. הצעת חוק המפלגות (תיקון - חובת רישום כמפלגה)
    הצעת חוק 4028 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יריב לוין, עתניאל שנלר ודניאל בן סימון מבקשת לשנות את חוק המפלגות כך שהגדרת מפלגה תכלול גם "אדם או חבר בני אדם שהכריזו על כוונתם, בעל פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, להתמודד בבחירות לכנסת" ולאכוף על מי שנכנס תחת ההגדרה הזו (מישהו אמר "יאיר לפיד"?) להצטרף למפלגה קיימת או להקים מפלגה. רב הפיתוי לעסוק בהצעות חוק אנטי-דמוקרטיות מסוג זה, אך נמנע מכך.

    76. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - ביטול תיקון מס" 39)
    הצעת חוק 4027 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לבטל סעיף בחוק-יסוד: הכנסת האוסר מועמדות לבחירות על מי שביקר במדינות ערב מסוימות המוגדרות מדינות אויב. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    77. הצעת חוק נציבות זכויות הילד
    הצעת חוק 4026 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חדש זהה להצעתם של זבולון אורלב ואחרים (3880) ולכן מייתרת את הדיון ומאפשרת לנקד באותו אופן. הדיון בהצעה הקודמת משועתק כאן.
  • ישימות: ההצעה הועלתה בעבר והוסרה מסדר היום, שכן עיקר הבעיה ביישומה הוא ההוצאה הנכבדת הכרוכה בהקמתה ובפעולתה. ניקוד: 7
  • עלות: נכבדת למדי: מיליוני שקלים במקרה הטוב, ויותר מעשרה מיליון שקלים במקרה הסביר יותר. ניקוד: 8
  • תוצאה: לא ברור אם הקמת רשות ביורוקרטית נוספת אכן תיצור מציאות רצויה יותר, לבד מייצור ביורוקרטיה נוספת הכרוכה בה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אם התוצאה המבוקשת היא שיפור השמירה על זכויות הילד, יש אפשרות לקידום מסוים בנושא זה, אף כי יש אפשרות סבירה מאוד כי הנציבות תעסוק פחות בתיאום ויותר בניסיון לנכס לעצמה סמכויות. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נסמך בעיקר על העובדה כי יש נציבויות כאלו במדינות אחרות ועל ההנחה כי הקמת נציבות "מיוחדת" היא פתרון טוב לבעיות ("גוף בעל מחויבות לתחום זכויות הילד, בעל מומחיות, הכרה של תחומי החיים הנוגעים לילדים ונגישות לכל זרועות השלטון יכול להוות מנוף מרכזי לקידום הנושא"). ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 32

    78. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - חפיפה בין מועד החיוב למועד הוצאת החשבונית)
    הצעת חוק 4025 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אמנון כהן באה לשנות את חוק מס ערך מוסף כך שחשבונית תוצא בטווח של שבעה ימים ממועד קבלת השירות או המוצר. כוונת החוק היא לתקן את המצב בו הוצאת חשבונית (ותשלום המס על־ידי מוציא החשבונית) קודמת לעתים זמן ניכר למועד קבלת התשלום (תשלום דחוי) וכך מוציא החשבונית יוצא נפסד. התיקון נכבד, והדיון בו ובסוגיות של מוסר תשלומים או ניסיון לאכוף מוסר כזה באמצעות החוק אינו כאן.

    79. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו)
    הצעת חוק 4024 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד באה להעניק הנחה, לפי אישור ראש הרשות המקומית, לנכה מעל גיל 18 המתגורר בבית־הוריו.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית בחוק היא יישומו בפועל, בהעניקה יכולת התערבות רבה למדינה (בקביעת כשירות ההתגוררות), רשת לא מבחינה (לבד מאחוזי הנכות) למידת אי הכשירות בפועל, לצד העובדה שהרשות המקומית אינה חייבת לקבוע הנחה כלשהי. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות גבוהה מאוד, בהתאם להנחה, שכן לפי נתוני הביטוח הלאומי יש כ-250 אלף מקבלי קצבת נכות. ניקוד: 9
  • תוצאה: הענקת הטבה בארנונה לקבוצה המונה, פוטנציאלית, כ-250 אלף משפחות (כ-12 אחוז מהאוכלוסיה). ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מספרם הגדול מאוד של הזכאים יתווה את הנתיב להונאה בקנה מידה נרחב. כמו כן, יכולת הבדיקה המזערית של הרשות המקומית תוביל לבקרה לקויה על יישום ההטבה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה מדברת על "מאות נכים קשים" שעה שהקבוצה הרלוונטית מונה מספר גדול בהרבה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    80. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 4023 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה וחברי חד"ש באה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל "השולל את זכותו של האזרח הערבי לבחור את בן זוגו ולקיים חיי משפחה נורמאליים." מקום הדיון בהצעת חוק זו אינו כאן.

    81. הצעת חוק הפיקוח על חקירות שוטרים והוראות לעניין מעצרם (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 4022 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה ביבי נועדה לתקן את פקודת המשטרה ולהוסיף ועדה מפקחת, שתפקח על המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) ועל פעולתה. ניתן לומר דברים שונים על טיב הרעיון של הצבת פיקוח על המפקחים כדרך לשיפור הפיקוח, אך זה אינו המקום לדון בהצעות מסוג זה.

    82. הצעת חוק הקולנוע (תיקון - הצהרת נאמנות)
    הצעת חוק 4021 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי באה לתקן את חוק הקולנוע ולתבוע כי תינתן תמיכה לסרט רק אם "עורכי הסרט, מפיקיו, הבמאים שלו, והשחקנים המשתתפים בסרט, יחתמו על הצהרת נאמנות למדינת ישראל, לסמליה, ולערכיה היהודים והדמוקרטים." המקום לדון בהצעות (פשיסטיות) מסוג זה אינו כאן.

    83. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור ממס על אספקת מים ושירותי ביוב)
    הצעת חוק 4020 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את חוק מס ערך מוסף בסעיף 30, ולקבוע כי גם מים ושירותי ביוב יינתנו ללא חיוב במע"מ.
  • ישימות: ההתנגדות העיקרית לביטול חיוב במע"מ על מים ושירותי ביוב תהיה מצד האוצר, שלא ירצה לוותר על מקור הכנסה מסוג זה. יש בעייתיות ניכרת גם בשילוב בספר החוקים הטבה צרכנית בתוך מערכת פטורים המיועדת לעידוד עסקאות ופעילות משקית מסוג מסוים. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק אין עלות, לכאורה, לבד מכך שהוויתור על מקור הכנסה אחד למדינה יביא לחיפוש אחר מקור הכנסה אחר, באמצעות העלאה של שיעורי המע"מ או של מס אחר, כנראה בעלות גבייה או עלות מנהלית גבוהה יותר. ניקוד: 6
  • תוצאה: מע"מ על מים ושירותי ביוב יוּרד, מה שיסייע לרמת החיים של צרכנים (ברמה זוטרה, ובתמורת מס חלופי) ובעיקר יסייע לחקלאים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: לחוק תהיה תוצאה שלילית, ככל הנראה, בהעלאת מסים אחרים ובהענקת הטבה משמעותית לצריכת מים חקלאית ועידוד לגידול יבולים עתירי השקאה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח החוק מדגיש את חשיבות המים, אך מתעלם מכך שהנהנים העיקריים מהחוק יהיו חקלאים—ואינו מסביר כלל מדוע הסבסוד הניכר הזה להם מוצדק. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    84. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מינוי מבקר שאיננו תושב העיריה)
    הצעת חוק 4019 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את פקודת העיריות ולקבוע כי המבקר הפנימי של העירייה יהיה מי שאינו נמנה עם תושביה, כדי שיחסו יהיה נייטרלי ושקול יותר, ותפחת ההשפעה הזרה עליו. מקומו של הדיון בהצעה הגיונית ויעילה זו אינו כאן.

    85. הצעת חוק הכנסת (תיקון - חובת פרסום מידע הנמסר בידי שדלן)
    הצעת חוק 4018 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שלי יחימוביץ', חיים כץ ואחרים באה לתקן סעיפים שונים בחוק הכנסת, כך שעל שתדלן (לוביסט) ייאסר למסור מידע לחבר־כנסת, בטרם פורסם המידע במאגר המידע הפומבי של הכנסת. מקום הדיון בהצעה זו, הנראית הגיונית ומועילה, אינו כאן.

    86. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס" 122) (תיקון - דיווח על שינוי בפרטים המשפיעים על זכאות לגמלה)
    הצעת חוק 4017 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ ואורלי לוי-אבקסיס באה לבצע שינויים בחוק הביטוח הלאומי: א) לבטל חובת הודעה בכתב על שינויים במצבו של המבוטח, והתרת דיווח גם במוקד הטלפוני, בטפסים ייעודיים, או באתר האינטרנט. מבוטח יהיה גם זכאי לשימוע בפני פקיד המוסד אם לדעתו אין להטיל עליו קנס על אי-דיווח. כיום נהוגים כללים דרקוניים למדי של הביטוח הלאומי בנושא. ב) שינוי "מוסד פיננסי," מושג-גג הכולל את כל הנכסים הפיננסיים של אדם, ל"חשבון בנק," כך שיימנע המצב בו אנשים אינם מדווחים על־כל שינוי במצב חסכונותיהם, פשוט משום שאינם מודעים לכך.
  • ישימות: החוק יתבע התאמה מנהלית של הביטוח הלאומי, כמו גם של אתרו ומשרדיו, אך אינו כרוך בבעייה יישומית רחבה יותר. ניקוד: 4
  • עלות: לחוק עלות מסוימת, בתחזוקת אתר האינטרנט, טפסים, וכדומה. יש בו גם חסכון זמן ניכר עבור המבוטחים. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה תהיה שיפור מסוים באופן ההתנהלות של מבוטחים מול הביטוח הלאומי, והסרת כמה תקנות שהן בבחינת "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה." ניקוד: 1
  • אפשריוּת: אין כל סיבה הגיונית לכך שלא יחול שיפור, במיוחד בעקבות הסרת הצורך לדווח על־כל שינוי, שאינו מבוצע ממילא. לא ברור עד כמה השימוע מול פקיד הביטוח הלאומי יועיל. ניקוד: 4
  • קבילוּת: החוק מוסבר ומבואר היטב, אך נפלו בו כמה וכמה שגיאות כתיב, כתב והגהה. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 13

    87. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - צבירת יחידות חבילת תקשורת לא מנוצלות)
    הצעת חוק 4016 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב ואחרים היא תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בא להוסיף סעיף משנה נוסף לסעיף 51 בחוק, לפיו אם הוצעה "חבילת התקשרות," ולקוח לא מיצה את מנת דקות הגלישה, שליחת המסרונים, וכו' בחודש מסוים, ההפרש יעמוד לזכותו בחודשים הבאים. כדי להבין את משמעות ההצעה, חשוב לזכור כי חבילות ההתקשרות של חברות הסלולר קובעות מכסות גבוהות של מסרונים, דקות שיחה וכו' כדי לפתות לקוחות הסבורים כי ינצלו אותם באופן מלא—לדוגמה, חבילה של 200 מסרונים במחיר מופחת למסרון מפתה לקוחות השולחים 190 מסרונים בחודש, אך היא אינה מפתה לקוחות השולחים 10 מסרונים בחודש, שכן מחיר החבילה יקר יותר ממשלוח 10 מסרונים בתעריף מלא (או בתוכנית מצומצמת יותר).
  • ישימות: לחוק אין בעיות ישימות משמעותיות, לבד מבפרטים בהם אין משמעות לצבירה (לדוגמה, בגלישה בלי הגבלה) או במבצעים תלויי-זמן (קופונים, כרטיסים, וכו'). יש סוגיה חוקית נכבדה, הקשורה באופן בו בנוי החוזה, כך שחבילת ההתקשרות, שלא הוגדר בה זמן התקשרות, תצטרך לעבור הגדרה מחדש. צפויה, כמובן, התנגדות של חברות הסלולר. ניקוד: 6
  • עלות: לפי ניתוח התוצאה והאפשריוּת העלות ללקוחות תהיה, כנראה, הוצאה נוספת של מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא צבירה והעברה של חלקים יחסיים של חבילות ההתקשרות הלאה—לקוחות יבקשו לקבל חבילה הגדולה עליהם ב"מידה אחת" לפחות (בגלל הפיתוי שבהעברת היתרה הלאה), ככל הנראה בעידודן של חברות הסלולר. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: פרקינסון קבע לפני שנים רבות כי היקף התעסוקה מתרחב בהתאם למסגרת המוקצה לו. באופן דומה, החוק החדש יגרום ללקוחות גם להגדיל את חבילותיהם וגם להגדיל את השימוש בהן. במצב הקיים, יש ללקוח מוטיבציה להשתמש במכסה שבחבילה ולא לחרוג ממנה. במצב החדש, חברות הסלולר, הלהוטות ממילא להגדיל את חבילות ההתקשרות, יציעו הצעות מרחיבות עוד יותר, בתקווה (מבוססת) שלקוחות יגדילו את היקף השימוש שלהם. שינוי צפוי נוסף הוא חבילות שאין להן "מגבלת גג" ולכן אין שום דרך להעביר יתרות. ניקוד: 9
  • קבילוּת: בדברי ההסבר נטען כי "חוק זה בא להיטיב עם כלל האוכלוסייה במדינת ישראל המחזיקה מכשירי טלפון סלולאריים" אך הוא מתעלם לחלוטין מההשלכות על דיני חוזים ומהתרחשות הסבירה בפועל בעקבות החוק. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 40

    88. הצעת חוק משק החשמל (תיקון - שינוי הרכב הרשות)
    הצעת חוק 4015 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן וכרמל שאמה-הכהן באה לשנות את הרכב הרשות לשירותים ציבוריים בחוק משק החשמל כך שברשות ישבו שבעה, כשהתוספת תמולא מנציג המשרד להגנת הסביבה ואיש המתמחה בתחום הסביבה.
  • ישימות: להצעה אין בעיית ישימות עקרונית, והיא ניתנת למימוש באופן פשוט למדי, לבד מכך שמומחיותם של אנשי הגנת הסביבה אינה מוגדרת היטב. ניקוד: 3
  • עלות: העלות הישירה למשק זעומה, אך צפויה עלות עקיפה של מיליארדי שקלים, עם שילוב שיקולים של "קידום השימוש באנרגיה ירוקה" ו"הפחתת פליטות גזי החממה" במערך שיקולי הרשות, לצד עיכוב פרויקטים חדשים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה עליה ניכרת במחירי החשמל, לטובת אנרגיה ירוקה ופעולות למעבר לאנרגיה 'נקייה', כמו גם עיכוב ניכר בפרויקטים חדשים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא הפחתת פליטות גזי חממה וקידום הפקת אנרגיה ירוקה, ואין שום אפשרות, ככל הנראה, שהדבר יתרחש. התוצאה הממשית תהיה עליה במחירי החשמל. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ההצעה מתעלמת מהדיווחים על התפקיד המרכזי שהיה למשרד להגנת הסביבה בהעלאת תעריפי החשמל, בגלל הפעולות שהצעת החוק מבקשת לעודד. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    89. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - זהות העוסק בשיחה טלפונית)
    הצעת חוק 4014 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט אילטוב מבקשת לחייב עוסקים הפונים לצרכנים בשיחות טלפון לבצע זאת ממכשיר טלפון מזוהה, אליו ניתן לחזור.
  • ישימות: הבעיה העיקרית בישימות הצעה זו, כמו בהצעות דומות, היא היכולת הנמוכה לאכוף את התקנה. ה'עלות' מנקודת מבטו של הצרכן לשיחה לא רצויה נמוכה, הדינמיות של שוק המתקשרים אף היא נמוכה, ורוב הצרכנים אינם טורחים להתלונן על־כך. ניקוד: 8
  • עלות: העלות ליישום החוק, אם הוא אינו נאכף, נמוכה למדי. אם הוא נאכף, העלות עשויה להיתמר למיליוני שקלים. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא התקשרות של עוסקים מטלפון מזוהה, אליו ניתן לחזור. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: האפשרות הנמוכה של מוקדי שיחות לקבל שיחות חוזרות תבטל יתרונות אפשריים של החוק והוא לא ייאכף. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח החוק בהיר והגיוני, ומבאר היטב את העילה להצעת החוק. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 25

    90. הצעת חוק רשות השידור (תיקון - תקצוב שידורי רשת מורשת)
    הצעת חוק 4013 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דוד אזולאי וישראל אייכלר מכוונת להקצות סכום של שלושה מיליון שקלים לשידורי רדיו מורשת, השייך לרשות השידור. ההקצאה המוצעת היא מתקציב רשות השידור.
  • ישימות: אין בעיה של ישימות, לכאורה, שכן ההעברה היא מתקציב רשות השידור. בעיה עשויה להיווצר בגלל המעורבות של המחוקק ישירות באופן חלוקת תקציבי רשות השידור, עניין שאינו בסמכותו, לכאורה. ניקוד: 6
  • עלות: העלות לציבור היא 3 מיליון שקל. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום של החוק יביא להקצאת 3 מיליון שקל לרדיו מורשת, וגריעתם מהתקציב הכולל. בהתחשב בהיקף האוכלוסיה הדתית, דומה כי אין בחלוקה המחודשת פגיעה. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: ביצוע החוק יאפשר פעילות מוגברת של רדיו מורשת, כמבוקש. ניקוד: 1
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת, בתמציתיות, בכך שלרדיו מורשת משדרים המאפשרים לה לשדר בכל מקום בארץ. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 19

    91. הצעת חוק מסי מכס ובלו (תיקון - שינוי התעריף)
    הצעת חוק 4012 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של משה גפני ורבים אחרים באה לשנות את האופן בו נקבעות תקנות מכס ובלו ותקנות מס ערך מוסף. מטרת השינויים היא לדחות את שיקול דעתו של שר האוצר מפני זה של ועדת הכספים של הכנסת והכנסת בכללה, ולהכפיף את אישור הצווים לקביעת הכנסת. הנושא מעורר מחשבות רבות על מערכת המצויה והרצויה בין הכנסת לרשות המבצעת, כשכאן מבקשת הכנסת לנכס לעצמה תפקיד פעיל יותר אל מולה, אך הדיון חורג ממסגרת הנושאים הנידונים כאן.

    92. הצעת חוק רשות השידור (תיקון - פטור מאגרה למחזיק מקלט טלוויזיה שאינו מחובר לממיר)
    הצעת חוק 4011 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד באה לפטור מי שאינו מחזיק ממיר המחובר לטלוויזיה מתשלום דמי־האגרה, עם הפסקת השידור האנלוגי הניתן לקליטה באנטנות, בלי ממיר כלשהו. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    93. הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות
    הצעת חוק 4010 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מירי רגב, כראוי לחברת הכנסת הפופוליסטית ביותר, היא פאר פופוליסטי של ממש, אלא שהיא לא כתבה אותה—היא מדקלמת את הצעת החוק של התנועה לזכויות האזרח לחוק יסוד: זכויות חברתיות. החוק גורס כי לכל אדם זכות להבטחת צרכיו ברמה המאפשרת "קיום בכבוד," "רמת חיים נאותה," "נגישות למזון מזין ובטוח [בהתאם] להעדפותיו," "דיור נאות, בר השגה ונגיש," "רמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה," חינוך והשכלה "חינם עד גיל 18... השכלה גבוהה נגישה לכל," "שכר הוגן ותשלום שווה" וכן הלאה, וכן הלאה.
  • ישימות: החוק עומד בסתירה חריפה לכל חוקי היסוד האחרים ולמעשה מבטלם, ומכונן שיטת ממשל סוציאליסטית, שיש בה שלילה חריפה של זכויות אדם, ואין כל דרך לא דיקטטורית בה ניתן ליישמו. ניקוד: 10
  • עלות: עלות החוק אינסופית, למעשה, שכן כל ההגדרות של נאותות בה הן אמורפיות. ניקוד: 10
  • תוצאה: יישום מלא של החוק אינו אפשרי במערכת דמוקרטית ובשמירה על זכויות קניין ואדם. לשם דוגמה, זכותו של אדם ל"שכר הוגן" סותרת את כל חוקי הקניין, בהעמידה את הזכות של אדם לקניינו של אדם אחר לפני זכות אדם לקניינו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק יכונן משטר סוציאליסטי, מעין דיקטטורי ויביא לצניחה חריפה בכל המדדים בהם מבקש החוק לשפר את המצב. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ניסוח החוק לקוח במלואו, כך נראה, מהתנועה לזכויות האזרח, אף כי אין אזכור לכך בנוסח החוק. החוק גם מתעלם מרוב ההיבטים הבעייתיים, אף כי הוא מצהיר כי החוק בא לחסל את חוקי הקניין והזכות להגנה על הקניין. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 47 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    94. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - אישור להריסה או שינוי ייעוד מבנה דת)
    הצעת חוק 4009 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אברהם מיכאלי ורבים אחרים מכוונת לשנות את חוק התכנון והבנייה כך שכל שינוי, תוספת או הריסה של "מבנה המשמש לצרכי דת" לא תבוצע אלא באישור שר הפנים והשר לשירותי דת. מהשינוי הפעוט, לכאורה, נובעות שתי משמעויות חשובות: ראשית, חוק התכנון והבנייה עוסק בתכנון ובבנייה, ונוגע בנושאי ייעוד או שינוי ייעוד רק בהקשר התכנוני הכולל (לדוגמה, באישור לסמכות הרשות לייעוד מבנה לצרכים ציבוריים שונים), אך אינו עוסק כלל בנושאי מבנים המשמשים לצרכים שונים ומידת ההגנה עליהם. הכנסת הסעיפים החדשים משנה אותו באופן מהותי. שנית, שר הפנים והשר לשירותי דת מקבל זכות וטו על כיתה רחבה מאוד של מבנים ובפועל זוכה למעמד של "מאשר על של תוכניות בנייה." שלישית, השינוי מכפיף את זכות הקניין של בעלים ברכוש לשימוש—מותר ושאינו מותר—שעשו בו דיירים.
  • ישימות: מורכבת מאוד. ידוע כי לאורך השנים שימשו אלפי מבני מגורים, מבני ציבור, וחלקים ממבנים אלו לצורכי דת. אין זה מקרה חריג, לדוגמה, ש"חדר" או בית כנסת שוכנו בקומת היסוד של מבנה מגורים רגיל. העברת סמכות האישור להריסה או שינוי ייעוד לשר הפנים והשר לשירותי דת—השייך בדרך כלל למפלגה דתית—יוצרת בעיית יישום חריפה, וכופה בפועל את אישורו לכל שינוי בתכנית בנייה. ניקוד: 9
  • עלות: הצבת שר הפנים והשר לשירותי דת כ"מאשר על" לכל תכנית בנייה יוצרת עיכוב משמעותי וניכר בתוכניות בנייה, במיוחד אם מתחשבים באופן השימוש הצפוי של בעלי או משתמשי מבנים. ניקוד: 9
  • תוצאה: שר הפנים והשר לשירותי דת יזכה במעמד של מאשר סופי לתכניות בניין או לשינויין. מגוון רחב של דיירים וגורמים אחרים ישתמש בקביעה בחוק כדי למנוע הריסה, פינוי או שימוש בייעוד של מבנה שעליו נטען כי שימש לצורכי דת. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק ישיג את מטרתו—מניעה כמעט מוחלטת של שינוי יעוד והריסה של מבנים ששימשו לצורכי דת. אך יעדים נוספים, לא מכוונים, כמו השינוי במעמדו של שר הפנים או מערכת העלאת טענות כוזבות ("היה כאן בית מדרש לפני שנתיים") היא תוצאה לא חזויה ולא חיובית. ניקוד: 9
  • קבילוּת: השלכות החוק אינן מבוארות היטב ובמובנים מסוימים הן מוסתרות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    95. הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
    הצעת חוק 4008 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מרינה סולודקין היא אחד בשורה ארוכה של חוקים, תקנות או תיקונים לחוקים המבקשים להתמודד עם 'הדרת נשים'. ניכר כי עדיין אין למחוקק דרך קבילה להעלות הצעה שאין בה חדירה חריפה למרחב הפרט. הדיון בחקיקה מסוג זה אין מקומו כאן.

    96. הצעת חוק סל הקליטה (תיקון - זכאות יוצאים לשאלה)
    הצעת חוק 4007 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זהבה גלאון, ניצן הורוביץ ואילן גילאון באה להוסיף תיקון דרמטי לחוק סל הקליטה, לפיו מי ש"יצא בשאלה" זכאי לסל קליטה כשל עולה חדש. החוק חריג בשני מובנים: ראשית, הוא משנה את אופיו של החוק—סל הקליטה יועד לאנשים שהיגרו ממדינה אחת לאחרת. התיקון, לעומת זאת, קובע כי ניתן לייעד את ההטבות שבסל לאזרחים ישראלים ששינו את אורח חייהם. שנית, משתמע מהחוק כי למחוקק מותר להעניק העדפה לאורח חיים מסוים ולתמוך באופן פעיל בצרכי מי שמאמץ אותו, מה שפותח את הדלת לצעדים נוספים, ואף לצעדים מהופכים (לדוגמה, קנס שיוטל על מצטרף לכת או חוזר בתשובה).
  • ישימות: החוק בעייתי מאוד, שכן הגדרותיו אמורפיות. על־פי־רוב, היוצאים בשאלה אינם קהל אחיד וקצב היציאה בשאלה, אחידותו, וכו' אינם אחידים. הבירור יוכל להתבצע, לפיכך, לפי הצהרה עצמית ובכך בעיה יישומית לא מבוטלת. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק המוערכת, לפי מנסחי החוק, היא כמה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: הענקת סיוע לקבוצה מועדפת על מעלי ההצעה. פתיחת דלת לבקשת סיוע לאחרים (לדוגמה, יוצאים בשאלה שלא באו מהקהילה החרדית). ניקוד: 9
  • אפשריוּת: ניסוח החוק פותח דלת רחבה לקבוצה נרחבת של מעשי מרמה, במיוחד כאשר אין כלל הגדרה ברורה של יציאה בשאלה. לדוגמה, מה ייעשה באדם שחזר בתשובה ויצא בשאלה? ומה ייעשה במי שעושה זאת מספר פעמים? ההגדרות הלקויות (ואין, בפועל, הגדרות טובות) יגרמו לכך שהחוק ייצור עיוותים נלווים חריפים. נוסף על־כך, המחוקק ובית המשפט יתקשו להסביר מדוע הופלתה קבוצה מסוימת זו לעומת, נאמר, המצטרפים לכתות, המהגרים לארצות־הברית, החוזרים בתשובה—כולן קבוצות הניצבות בפני שינויים קשים וחריפים באורח חייהם, כשלעתים קרובות הם אינם מצוידים בכל הכישורים הדרושים כדי להתמודד עמם. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר הארוכים מגדירים יציאה בשאלה באופן מעוות ("היוצאים לשאלה בישראל הם בוגרי מערכת החינוך החרדית"—ומה על היוצאים בשאלה שהיו דתיים לא חרדים?) וממשיך ומנמק כי בית גידולו של היוצא בשאלה והבחירות שערך בחייו הן עילה להעניק לו סיוע; ומסיים בנימוק שאם מוענקים כספים לחרדים, כי אז יש להעניק כספים למי שיצאו בשאלה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    97. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - חינוך למניעת צער בעלי חיים)
    הצעת חוק 4006 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של נסים זאב, איתן כבל ואחרים בא להוסיף כי השר להגנת הסביבה יגבש תוכנית עבור כל עובדי המדינה לחינוך למניעת צער בעלי־חיים; שר הביטחון יגבש תוכנית כזו למשרתים בצבא; וכי שר החינוך יגבש תכנית חינוכית לבתי הספר. החוק משולב באופן מוזר, שלא לומר ביזרי, בתוך נוסח חוק צער בעלי־חיים, שעיקרו עיסוק בהיתרים, איסורים, הרשאות והגבלות שנועדו למנוע פגיעה בבעלי־חיים. התקנה החדשה נוספה לסעיף 4, שעיסוקו ב"איסור סירוב או מתן עדיפות במסירת בעלי חיים."
  • ישימות: הבעיה העיקרית בישימות היא היעדר תכנית הדרכה וחינוך קיימים, כמו גם הכפייה של חינוך לאהבת בעלי־חיים על מי שאין לו אהבה כזו בהכרח. עוד על זאת, לא ברור מה הכישורים בהם מחזיק המשרד להגנת הסביבה לפיתוח תוכניות חינוך והדרכה (הוא לא). ניקוד: 6
  • עלות: עלות התכנית, בעיקר במשרד החינוך, תיתמר למיליוני שקלים רבים. הביטול מעבודה יביא אף הוא לעלויות לא מבוטלות. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה העברת "שעורי חינוך" בצבא, בשירות הממשלתי ובבתי הספר, בלי מטרה ניכרת לעין שה"חינוך" מיועד להשיג. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מטרת החוק לשנות גישתם של אנשים לבעלי־חיים באמצעות שיעורי הדרכה אקראיים, וסביר להניח כי למאמץ זה תהיה השפעה אפסית, אם בכלל. ניקוד: 8
  • קבילוּת: בהסברים נטען כי החוק קובע "שעובדי מדינה שתחום אחריותם נוגע לטיפול ואחזקה של בעלי חיים יעברו הכשרה בנושא" אך תחולת החוק בפועל היא על כל עובדי המדינה. לא מבואר גם מדוע חייבים כל התלמידים והחיילים לעבור הכשרה בנושא. ההסבר מאריך בדיון במצווה ביהדות לנהוג באופן הולם בבעלי־החיים במשק הבית, אך מתעלם מהעינוי הכרוך בשחיטה כשרה, לדוגמה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    98. הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - ייחוד סמכות)
    הצעת חוק 4005 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אברהם מיכאלי ורבים אחרים באה לשנות את חוק שירות התעסוקה מעיקרו. סעיף 2 בחוק קובע את סמכויות שירות התעסוקה, וביניהן ריכוז ידיעות על המצב בשוק העבודה והמגמות בו, עיסוק בהשגת עבודה לדורשיה והפניית עובדים לדורשיהם, בייעוץ לנערים דורשי עבודה ובכוונתם לעבודה מתאימה. התיקון לחוק מוסיף לו סעיף ב', הקובע כי בתחום הפעילות הממשלתית פעולות אלו יהיו מסורות באופן בלעדי בידי שירות התעסוקה ("לא תיעשה פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף קטן (א) הממומנת מתקציב המדינה, אלא בידי שירות התעסוקה"). כדי לבטח את השינוי, נוסף לסעיף 63, העוסק בתנאי הרישיון ללשכת עבודה פרטית (כלומר, חברת כוח אדם) תנאי נוסף: "מבקש הרישיון הוא אינו גוף מבוקר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]" (הניסוח הקלוקל, במקור).
    מטרת החוק היא, בעליל, למנוע קיומן של תוכניות תעסוקה חלופיות (כמו "אורות בתעסוקה").
    ההנמקה לחוק היא כי "דרך פעולה זו תוזיל את עלויות הביצוע בעשרות מונים, תותיר בידי המדינה פיקוח נאות ותיטיב עם כלל אוכלוסיית דורשי העבודה במדינת ישראל."
    כדי להבין את הצעת החוק לעומקה, חשוב ללמוד כמה נתונים על לשכות התעסוקה ותפקודן. לפי נתוני הלמ"ס רק כ-49 אחוז ממבקשי התעסוקה נעזרו בשירות התעסוקה (ירידה משיעור של כ-60 אחוז עד לשנים האחרונות), ורק 6.2 אחוז עשו זאת בלעדית דרך שירות התעסוקה. כלומר, כ-93.8 אחוז אינם מסתמכים על שירות התעסוקה כלל או באופן בלעדי. נתון חשוב שצריך להוסיף הוא כי מתוך כ-206 אלף רשומים בשירות התעסוקה רק כ-70 אלף (כשליש) היו מובטלים. כל השאר היו מבקשי הבטחת הכנסה. במלים אחרות, לפי נתוני הלמ"ס, ואם נניח כי את מבקשי הבטחת הכנסה אין למנות עם מבקשי התעסוקה, מבין כ-206 אלף שאינם מועסקים רק כ-4.3 אלף הסתמכו על שירות התעסוקה כמקור הראשי למציאת תעסוקה.
  • ישימות: קשה לאמוד את הישימות של ניסיון לאכוף שירות השמה תעסוקתי שרק שיעור זעיר (אחוזים ספורים) מהנדרשים לשירותיו עושה בו שימוש עיקרי, ושאזלת ידו ברורה לכל המסתייע בשירות זה שנים. הרעיון לפיו בעייתו העיקרית של שירות התעסוקה היא קיום תוכניות חלופיות מעט מופרך, שכן אלו באו לעולם רק משהובהר כי שירות התעסוקה אינו מסוגל לעסוק בעיסוק שמונה לו. עם זאת, לצד מתנגדים יש לחקיקה המבקשת לחסל תוכניות חלופיות להפחתת האבטלה גם תומכים חזקים. ניקוד: 7
  • עלות: מיליארדי שקלים, בהתחשב בפער העלויות בין העסקה דרך חברות כוח אדם ומציאת עבודה דרך שירות התעסוקה. ניקוד: 10
  • תוצאה: סגירת תוכניות חלופיות ומניעה של כינון תוכניות כאלו משתתברר אזלת היד של שירות התעסוקה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק יכול להביא לסגירת תוכניות חלופיות, כמובן, אך התוצא המתבקש יהיה הרעה במצבם של עובדים חלשים. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ניסוח החוק קלוקל, לעתים חסר פשר, ומכיל טענות שאין שום יסוד להניח שהן אמת ("תיטיב עם כלל אוכלוסיית דורשי העבודה במדינת ישראל") וטענות שלא ברור מי מושאן ("דרך פעולה זו תוזיל את עלויות הביצוע בעשרות מונים"). ניסוח מביך ואולי אף מביש. ניקוד: 10
    ניקוד סופי: 45

    99. הצעת חוק איסור הכחשת שואה (תיקון - פושע הכחשת שואה)
    הצעת חוק 4004 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של מיכאל בן ארי מכוונת להחמיר את החקיקה העוסקת בהכחשת שואה. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    100. הצעת חוק השתלת אברים (תיקון - עדיפות בתרומת אברים לתורם חי שתרם לקרוב משפחה)
    הצעת חוק 4003 הנמצאת כאן
  • כללי: תיקון טוב וענייני לחוק תרומת אברים, שמבקש להסיר את הקביעה בחוק המונעת קדימות בתור לתרומה ממי שמבקש לתרום אבר (מן החי) לקרוב משפחתו. החוק מתיר היום בקדימות רק לתרומת חי שהיא "שלא לנתרם מסוים."
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות כלשהן: 1
  • עלות: לחוק אין עלות, למעשה, ויש בו קיזוז בעלות בעידוד שהוא נותן לתרומה מן החיים. ניקוד: 1
  • תוצאה: הגדלת מספר התורמים לבני משפחתם. תיתכן השפעה שלילית, בקנה מידה זניח, לתרומה מן החיים למי שאינם בני המשפחה. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: קרוב לוודאי שהמטרה המיועדת תושג. יתכן כי יהיה לחץ מסוים על בני משפחה, אך השפעה זו תהיה זניחה, בסך הכל. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מבאר את הבעיה, אך בולל שלא לצורך הסברים הקשורים לתרומה מן המת. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 12

    101. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטול איסור הכללת תרופות מצילות חיים בשב"ן)
    הצעת חוק 4002 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ ורחל אדטו, ומצטרפים עפו אגבאריה ומרינה סולודקין, באה לבטל את האיסור על הכללת תרופות מצילות חיים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב"ן). ההצעה היא חלק ממאבק מתמשך על טיבו והיקפו של סל התרופות של משרד הבריאות. התרופות הכלולות בסל זה מוצעות במחיר נמוך ולכן נגישות מבחינה כספית לכל—אך עלותן הגבוהה גורמת לדחיקת תרופות אחרות אל מחוץ לסל התרופות. שירותי שב"ן של הקופות מציעים את התרופות במחיר נמוך לבעלי ביטוח משלים. הצעת החוק היא סוג של הרמת ידיים של הכנסת: המחוקקים השותפים לה סבורים כי אין סיכוי שהמדינה תסכים לממן את כל התרופות מצילות החיים במסגרת הסל, ומסתמכים על היכולת להצטרף לביטוח משלים גם לאנשים חולים כדרך להעניק להם גישה לתרופות במחיר זול ובבטחה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות ניכרות, אך יש לו התנגדות עיקשת מנימוקים "חברתיים." ניקוד: 5
  • עלות: לחוק עלות נמוכה יחסית, אך תסתכם בייקור של חלק מהביטוחים. עבור המיעוט הנדרש לתרופות יהיה מדובר בשיפור ניכר ומהותי. ניקוד: 6
  • תוצאה: שיפור הנגישות לתרופות מצילות חיים בעלות נמוכה יחסית לניקוד: 4
  • אפשריוּת: תשיג את יעדה, אך יש אפשרות מסוימת כי קופות החולים ינסו לערוך מניפולציה בסל התרופות מצילות החיים שלהם. ניקוד: 1
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבוארים ובהירים. הם מתייחסים לאי־העמידה של משרד האוצר בציפיות, אך מתעלמים מההקשר הרחב יותר של החוק. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 21

    102. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - תכניות ומרכזי טיפול באלימות במשפחה)
    הצעת חוק 4001 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורלי לוי-אבקסיס ואחרים נועדה להוסיף לחוק אלימות במשפחה סעיפים שיסמיכו את שר הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע תכניות לטיפול באלימות במשפחה, ולהקים מרכזים כאלו, כנדרש. נוסף על־כך טיפול במרכזים כאלו נוסף לחוק העונשין ולחוק שחרור על־תנאי ממאסר.
  • ישימות: הבעיה היישומית העיקרית היא תקציבית, וזו אינה חריפה, נוכח היעדר התנגדות ברורה למרכזים כאלו. ניקוד: 6
  • עלות: מיליוני שקלים ואולי אף עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: יוקמו מרכזים לטיפול באלימות במשפחה וטיפול יוצב כתנאי בשחרור על־תנאי ובענישה—היינו, תוספת ביורוקרטיזציה. הפחתת האלימות במשפחה היא, כמובן, מטרה שיש לראות בחיוב. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: מן המחקר שנעשה בנושא (לדוגמה כאן ובמיוחד במטא-ניתוח כאן) עולה כי ההשפעה של טיפול מסוג זה אינה משמעותית במובנים של מוּעדוּת. כלומר, לתכניות השונות אין השפעה. השפעה שלילית נוצרת בגלל אפקט 'אשליית הטיפול' המתקיימת כל עוד מונח שהטיפול הוא בעל השפעה חיובית. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתייחסים להקמת מרכזים כדבר טוב כשלעצמו, והאסמכתה העיקרית ליעילות הטיפול ("תכניות לטיפול באלימות במשפחה בקהילה למעשה פועלות כבר משנות השבעים בארה"ב, קנדה ובריטניה. ואכן, במדינות בהן הופעלו תכניות אלה, צומצם באופן משמעותי מספר הגברים האלימים שחזרו לסורם") אינה נכונה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 37

    103. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - ביטול ההתיישנות בעבירות מין חמורות)
    הצעת חוק 4000 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב, אורית זוארץ ועינת וילף באה לבטל את ההתיישנות החלה בסדר הדין הפלילי בעבירות מין חמורות כמו "אינוס, עבירות מין במשפחה, מעשה סדום ויחסי מין בין מטפל למטופל." החוק קובע היום כי ההתיישנות אינה חלה על המקרים הבאים: א) עבירות רצח וניסיון לרצח. ב) עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. ג) מעורבות בקשר כנגד מי שכיהן כראש הממשלה. כעת מוצע להרחיב את יריעת אי־ההתיישנות גם לעבירות אונס, עבירות מין במשפחה, ויחסי מין בין מטפל למטופל. השאלה האם אכן יש צורך ביחס מועדף זה, ואיזו תכלית הוא משרת, בהתחשב בזיכרון אירועים שחלו לפני שנים רבות, נכבדה ומעניינת, אך מקומה אינו כאן.

    104. הצעת חוק הקרן לעידוד תעשייה נקייה
    הצעת חוק 3999 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אלכס מילר ואחרים ומצטרפים נועדה לכונן קרן לעידוד תעשייה נקייה—שותפות מוגבלת שתשקיע כספים בפיתוח אנרגיה חלופית, שיפור איכות האוויר, והמים, שמירה על בריאות הציבור, וכו'. המשקיעים בקרן יהיו הממשלה, בסכום של 200 מיליון שקל בשנה למשך עשר שנים, קופות גמל וחברות ביטוח וכן מנהל הקרן (אדם שייבחר על־ידי הממשלה לכהונה של שלוש שנים). השקעתו של כל גורם תהיה לא פחותה מזו של הממשלה. במלים אחרות, הקרן אמורה ליהנות מהתחייבות השקעה של לא פחות משני מיליארד שקל, והרבה יותר מזה, אם יצטרפו גופים נוספים.
  • ישימות: נמוכה ביותר. התחייבות של הממשלה להשקעה של 200 מיליון שקל בשנה נכבדת, אך נכבדת ממנה ההשקעה שתידרש מקופות גמל וחברות ביטוח. אלו יידרשו להשקיע סכום של שני מיליארד שקל כשמנהל הקרן הוא פקיד ממונה מטעם הממשלה, כשכהונתו אינה מותלה ואינה תלויה בביצועיו, וכשאין שום מנגנון ברור לחלוקת רווחים. ניקוד: 9
  • עלות: העלות הישירה היא כ-200 מיליון שקל לשנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: תוקם קרן נוספת לחלוקת כספים למפעלים מאושרים/מסובסדים, בלי שינקבו התניות ברורות לרווח, החזר וכו'. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: עד כה לא נמצאה דרך להפקת אנרגיה חלופית לדלק הנושאת רווחים, ולכן התפוקה העיקרית שתושג מההשקעה בקרן תהיה ייצוב תביעה לסיבסוד נוסף על־ידי החברות המפסידות שבהן תשקיע הקרן. במקום אנרגיה חלופית תיווצר השקעת כסף לא חלופית. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתפייטים על הצורך בתעשייה נקייה, עם שגיאות כתיב ("גיוס משקיעים ישראליים... תאפשר ביסוסה"; "העולם מבין יותר כי יש צורך"), סיפורי סבתא ("המודעות והרצון לשמור ולשמר את הסביבה לדורות הבאים... מניעים גם משקיעים להשקיע את הונם בפרויקטים העוסקים בתחומים אלה") ותוך התעלמות מוחלטת משאלת הרווחיות האפשרית של התעשייה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    105. הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - מניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3998 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים מכוונת להשית עונש חמור, בסדר גודל פלילי (300,000 שקל קנס) על הפליית נשים במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. המקום לדיון בהצעה זו אינו כאן.

    106. הצעת חוק גיל פרישה (תיקון - תיקונים שונים)
    הצעת חוק 3997 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ היא תיקון לחוק גיל הפרישה הקורא לכינון תוכנית לקליטתן של נשים שימלאו להן 62 בשנת 2016 (אז יתחיל תהליך העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64) בשוק העבודה ו/או מתן מענקים חודשיים לנשים אלו, כשהתגמולים יינתנו "ובלבד שבהמלצות כאמור לא יועלה גיל הפרישה מעבר לגיל 64." רעיון החוק הוא לכסות על הפער של שנתיים אצל נשים שהגיעו לגיל פרישה אך אינן זכאיות לפי החוק לגמלת זקנה ולנסות לכבול את ידי האוצר מהעלאה נוספת של גיל הפרישה.
  • ישימות: לא ברור מה מידת האפקטיביות של מלחמת מאסף זו למנוע העלאת גיל הפנסיה לנשים. תוצאותיה, מכל מקום, ייקבעו בקרב מול האוצר ולפי המצב הכלכלי הכללי. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק מאות מיליוני שקלים, אך לתקופה מוגבלת. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה הוספת תמיכה ו'מעין פנסיה' לנשים מבוגרות, בלי שהוגדר הצורך בכך. בדברי ההסבר לחוק נטען כי נשים מבוגרות מתקשות במציאת עבודה, ועדות לכך ניתנה בכך ש-58 אחוז מהנשים בגילאי 60-64 אינן חלק מכוח העבודה. תוצאה זו טבעית במצב בו בגילאי 62-64 נשים נמצאות בפנסיה ושיעור השתתפותן בכוח העבודה נמוך באופן טבעי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת החוק היא לעכב ככל האפשר את העלאת גיל הפנסיה לנשים ומידת היכולת להשיג תלויה בשאלת הישימות. ניקוד: 5
  • קבילוּת: דברי ההסבר מקיפים, אך מעורפלים שלא לצורך וכוללים כמה 'עיזים' המוגדרות ומוצגות באופן מטעה. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 33

    107. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התראה מפני מצלמות ומכמונות מהירות)
    הצעת חוק 3996 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אחמד טיבי דומה מאוד להצעתה של רונית תירוש, בהבדלים דקים, ומטרתה להציב אזהרות מפני מכמונות מהירות. הניקוד אף הוא דומה.
  • ישימות: יישומית, אין קושי כלל בביצוע, אך הרעיון מנוגד לאחת העילות המרכזיות להצבת מצלמות—הרתעת נהגים באופן כללי מנהיגה במהירות מופרזת. סביר להניח כי התנגדותה של משטרת ישראל תהיה עקרונית (וגם מוצדקת, לגישתה). ניקוד: 7
  • עלות: העלות של התקנת אזהרות אינה גבוהה, אך גם אינה זניחה ותובעת תחזוקה מתמדת. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא יידוע הנהגים בנוגע למצלמות כדי למנוע שימוש שרירותי בהן לצורך גביית קנסות בלבד ולהגברת הבטיחות. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת אינה ניתנת להשגה כלל. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מציגים את הרעיון כאילו השפעת מכמונות גלויות וסמויות זהה. המחקרים שנערכו בנושא מצביעים על יתרון מסוים למכמונות סמויות, בגורמן להפחתת מהירות הנסיעה באופן כללי, ולא באפקט מקומי בלבד, כפי שקורה במכמונות מותרעות. האזכור של "מדינות נאורות כמו גרמניה ואוסטרליה" מטעה, בהתעלמו מכך שבמדינות נאורות לא פחות המכמונות מוסתרות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 34

    108. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הרחבת סמכויות האכיפה של פקחי רשות מקומית)
    הצעת חוק 3966 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי, דב חנין וחמד עמאר נועדה להרחיב במידה ניכרת את סמכויותיהם של פקחי הרשות המקומית, במסגרת פקודת התעבורה. עד היום, לפי סעיף 77ז' בפקודת התעבורה היה רשאי פקח רכב למנוע כניסת רכב לאזור מסוים, לדרוש הצגת תעודת זהות, וכדומה. התיקונים החדשים מעניקים לו את הסמכות ל"לדרוש מכל אדם הנוגע לדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע חיקוק סביבה," לבצע חיפוש כאוות נפשו (במקום מגורים, רק בצו בית המשפט), להחרים כל חפץ הנוגע לעבירה, לבקש צו חיפוש ולבצעו, ולעכב אדם עד בואו של שוטר.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא הסמכתם של פקחים לבצע פעולות דמויות שיטור, בלי שניתנה להם ההכשרה המתאימה, בלי שיהיה להם שיקול הדעת (או ההכשרה לשיקול הדעת), ובלי שתהיה יכולת לפקח על האופן בו נבחרים הפקחים לתפקידם (מה שיקול הדעת של הרשות המקומית? האם פקח האמון על ניקיון הסביבה והצבת חמור עץ ועליו צ'קלקה כשיר לבצע חיפוש ומעין מעצר?) סביר להניח כי הבעיות המשפטיות הנכבדות הנובעות מכך תהיינה המעקש היישומי העיקרי. ניקוד: 7
  • עלות: בהצעת החוק נקבע כי החקיקה "תסייע למערך הבטיחות בדרכים תוך ניצול משאבים קיימים, ללא תוספת עלות תקציבית" אך סביר להניח כי הרחבת הסמכויות תתבע גם הרחבה של כוח הפיקוח. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הענקת סמכויות נרחבות לביצוע פעולות מעין-שיטוריות לפקחים שלא הוסמכו לכך ואין להם הידע המתאים ליישם את הפעולות בשיקול דעת. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד המבוקש ("להפחית את מספר תאונות הדרכים כמו גם להביא לצמצום הפגיעה בילדים ובקשישים") אינה אפשרית באמצעות צעד זה. ההנחה השגויה היא כי תאונות הדרכים נובעות באופן מהותי מהיקף כוח השיטור. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההסבר לחוק מתעלם מהבעייתיות המהותית שבו, ומניח כי זו אינה קיימת כלל. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 38

    109. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת שליחת דו"ח תאונה לרשויות)
    הצעת חוק 3994 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי, יריב לוין, רוברט טיבייב ודב חנין היא תיקון לפקודת התעבורה התובע כי המשטרה תעמיד לרשות הרשות המקומית את המידע המפורט על האירוע, כך שזו תוכל לערוך שינויים ותיקונים כנדרש. במקרה של תאונה שאירעה בשטח בינעירוני, יועמדו הנתונים לרשות מע"צ.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בבעיות יישומיות ניכרות, ומטילה את החובה על המשטרה לשלוח דו"ח נוסף אל הגורמים הרלוונטיים—הרשות המקומית או מע"צ. בעיית ישימות אינהרנטית טמונה בכך שהגורם המדווח (המשטרה) אינו בהכרח הגורם בעל הידע הרב יותר או הרלוונטי ביותר לגבי טיב מפגעי דרך, והדבר יחייב נוכחות בוחני תנועה וכתיבת דו"חות בכל מקרה. ניקוד: 4
  • עלות: עלות ההצעה היא בעיקר בביורוקרטיזציה נוספת. עלות עקיפה, משפטית, היא בכך שחובת היידוע תיצור התחייבות משתמעת לתיקון הנזק או המפגע. יישום ראוי של הפעולה יחייב נוכחות בוחן תנועה בכל מקרה תאונה. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה האידאלית תהיה שליחת דו"חות לגורמים הרלוונטיים על מפגעי דרך. כפי שהחוק כתוב, דו"חות על בעיות תשתית, תאורה, שדה ראייה, וכו' עלולים להיכתב או להיערך על־ידי מי שאינו מומחה בכך. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: השפעת הדוחות הנשלחים על תאונות עתידיות תלויה בתשומת הלב ובמידת החשיבות שתיוחס לדוחות המשטרה. אם לא תוענק תשומת לב לדו"חות על תשתית, כי אז הנזק יהיה מזערי. אם תוענק תשומת לב כזו, ייגרם נזק גדול יותר, אם מונח כי באופן מעשי בוחני תנועה לא יוכלו להקדיש את תשומת הלב הראויה ולנתח את הממצאים. עוד על־כך, ספק אם ברשות המקומית יש מומחים בעלי הכשרה ראויה לבחינת הדו"חות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים לחלוטין מהבעיות המצוינות לעיל. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 29

    110. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובה להחזיק בהגה או בכידון)
    הצעת חוק 3993 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רוברט טיבייב, ציון פיניאן, מירי רגב ואיתן כבל היא תוספת לפקודת התעבורה הקובעת כי על נוהג רכב תוטל חובה להחזיק "את ההגה או הכידון בשתי ידיו" ואוסרת עליו להחזיק במכשיר אלקטרוני שאינו טלפון או במכשיר חשמלי, ואוסרת שימוש בטלפון בלי דיבורית. התקנות הן הרחבה של סעיף 28 לתקנות התעבורה, המועברות כאן לפקודת התעבורה. השינוי אינו מהותי מהחוק הקיים, ומוסיף לו אלמנט משני. מקום הדיון בנושא, לפיכך, אינו כאן.

    111. הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים)
    הצעת חוק 3992 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זבולון אורלב וכרמל שאמה הכהן באה ליצור חוק זכויות יוצרים ומבצעים, שיכונן כללים אחידים בנוגע לתעריפי התמלוגים, שלא במשא ומתן בין בעלי הזכויות והמשתמשים, וכן יקבע את מעמדו של תאגיד הגבייה הגדול ביותר (היינו, אקו"ם) כנציג כפוי לגבייה.
  • ישימות: יישום החוק כלשונו עומד בסתירה, להלכה, לחוקים אחרים, ובמיוחד כאלו המאפשרים ליוצרים לקבוע את התמלוגים הנדרשים לפי טעמם ולא לפי טעמו של בית־המשפט, וההרחבה הניכרת של סמכויותיו של תאגיד אקו"ם. צפוי שבעיות אלו תיצורנה סבך משפטי, וככל הנראה נכון היה יותר לכונן בית משפט המתמחה בזכויות יוצרים, אך לא לנסות לאכוף דפוסי תעריף ונציגות בחוק. ניקוד: 8
  • עלות: העלות העיקרית של החוק תהיה בית־המשפט (ישירות) והפחתת התגמולים הנודעים ליוצרים בגלל הייצוג הכפוי. קשה לאמוד עלויות אלו ומכאן, פשרה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מניעת "משא ומתן בין התאגידים לבין המשתמשים" ו"גביית התמלוגים עבור ביצוע פומבי של יצירות וביצועים בידי התאגיד לניהול משותף המנהל את ההיקף הגדול ביותר של שימושים בזכויות יוצרים בישראל והגובה תמלוגים במחזור השנתי הגבוה ביותר בישראל." שתי תוצאות שלא ניתן לראות בהן חיוב. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לא לגמרי ברור אם חוק כזה יוכל לעמוד, לאור הסתירה בינו לבין חקיקה אחרת, לכאורה. ניקוד: 5
  • קבילוּת: החוק מפורט ומבואר היטב. הוא אינו מבאר, עם זאת, את התועלת הנובעת מתעריפים ומריכוז הגבייה. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 33

    112. הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (התקנת שלט אזהרה במעלית)
    הצעת חוק 3991 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ניצן הורוביץ, דב חנין ואחרים היא לתקן את פקודת הבטיחות בעבודה ולהוסיף לסעיף 59 ו-60 בה, העוסק בבטיחות מעליות, את הדרישה להכניס מעלית חדשה לשימוש רק אם הוצבה בשלט המתריע מפני סכנה של שימוש ב"רדיו טלפון נייד במעלית." ראוי לציין כי בגלל השהות הקצרצרה במעלית, לא ברור עד כמה ייתכן בכלל היזק.
  • ישימות: אין בעיה מיוחדת ביישום החוק, לבד מהטרחה הכרוכה בקביעת השילוט. בעיה אחרת כרוכה בכך שהצבת השילוט מהווה תנאי להפעלת המעלית, מה שאינו מסתבר לפי ההיגיון או לפי ניסוח החוק. החוק גם אינו מבהיר האם החלת החוק תחייב השבתת כל המעליות עד התקנת שלט האזהרה. בעיה שלישית היא הטיעון כי ראוי להציב שלט אזהרה גם לסכנה לא מוכחת כדי למנוע למנוע "פגיעות בריאותיות חמורות אשר ייתכן שיתגלו רק בעוד שנים רבות." השילוט יש בו משום הטרדה, טרחה וכילוי זמן, ומכאן שיש בהנחת 'מחיר אפס' להטרדה בעייתיות. ניקוד: 7
  • עלות: הצבת שילוט ותחזוקתו, בעיקר, וכן העיסוק בקנסות, השבתה, הטרדת הציבור, וכו'. הניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה הצבת אזהרה במעליות מפני סכנה דמיונית, עניין שיש בו הטרדה של הציבור, ויצירת מורא שלא לצורך. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: אין כל תועלת בהצבת שילוט מפני סכנה שאינה קיימת. התוצאה בפועל תהיה צעד המאשר (בחקיקה נוספת, המסתמכת על זו) הכרזה על סכנה המסתמכת, גם לפי לשון החוק, על סכנה שלא הוכחה ("הקהילה המדעית עוד לא הוכיחה חד משמעית את פגיעתה של הקרינה הנפלטת בעת השימוש בטלפונים סלולאריים"). תוצאה עקיפה עשויה להיות חיוב הצבת שילוט דומה במכוניות (שימוש בדיבורית), באזורי הכפר (בהם עצמת הקרינה גבוהה בהרבה), וכן הלאה, כיד הטיפשות הטובה על המחוקק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוק הבסיסי של החוק הוא מעין "ההימור של פסקל" בניסוח חקיקתי: אם הזהרנו לשווא, לא נורא. אבל אם התרענו והתברר אחר־כך כי יש נזקים בריאותיים, טוב עשינו. הנמקה זו כוללת הונאה (גם אם יתברר כי יש סכנה בריאותית בשימוש בטלפון סלולרי, אתר מוגבל בשימוש ובשהות כמו מעליות לעולם לא יהיה גורם תורם של ממש), הטעיית הציבור (התרעה מפני סכנה שאינה קיימת), הבהלה מיותרת ("למנוע פגיעות בריאותיות חמורות"), וכו' כשההצדקה הממשית היחידה לחוק היא האפשרות למנוע רישוי הפעלת מעלית למי שלא יציב שלט, מה שאינו אפשרי בסיטואציות מסוכנות בהרבה (כמו דיבור בדיבורית). ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 41

    113. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - ריבית על יתרת זכות)
    הצעת חוק 3990 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אופיר אקוניס, ציון פיניאן ומשה גפני באה לשנות את סעיף 8 בחוק הבנקאות ולהוסיף לו פסקה המחייבת את הבנקים לשלם ריבית זכות ("תאגיד בנקאי ישלם ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון עובר ושב") בשיעור שייקבע על־ידי בנק ישראל. קביעת ריבית זכות של 70 אחוז מריבית הפריים ללקוח שיתרת הזכות הממוצעת שלו היא כ-10,000 שקל תניב הכנסה של כ-30 שקל בחודש.
  • ישימות: אף שהחוק נראה, להלכה, פשוט וקל ליישום, הוא כרוך בבעיות ניכרות. כדאי לשים לב לכך שחוק הבנקאות נזהר מאוד בקביעות הנוגעות לתשלומי ריבית, מן הטעם הפשוט שמעורבות מחוקק בקביעות הנוגעות לליבת העסק הבנקאי יש בה פוטנציאל חבלה ניכר. קושי יישומי נוסף נובע מכך שהבנקים לאומי, פועלים, דיסקונט, הבינלאומי והמזרחי מפעילות תוכניות שונות לזיכוי ריבית, אולי כתוצר של גרסאות קודמות של הצעת החוק, מה שייצור סיבוך נוסף. ניקוד: 5
  • עלות: הבנקים יקזזו את החיוב בריבית מינימום על יתרה בחשבון העובר ושב בריבית מוגדלת בסעיפים אחרים. עלות הטיפול אף היא תגרור עמה קיזוז. סביר להניח שהוספת הסעיף תגרע מהכנסות הלקוחות כמה עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: כבכל מקרה בו נקבע מחיר מינימום, הוא הופך למחיר המקסימום. כלומר, הריבית המזערית תהיה גם הריבית המרבית שתינתן. ככל הנראה, היא לא תהיה גבוהה יותר מזו הניתנת עתה ממילא, וסביר להניח שתהיה פחותה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: המטרה, לזכות לקוחות בריבית זכות גבוהה יותר לא תושג, ככל הנראה, והריבית שתינתן תהיה פחותה, בגלל מטריצת-הלחצים השגורה (לבנקים יכולת טובה יותר להשפיע על קביעת הנגיד מאשר ללחץ תחרותי). ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לחוק סתמית: הבנקים גובים תשלומים, ולכן ראוי שהם גם ישלמו ריבית. טיעון נוסף ("תיקון זה עשוי לעודד את לקוחות הבנקים למחוק את יתרת החוב כדי לזכות בריבית יתרת זכות") הוא סתמי או שגוי. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    114. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מענק ביטוח פנסיוני)
    הצעת חוק 3989 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ניצן הורוביץ נועדה לכונן הקצבה בגובה של כ-1.5 מיליארד שקל מדי שנה שתועבר לחסכון בשמם של חיילים (היקף ההפרשה לחיסכון הוא בערך 585 שקל בחודש) והפרשה נוספת, בשיעור של כ-0.75 מיליארד שקל, לחייל שהחל לעבוד. ההפרשה כפויה, וגם חייל המקים עסק עצמאי (כ-12 אחוז מהמועסקים הם עצמאים) לא יוכל למשוך את הכספים להשקעה בעסקו ויהיה כפוי להמשיך בחסכון בקופת גמל לקצבה. עוד מציעה ההצעה להעביר את העודפים בקרן לחיילים משוחררים לחסכון הפנסיוני.
  • ישימות: עיקר בעיית הישימות היא תקציבית, שכן ההפרשה הייעודית גדולה מאוד (בערך 2.5 מיליארד שקל). ההפרשה הכפויה לחסכון פנסיוני (גם עבור חיילים הפותחים עסק כעצמאיים) אף היא בעייתית. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה גבוהה מאוד, במיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: הקצבת הסכומים האמורים וכפיתתם לחיסכון פנסיוני לקצבה תתרום לגידול חיסכון זה. המטרה חיובית, אך היות החיסכון כפוי ונחיתות הערוץ הקצבתי מוסיפים לניקוד. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: לחוק סיכוי לא רע להגדיל במידה מסוימת את החיסכון הפנסיוני לקצבה, בייחוד כשאין אפשרות למשוך אותו והוא 'מוזרם' הלאה כאשר חייל מתחיל לעבוד. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מבאר היטב את סעיפי ההצעה, אך אינו מבהיר מדוע חסכון קצבתי עדיף, שעה שערוץ זה משתלם הרבה פחות לחוסכים. אין הסבר גם למניעת משיכת החיסכון לצורך עסק עצמאי. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    115. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - המועד לתביעת גמלה והתקופה שבעדה תשולם)
    הצעת חוק 3988 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אחמד טיבי נועדה להאריך את התקופה בה ניתן להגיש (ולקבל רטרואקטיבית) תביעת כסף מהביטוח הלאומי, ולהעמידה על שבע שנים. הצעת החוק נכונה, ויש בה הגיון, אך היא אינה יכולה להיכלל במסגרת דיון זה.

    116. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הקרן לפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון)
    הצעת חוק 3987 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של חיים כץ ואורלי לוי-אבקסיס נועדה להפוך את הוראת השעה בחוק הביטוח הלאומי, סעיף 74א' לקבועה—כלומר, מחיקת התוספת "הוראת שעה" והגדרות הזמן בסעיף החקיקה. הסעיף שולב כהוראת שעה בשנת 2004 ועד לשנת 2007, ובינתיים הוארך תוקפה של הוראת השעה ונעשו ניסיונות שונים להרחיב את הקרן (למשל, הצעתם של חנין ואחרים).
  • ישימות: החוק עומד בתוקפו כבר שנים מספר, ולכן אינו כרוך בבעיית ישימות. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק 15 מיליון שקל, הנגרעים מקצבאות הילדים. ניקוד: 8
  • תוצאה: הביטוח הלאומי לא הגדיר יעדים ברורים ולאיש, כולל מעלי ההצעה, לא ברור מה היו הישגי ההקצבה, אם בכלל, והאם התמיכה בעמותות שקולה כנגד הגריעה מקצבאות הילדים. שאלה אחרת היא האם הביטוח הלאומי הוא הגוף הנכון לחלוקת תקציבים אלו. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: היעד המרכזי המוגדר הוא מניעת "פגיעה בלתי הפיכה בתהליך שיקומם של אותם ילדים ונערים" וסביר להניח כי לביטול ההקצבה לא תהיה השפעה ממשית על מטרות אלו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר מנמקים את הכרחיות קיבוע הוראת השעה בכך שההקצבה חיונית למוסדות המטפלים בבני נוער במצוקה, אך אינם מביאים נתונים כלשהם על המוסדות, אינם מפנים לדוחות של הביטוח הלאומי על פעילותו ועל השפעתה, על הגופים הנתמכים והשפעת התמיכה עליהם, על שיקול הדעת, וכו'. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    117. הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון - איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים)
    הצעת חוק 3986 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חדש נועדה לאסור על התקשרות של גוף ציבורי עם קבלן כוח אדם או עם קבלן שירות.
  • ישימות: מנהלית, הצעת החוק נמצאת על גבול הבלתי־אפשרי, שכן העסקת עובדי־קבלן ועובדים זמניים היא הדרך היחידה בה ניתן לשמר את מעמד הקביעות של העובדים הקבועים ואת מסגרת התקציב בו זמנית. ניקוד: 10
  • עלות: עלות ההצעה, מנקודת מבט של תקציב המדינה והמיסוי, היא מיליארדי שקלים—חלקם ישירות (העלאת התשלומים בהווה ובעתיד לעובדים) וחלקם בעקיפין (העלאת השכר לכל העובדים המדורגים). ניקוד: 10
  • תוצאה: יישום מלא של ההצעה יביא לכמה תוצאות: א) הגדלה של תקציב המדינה; ב) פיטורי עובדים בהיקף כזה או אחר; ג) העלאת שכר לעובדי המדינה בכללם; ו-ד) [אופציונלית] שבירת מנגנון הקביעות בכללו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: היעד המוגדר, של שיפור מצבם של עובדים חלשים אינו ניתן להשגה באופן האמור ולפי כל היגיון כלכלי יחולל את ההיפך. ניקוד: 10
  • קבילוּת: נימוקי ההצעה קושרים בין בעיית הדיור והמחאה (שנוסף לה יעד "חוסר יכולתם של רבים מאוכלוסיית המדינה (הקרויים שכבות חלשות)") להעסקת עובדי קבלן. נימוק נוסף הוא שכך היה בעבר. שני הנימוקים אינם מסבירים את מנגנון השיפור או איך הוא יכול לעבוד, ומניחים כי הוא עובד. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 46

    118. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שירות קבע בתקופת העבודה המועדפת)
    הצעת חוק 3985 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אורבך, רוברט אילטוב ואיתן כבל מכוונת להאריך את התקופה הקבועה ב חוק הביטוח הלאומי לזכאות למענק עבודה מועדפת או נדרשת כך שלא ימנה הזמן בו שירתו חיילים בקבע (עם הגבלת גיל: 27). התיקון יוצר אבסורד מסוים, שכן השירות בקבע הוא במשכורת. כמו כן, אין הפסד "כוח עבודה איכותי" לעבודות הנדרשות, שכן כולן עבודות לא מקצועיות ברמת הכנסה נמוכה.
  • ישימות: החוק תקנתי ואינו כרוך בבעיות יישומיות מיוחדות. ניקוד: 2
  • עלות: עלות החוק גבוהה, יחסית, ועשויה להסתכם בלמעלה ממאה מיליון שקל בשנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה עידוד מסוים, אף כי לא בהיקף ניכר, של המשך שירות בקבע. כדאי לזכור כי גובה המענק נמוך (כ-9,000 שקל). ניקוד: 2
  • אפשריוּת: היכולת של החוק לחולל שינוי ממשי במוטיבציה להמשך שירות בקבע מוגבלת מאוד. אין אפקט מהופך. ניקוד: 4
  • קבילוּת: החוק מבואר בשפה פשוטה ובהירה, אך נגוע בשגיאות דקדוקיות שאינן מכבדות את המוסד. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 25

    119. הצעת חוק החזרתם של תושבי איקרית ובירעם לכפריהם
    הצעת חוק 3984 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זהבה גלאון באה לאפשר את שובם של יושבי איקרית ובירעם. ההצעה דומה להצעה 3908 אך מפורטת ועשויה טוב יותר ממנה. מקום הדיון בהצעה הוא במקום אחר, עם זאת.

    120. הצעת חוק איסור כריתת הסכם ויתור על שטחים עם מדינות בעלות משטר טוטליטארי
    הצעת חוק 3983 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן ארי מבקשת לאסור ויתור על שטחים למדינות בעלות משטר טוטליטארי. זה אינו המקום לדון בהצעות מסוג זה.

    121. הצעת חוק יהודה והשומרון
    הצעת חוק 3982 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ, דני דנון ויריב לוין באה לספח לישראל את שטחי C ברשות הפלסטינית. זה אינו המקום לדון בהצעות חוק מסוג זה.

    122. הצעת חוק דיווח ממשלה לאחר פיגוע טרור
    הצעת חוק 3981 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ מנסה לכונן דיווח של הממשלה על נסיבות פיגועי טירור. זה אינו המקום לדון בהצעות חוק מסוג זה.

    123. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (פטור מארנונה למוסד ציבורי)
    הצעת חוק 3980 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ציון פיניאן ויעקב אדרי היא להסמיך את שר האוצר לקבוע כי מוסדות ציבוריים לא ישלמו ארנונה לרשות המקומית.
  • ישימות: החוק כרוך בבעיות ניכרות, שכן הוא שולל מעיריות ומרשויות חלק לא מבוטל מהכנסותיהם, ובמיוחד ככל שאמורים הדברים בערים הגדולות בכלל, ובירושלים בפרט. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק, מנקודת המבט הציבורית, היא עקיפה, ומתבטאת בהפחתת שירותי ארנונה או בהעלאת תשלומי הארנונה. כמו כן, הסרת שיקולי עלות מסוימים ממוסדות ציבור מקטינה את ההנעה שלהם לוותר על מיקום מרכזי, עניין שיש לו לפרקים השפעה שלילית על פיתוח הערים. ניקוד: 9
  • תוצאה: הקטנה של הכנסות העיריות והרשויות המקומיות וכינון עיקרון של פטור לגופים שאינם לכוונות רווח, אך נהנים ממקורות הכנסה מובטחים. תוצאה נוספת תהיה השררה של השלטון המרכזי על פני השלטון המקומי ניקוד: 8
  • אפשריוּת: היעד המוצהר של קידום תועלת הציבור לא יושג, ולמעשה החוק ישיג את ההפך הגמור. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הנימוק העיקרי לחוק הוא שתשלום ארנונה אינו מוצדק כי תרומה למוסד ציבורי מוכרת לניכוי במס. נימוק תמוה ביותר. הנימוק האחר הוא שהסייגים בפיטור מארנונה איינו את החוק בפועל, ונימוק זה ענייני. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 42

    124. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות בדרכים)
    הצעת חוק 3979 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של רונית תירוש נועדה לקבוע מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות בדרכים, לפי קביעת שר התחבורה והתשתיות, וכל זאת כדי להיאבק בתאונות הדרכים.
  • ישימות: בעיית הישימות של הצעה זו היא הגבולות המטושטשים עד מאוד של המוצרים הפטורים. תירוש מונה, לדוגמה, צמיגים שחוקים, אך בכלל זה ניתן להביא כל רכיב הקשור בתפקודו הבטיחותי של הרכב, כמו כריות מגן, מושבים, סרן, מכלולי הילוכים, וכדומה. רשימת המבקשים להחיל פטור פרטני תהיה ארוכה ותהווה בעיה מתמדת. ניקוד: 7
  • עלות: מנקודת מבטה של המדינה מדובר באבדן הכנסות בגובה מאות מיליוני שקלים, שייגבה כמובן בדרכים אחרות, שכן אין כאן ויתור עקרוני על הכנסות אלא פיטור של מוצרים מסוימים שיביא להעלאה של מסים אחרים. מנקודת מבטו של הציבור יש עלות עקיפה, בעידוד שיינתן להרחיב את סך מוצרי החובה לבטיחות הרכב. בגלל מדיניות יבוא רכיבים לרכב לא ברור כלל כי הפחתת המע"מ תגולגל בהפחתה במחיר. ניקוד: 9
  • תוצאה: גידול בהוצאות לבטיחות ברכב, בלי שנתבררה כלל שאלת התרומה היחסית של כל מוצר לבטיחות; עליה במסים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת ההצעה מוגדרת (במוֹרתיות) "לעזור למנוע תאונות הדרכים, שהם האויב הגדול ביותר שלנו" וסביר להניח כי בהיעדר בירור נקודתי של המוצרים שיש להם תרומה או שאין להם תרומה לבטיחות. תוצאה עקיפה, אך כמעט וודאית, תהיה הרחבה של קשת המוצרים המחויבים בחוק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה ילדותי ("כדי שכל אזרח יוכל לקנות את מוצרי הבטיחות האלו ובכך להציל חיים") וכולל נימוקים שקריים ("יותר ויותר משפחות בכל שנה מתבשרות על אובדן יקיריהם") בלי כל הסבר על התרומה של אבזרים שונים לבטיחות. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 42

    125. הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (תיקון טעות בנוסח שנתקבל)
    הצעת חוק 3978 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יריב לוין, משה גפני ואורי מקלב באה לשנות את סדרי הליך תיקון טעויות בנוסח חוק שהתקבל. מקומו של הדיון בתיקון זה אינו כאן.

    126. הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה
    הצעת חוק 3977 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של משה גפני ואחרים מכוונת להקים קרן לסיוע לעסקים במצוקה, ובין השאר לצמצם פיטורי עובדים, ולתת הלוואות לעסקים אלו. הקרן תנוהל על־ידי מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר ונציגיה יהיו ברובם פקידי ממשלה. ההלוואות שתיתן הקרן יהיו לעסקים שהוכיחו איתנות קודם למשבר ב-2008 (כלומר, עסקים שהמשבר היה קשור לנפילתם) וההלוואה תהיה בשיעור של עד 16 אחוז מגובה המחזור השנתי הממוצע של העסק בשלוש השנים האחרונות, עד לגבול עליון של 23 מיליון שקל (כלומר, היא מיועדת לעסקים עם מחזור שנתי של עד 150 מיליון שקל), ומיקומו של העסק כמו גם שיקולי אבטלה באזור, וכדומה, יהיו שיקול בהענקת ההלוואה. הסכום שיעמוד לרשות הקרן יהיה בגובה ההפחתה בדמי ההבראה שנוצרה בהוראת שעה.
  • ישימות: בעייתה העיקרית של ההצעה היא הסכום העצום שמקצה החוק לקרן (ככל הנראה יותר ממיליארד שקל, אם להתחשב במקורות שנקבעו לקרן). הקרן תצטרך לטפל בכמה אלפי פניות מדי שנה ולברור כ-200-300 הצעות, משימה שיש בה מורכבות גדולה נוספת. ניקוד: 8
  • עלות: העלות הישירה של ההצעה היא למעלה ממיליארד שקל שיינתנו כהלוואות. עלות עקיפה תבוא בדמות הענקת כמות גדולה מאוד של כסף לעסקים שאינם ראויים לזכות בהלוואה ועל־פי שיקולים זרים (לעניין הכלכלי), מה שישפיע לרעה על עסקים הראויים להלוואה ועל המשק בכללו. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה הצפה של עסקים בסדר גודל בינוני בכסף, לפי שיקול דעת פוליטי ולא כלכלי, ומעורבות עזה של הממשלה בבחירת "מנצחים ומפסידים" בשוק. ניקוד: 10
  • אפשריוּת: כלל כלכלי פשוט הוא שהתוצר של הפעולה לא יהיה סיוע לעסקים במצוקה אלא הצפתם על־פני המים של עסקים שאינם צריכים להמשיך להתקיים, על חשבון הציבור, ובאופן שיביא נזק למשק בכללו. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הצעת החוק מתעלמת לחלוטין משאלת הכשירות של פקידים ופוליטיקאים להחליט בדבר זכאות להלוואה, ויש בה נימה קנטרנית כנגד הוראת השעה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 45

    127. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון- הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי)
    הצעת חוק 3976 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לאפשר לארגון שמוקד עיסוקו בהגנה על נשים מפני אלימות או מין לקבל מידע על הליך פלילי, בסיוג של מידע חסוי. לטענת מעלי החוק מסירת המידע תאפשר הפעלת לחץ ציבורי על המשטרה לקדם את הטיפול במקרים מסוימים. מקומו של הדיון בתיקון זה אינו כאן.

    128. הצעת חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם (תיקון - יום חסידי אומות העולם)
    הצעת חוק 3975 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מרינה סולודקין ומיכאל בן ארי היא לציין את יום חסידי אומות העולם ב"יום השואה הבינלאומי" (כלומר, יום הזיכרון לשואה המצוין במדינות שונות ב-27 בינואר). התיקון פסול, אך מקומו של הדיון בכך אינו כאן.

    129. הצעת חוק הכנסת (תיקון - התפלגות שליש מסיעה)
    הצעת חוק 3974 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של סעיד נאפע באה לאפשר התפצלות "שליש סיעה" גם אם אותו שליש כולל חבר כנסת בודד. מקומו של הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    130. הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - הצמדת שכר הלימוד לשכר המינימום במשק)
    הצעת חוק 3973 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לקבוע כי שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה לא יעלה על גובה שכר המינימום לחודש (כלומר, מעט פחות מ-4,000 שקל לחודש).
  • ישימות: ישימות החוק נמוכה מאוד, בהתחשב בכך שהוא גורע כשני מיליארד שקל מהכנסות האוניברסיטאות ומעקר במידה רבה את הטעם בקיומן של מכללות, שאף הן נהנות במידה מסוימת מתמיכה ממשלתית. הניתוק המוחלט בין עלות לתמורה אף הוא עתיד לעורר התנגדות חריפה. ניקוד: 9
  • עלות: מיליארדי שקלים לשנה. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה אינפלציה חריפה במספר הלומדים באוניברסיטאות, וסגירת רוב או כל המכללות. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: המטרה של הפיכת החינוך לנגיש יותר ל"צעירים רבים שלא יכולים לממן חינוך אקדמי" או לסטודנטים במצוקה לא תושג. ההפך: יועמק המימון למעמד הביניים האמיד יותר. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההנמקה לחוק סתמית ("החינוך במוסדות להשכלה גבוהה ראוי שיהיה נגיש לכל אזרח") והטיעון המרכזי (הנגשת השכלה ל"אלה הבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך") מנוגד להגיון כלכלי. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 46

    131. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס על הכנסות גבוהות)
    הצעת חוק 3972 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון באה להטיל מס בשיעור גבוה ב-2 אחוז על יחיד שהכנסתו החייבת במס עלתה על מיליון שקלים. במונחים מעשיים, ובהתייחס למשכורת, מי ששכרו החודשי למעלה מ-83.3 אלף שקל (לפי אשף הנטו של חילן-טק, בעל הכנסה נטו של 38.6 אלף שקל (עם כל ההפרשות לקרנות ולפיצויים) או 48,290.65 אם מתעלמים מהפרשות אלו.
  • ישימות: אין בעיה מיוחדת בישימות, לבד מבעיית האכיפה המוגברת נוכח ההעלאה במס, שתביא את הניכויים לסך של כ-50 אחוז. ניקוד: 3
  • עלות: החוק אמור להניב למדינה, לפי הנחות ועדת טרכטנברג, עוד כ-0.4 אחוז במסים, חציים על משכורת וחציים כמיסוי הון. לחוק עלות עקיפה, עם זאת, שכן המיסוי הנוסף מגולגל בתמחור מוצרים, בגידול בהעלמה, וכדומה. ברמות מס גבוהות מאוד, בנוסף, מקובל להניח כי ההשפעה של כל העלאה נוספת מתבטאת בירידה בגבייה. התוצאה הסופית, ככל הנראה, תהיה סיכום של ירידה בגבייה, עליה בהשקעה בהתחמקות ועליה במחיר מוצרים בשווי של כמה מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה שתושג בעקבות העליה תהיה, לפי התפישה הכלכלית הרווחת, ירידה בהכנסות המדינה ועליה במחירים. הסיבה לכך היא כי כאשר שיעור המס נמוך, העלאתו בשיעור מסוים מניבה גידול בהיקף הקרוב לחזוי. כאשר העליה היא מרמת מס גבוהה מאוד, כל עליה אינה מניבה גידול בהכנסות כי אם קיטון בהן. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: המטרה היא להעמיד לרשות המדינה משאבים נוספים, אך החוק דווקא יפחית אותם. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הצעת החוק מנומקת כהיענות לקביעות וועדת טרכטנברג, אך מתעלמת מכלל הידוע לנו מהמחקר בתחום הסותר את ההנחה של הוועדה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 40

    132. הצעת חוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית)
    הצעת חוק 3971 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין ואחרים מבקשת לכונן תחת השר להגנת הסביבה מנגנון מקיף לטיפול בפסולת ביולוגית (בעיקר פסולת מזון, וכדומה). כיום פסולת זו נקברת באתרי הטמנה. החוק מבקש לתמוך בהדשנה (קומפוסטציה) ביתית, שכונתית ועירונית, ולמנות את הרשויות אחראיות על כך. עוד מבקש החוק לחייב בתי עסק בהוצאות טיפול במחזור חומר אורגני. יצוין כי ב-95 אחוז מהמקרים אין מודל כלכלי בו הדשנה היא כלכלית, ובתחום הפסולת הביולוגית הביתית אין בה היגיון כלכלי כלל.
  • ישימות: התסבוכת המנהלית עצומה, במיוחד משום שהיא משיתה עלויות על רשויות, בתי־עסק ופרטים, בלי לציין תגמול נראה לעין לעלויות אלו. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, כהוותו, מאות מיליוני שקלים בשנה, במקרה הנמוך. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקמת מנגנון מקיף ויקר, שחלק ניכר מהוצאותיו על הרשויות ועל בתי־עסק, שתוצאות מחזורו כמעט חסרות ערך. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת של השבת הפסולת האורגנית למוצר המשרת דישון חקלאי ("בעיבודה ובהשבתה לקרקע ניתן ליצור חומרי דשן רבי ערך לחקלאות") אינה אפשרית. יישום החוק גם יגרום להעלאת מחירים לצרכן, ובמיוחד במוצרי מזון (העלות מגולגלת אל הצרכן). כמו כן יוקם מנגנון טיפול ענף, שאין לו זכות קיום אלא מתוקף החוק המשית את ההוצאות על בתי־העסק ועל צרכנים. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הנימוקים להצעה מתעלמים כמעט כליל מטעמים כלכליים ונוקבים בטיעונים של פגיעה במי התהום והיווצרות מתאן, אף שסביר להניח כי הדליפה מהדשנה באתרים רבים הרבה יותר (ביתיים, בתי־עסק, וכו') תביא לנזק גדול פי כמה במובנים אלו. עוד נוספות לאלו טענות שקריות ("איזון בקרקעות המתדלדלות הזקוקות להזנה חוזרת של חומר אורגני") ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 46

    133. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון - שינוי אופן עדכון הגמלה)
    הצעת חוק 3970 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק, אורית זוארץ ורוברט טיבייב נועדה לשנות את סעיף 8 בחוק שירות המדינה, הקובע את גמלתו של פורש. התיקון מבקש להוסיף לגמלה את הסכמי השכר והתוספות הנודעות במסגרת הסכמי השכר הנחתמים, תנאים, וכדומה.
  • ישימות: ההצעה הפנטסטית בחוצפתה הזו, להשבת המצב הקלוקל הקודם, יוצרת מחדש את המצב הבלתי־הוגן לפיו הפורשים מכוח העבודה ייהנו מהתגמולים הנודעים על עמל. לדוגמה, אם יש הורדה בשכר, כפי שקורה לפרקים בעת משבר כלכלי, שכרם ירד. כמו כן, יאבד מנגנון ההצמדה. עסק סבוך, לא בציע וכנראה גם לא רצוי. ניקוד: 8
  • עלות: העלות עלולה להיתמר למאות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הצמדה של עובדים פורשים לדרגות של עובדים פעילים וסבך בלתי אפשרי כאשר הדירוגים בשירות הציבורי ישתנו, יעודכנו, יבוטלו, יומרו בשיטת דירוג אחרת, וכו'. התגמול בדמות שיפור בתנאי השכר של גמלאים משירות המדינה מעניק הטבה מפלה, שעילת קיומה באופן תשלום הגמלה (כלומר, מתקציב המדינה). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא "למנוע שחיקה בגמלאות שירות המדינה" והתוצאה תהיה כזו או הפוכה מזו (במקרה הורדות שכר), אך גם תיצור סבך ביורוקרטי, אנושי ומשפטי. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בפשטנות בכך שההצמדה למדד בלבד של זכויות הגמלאים גרמה לשחיקה עצומה, ולא ברור מדוע מועלית הטענה. עליית המדד מייצגת את השינויים ביוקר המחיה ואם הגמלה נשחקה בכוח הקנייה, הרי שהדבר ייצוגי לשינוי במשק בכללו, ואינו ספציפי לקבוצה זו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    134. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על אביזרי בטיחות לרוכבי אופנועים)
    הצעת חוק 3969 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של איתן כבל ואחרים באה לקבוע מס ערך מוסף בשיעור אפס על אבזרי בטיחות לרוכבי אופנועים, ובין השאר קסדות, מעילים, כפפות רכיבה, ומוצרים אחרים שנקבעו כאבזרי בטיחות. הצעת החוק, בדומה להצעתה של רונית תירוש (הצעה 3979) נועדה להעניק עידוד חיובי לרכישת מוצרי בטיחות, אך כאן מגוון האבזרים תחום טוב יותר.
  • ישימות: אין בעייתיות מיוחדת ביישום, לבד מהעובדה שכמה וכמה מהמוצרים המצוינים עשויים לזכות ביתרון לא הוגן בתמחור על־פני מוצרים מקבילים (לדוגמה, מעילי עור המשמשים גם אלו שאינם רוכבים, כפפות, וכדומה. ההצעה גם יוצרת סיבוך בדמות מדיניות מס המחוררת בפטורים. ניקוד: 4
  • עלות: מנקודת המבט של המדינה, הפטור כרוך בהפסד מיסוי של מיליוני שקלים ואולי אף עשרות מיליונים, שיתבטא בהעלאת המיסוי בתחומים אחרים. עלות נוספת תהיה בפגיעה בתחרות בתחומי אבזרים שיש להם מקבילה לא אופנוענית. ניקוד: 8
  • תוצאה: לבד מקסדות, וגם כאן בהסתייגות, כמעט כל אמצעי הבטיחות האחרים הם בעיקר נחלתם של רוכבי אופנועים (מיעוט) ולא רוכבי קטנועים (הרוב הגדול) ולא ברור אם עידוד קבוצה זו הוא תוצאה שיש לראותה בחיוב. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה, עידוד הרכיבה על אופנועים באמצעות הנחה על אבזרי הבטיחות בשיעור של 10-15 אחוז, תושג באופן שולי אך ממשי. הפחתת הסיכון לרוכבי אופנועים תהיה בהיקף זניח, במיוחד כאשר לא נטען ואף לא ברור מן החוק כי קניית אבזרי בטיחות יקרים יותר מספקת הגנה גדולה יותר באופן משמעותי. ניקוד: 4
  • קבילוּת: החוק אינו מנומק, ואף מסתיר את העובדה שקבוצת הנהנים העיקרית אינה קבוצת הרוכבים בעיקרית. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 30

    135. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמול לחייל שנפצע לאחר תום שירותו)
    הצעת חוק 3968 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אריה ביבי ואחרים ומצטרפים נועדה להעניק תגמול לחייל או שוטר שאחרי תום שירותם נפגעו "עקב שירותו." הטעם המנומק העיקרי הוא היתקלות בחשוד השומר טינה או מנסה לפגוע בחייל או בשוטר.
  • ישימות: ההגדרה המעורפלת של "עקב שירותו" נוטה ליצור מערך יישומי סבוך, שכן כך כל חייל או שוטר שפרש יוכלו להעלות טענה זו (בשיטת "מצליח") ולפרקים אף לזכות בתגמול שלא היה נודע להם אחרת ואף אינו 'מגיע' להם. ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק אינה אמורה להיות גדולה, שכן מספר הנפגעים האפשרי אינו גדול במיוחד, אך עשויה להיתמר עד כמה מיליוני שקלים בשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: מספר המקרים בהם חיילים או שוטרים נפגעו אחרי תום שירותם בנסיבות הקשורות בכך (חשודים הנוטרים טינה) והתוצאה העיקרית תהיה גידול במספר התביעות שאין להן יסוד. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד של "מענה לאותם אנשי כוחות הביטחון" תושג באופן זניח, אף כי אין לזלזל גם בתחושה של ביטחון אחרי תום השירות. התוצאה העיקרית, עם זאת, תהיה גידול במספר התביעות בנושא זה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הנימוק בהצעה נוקב במקרים קיצוניים ("חשודים אשר שומרים להם טינה ואף מנסים להתנקש בחייהם") ואינו מבאר מדוע סיכון מקצועי זה תובע התייחסות מיוחדת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    136. הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - בוררות חובה בשירות הציבורי)
    הצעת חוק 3966 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד באה להתקין שינויים באופן יישוב סכסוכי עבודה הנקוב בחוק יישוב סכסוכי עבודה כך שביישוב סכסוכים אלו בשירות הציבורי תאכוף בוררות חובה.
  • ישימות: נמוכה מאוד, נוכח התנגדותם של עובדי השירות הציבורי וההסתדרות. ניקוד: 8
  • עלות: נמוכה מאוד ואף שלילית (כלומר, החוק יתגמל את הציבור במידה מסוימת) ניקוד: 1
  • תוצאה: כינון בוררות חובה ימתן את הסכסוכים בשירות הציבורי ויצמצם את תפקיד ההסתדרות, אך תוצאות הבוררות לא יהיו בהכרח כאלו שישרתו את הציבור. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: החלת החוק תביא להתנגדות עקבית ואף עקיפה של החוק, וסביר להניח כי השפעתו תהיה זניחה. החוק עשוי לערער משהו מאחיזת ההסתדרות בשירות הציבורי. ניקוד: 7
  • קבילוּת: החוק מבאר היטב את משמעות השביתה בשירות הזוכה למונופול מכוח החוק ואת היות השביתה בלתי-מוגנת כל עוד מתנהל תהליך בוררות. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 1

    ישימות: אם ההצעה ישימה לחלוטין, מיידית, ובלי שינויים מנהליים או אחרים, הרי שהיא תזכה לניקוד 1. ככל שההצעה ישימה פחות, תובעת שיתוף פעולה בין רשויות וגורמים, כרוכה בתהליך ממושך, וכו', כך יהיה ניקודה גבוה יותר (עד 10).
    עלות: הצעה יקרה יותר, תזכה לניקוד גבוה יותר. הצעה שעלותה אפסית, תזכה לניקוד 1. הצעה שעלותה מיליארדים, תזכה לניקוד 10.
    תוצאה: אם יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה רצויה, הניקוד 1. אם התוצאה מאוד-מאוד-מאוד לא רצויה, הניקוד יהיה 10.
    אפשריוּת: אם יישום של ההצעה יכול להניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה 1. אם הוא לא יוכל בשום פנים ואופן להניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה 10.
    קבילוּת: נקודה של שיפוט אישי. האם דברי ההסבר של ההצעה מסברים את האוזן? האם הם אינם כוללים טענות שקריות, מופרכות או מופרזות? הצעה שקולה ומידתית בניסוחה, תזכה לניקוד 1. הצעה רצופת הסברים שקריים תזכה לניקוד 10. ניקוד אוטומטי 5 יינתן לחוק שאינו נתמך עובדתית כלל.

    137. הצעת חוק האזרחים הותיקים (תיקון - הנחה בדמי כניסה למופעי תרבות)
    הצעת חוק 3966 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים מכוונת להעניק הנחה של 50 אחוז לקשישים במופעי תזמורות, הרצאות, וכדומה הנערכים בידי גוף מתוקצב או נתמך.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בבעיות ישימות של ממש, לבד מאירועים כמו הרצאות וימי עיון, שיש בהם מורכבות לוגיסטית מסוימת. ניקוד: 2
  • עלות: עלות החוק מיליוני שקלים ואולי אף עשרות מיליוני שקלים בשנה, שכן קשישים הם צרכני תרבות נלהבים. ניקוד: 8
  • תוצאה: הצעת החוק תביא להגברת צריכת מופעי תרבות על־ידי קשישים (תוצאה חיובית) אך תטיל את נטל המימון על שכם הציבור ותפגע בהכנסותיהם של גופים פרטיים, שמשקלם בסל צריכת התרבות של קשישים יפחת. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: ההצעה תביא לעליה מסוימת בצריכת התרבות של קשישים (הנהנים גם כך מהנחה מסוימת), אך תביא גם להפחתת מספר אירועי התרבות שאינם כלולים בגדר התמיכה ותעצים את כוחה של הרשות המבצעת כמממנת. ניקוד: 4
  • קבילוּת: הצעת החוק, פרי יזמת עמותת "כן לזקן," מבוארת בשפה בהירה, תמציתית ועניינית. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 22

    138. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הסדרת תקנים ייעודיים למחלקות לטיפול נמרץ ומיוחד ביילודים במוסדות רפואיים)
    הצעת חוק 3965 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אורלי לוי-אבקסיס ואחרים באה לתקן את פקודת בריאות העם ולאכוף הקצאת תקנים ייעודיים לטיפול נמרץ ומיוחד ביילודים, והשלמת מחסור של 173 תקני רופאים ו-828 תקני אחיות בפגיות.
  • ישימות: ההצעה תובעת תקציב ניכר ומתיימרת לאכוף תקנים הנתבעים, כביכול, על־ידי מנהל הרפואה במשרד הבריאות שעה שהם מצוטטים מרשימת התביעות של ההסתדרות הרפואית היקף התביעות, כמו גם הצגתם הכוזבת כאילו באו מטעם משרד הבריאות, מקטינה מאוד את ישימות ההצעה. ניקוד: 9
  • עלות: עלות יישום ההצעה מאות מיליוני שקלים מדי שנה לצורך משכורות בלבד. ניקוד: 9
  • תוצאה: לפי נתוני משרד הבריאות היו בשנת 2005 1,596 לידות פג (מתחת למשקל של 1,500 גרם) והוספת יותר מאלף תקני מטפלים במספר כה קטן של פגים הוא הפרזה ניכרת, שתיצור עודף משרות ניכר (הכפות, לפי החוק, לטיפול בפגים בלבד) אינו יכול להיחשב תוצאה חיובית, במיוחד כאשר לא הוכח כי צוות בהיקף צנוע בהרבה היה משרת את המטרה טוב יותר. עוד על־כך, יש סיכון של בדיקות יתר והתערבות יתר, שנזקם רב מתועלתם ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אין סיבה להניח כי הרחבה במספר המטפלים תעלה הורדה ניכרת בתמותה, במיוחד לאור העובדה שבשנים 2002-2005 הייתה ירידה דרמטית מאוד בתמותת פגים מעוטי משקל בזכות שינוי במדיניות ההפריות ומספר העוברים המוחדרים. לא ברור איך בדיוק ישתפר הטיפול אם יוקמו מחלקות ייעודיות בהן היחס בין פג לאחות יהיה, כנראה, יותר מאחות אחת לפג בכל זמן נתון. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה רווי הטעיות (למשל, הצגת נתונים מוטים של ההסתדרות הרפואית כ"נתוני מנהל הרפואה במשרד הבריאות"), מידע לא מבוסס ("בולטת החשיבות המכרעת של הענקת טיפול רפואי מוגבר ליילוד כאמור") ואף שקרי ("על פי נתוני מינהל הרפואה, שיעור התמותה בישראל במסגרת קבוצת היילודים אשר משקלם 500-999 גרם, (יילודים המוגדרים על פי הצעת החוק כפגים) גבוה מהשיעור המקובל במדינות אחרות"). עצם ההטעיה במקור הנתונים מזכה בתוספת ניקוד מיוחדת. ניקוד: 10
    ניקוד סופי: 42

    139. הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - הוספת יוצאי צפון קווקז כזכאים לקבלת הטבות)
    הצעת חוק 3964 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שי חרמש באה לתקן את המצב בו הקרנות הגרמניות אינן מכירות בנאלצ'ק שבקווקז כגטו, ולכן אלו שהיו בו אינם זכאים להיכלל ברשימת מקבלי ההטבות המורחבת. הנושא נדון כמה וכמה פעמים בבית־המשפט (ר' כאן), שדחה את תביעת ניצולי הגטו הלא מוכר שם.
  • ישימות: החוק מעורר בעיה עקרונית, בנסותו לעקוף חקיקה ראשית ופסיקה של בתי־המשפט באמצעות חקיקה נקודתית, מה שחושף אותו מלכתחילה להתנגדות המדינה, מה שיעמיד מכשול קשה על דרכו. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק מיליוני שקלים ספורים לשנה, וזאת לתקופה מוגבלת. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה, לבד מהתגמולים המוענקים על־ידי גוף שאינו צד (המדינה לא גרמה את הנזק) תהיה חקיקה פרטנית למקרה נאלצ'יק, שיש עשרות דומים לו, מה שיעורר צורך בחקיקה פרטנית לכל מקרה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: ככל הנראה יושג שיפור במקרה יוצאי נאלצ'ק, אך תיווצר גם בעיה קשה של חקיקה היוצרת הפליה מובהקת. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח החוק מתעלם מהבעיה העקרונית שבחקיקה פרטנית המבטת חלקית חקיקה ראשית ופוגע ביכולת המחוקקים לעמוד על טיב הבעיה. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 33

    140. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודות אבטחה כעבודה מועדפת)
    הצעת חוק 3963 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי נועדה להציב את השירות באבטחה כעבודה מועדפת (מבחינת זכאות בביטוח הלאומי) לחיילים משוחררים לפי חוק הביטוח הלאומי. כיום מוגדרת כך אבטחה במעונות יום, בבתי־ספר ומוסדות חינוכיים וכן ברכב ציבורי, ואילו לפי ההגדרה החדשה תחבוק ההגדרה כל עיסוק באבטחה.
  • ישימות: החוק ישים, אך מטשטש במידה ניכרת מאוד את הגדרת האבטחה. ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק זעומה, מבחינת ההיקף המנהלי או האחר, ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת בחוק היא הגדלת מספר החיילים העוסקים באבטחה. מאחר שהשינוי יבוא על חשבון תעסוקות אחרות, קשה לראות בכך שיפור מהותי. לא ברור גם כי יש בהכרח אלמנט חיובי בשימור "אטרקטיביות התעסוקה בענף זה." ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת, הגדלת התעסוקה באבטחה, תושג ככל הנראה. ניקוד: 1
  • קבילוּת: הצורך "לדרבן חיילים משוחררים לעסוק במקצוע זה" אינו ברור והצורך בהגברת העיסוק, היאה גם לאנשים מבוגרים יותר, אינו מוסבר. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 17

    141. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - מניעת כפל תשלום בגין ניהול חשבון עובר ושב)
    הצעת חוק 3962 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של כרמל שאמה-הכהן ורבים אחרים הוא תיקון דרמטי של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וכולל ביטול האפשרות לגביית עמלות על פעולות בסיס או עמלת מינימום "אם בחשבון יתרת זכות או יתרת חובה מזערית"; מעניק למפקח על הבנקים את הסמכות לקבוע את גובה הסכומים המזכים בפטור מתשלום עמלה בהתאם למרווח בין שיעור ריבית הזכות והחובה, בהתאם לעלות התפעולית של השירותים הבסיסיים, בהתאם לשיעור השימוש בערוץ הישיר, ובהתאם לשיעור הלקוחות המשלמים עמלות תעריפיות מכלל הלקוחות המשלמים עמלות בעד שירותים בסיסיים. שירותים בסיסיים כוללים שירותי הפקדה ומשיכה, הפקת תדפיסים, הפקדה ופדיון של המחאות, הפקדה או העברה לחשבון אחר, תשלום שוברים ופריטת מזומן, זיכוי חשבון, חיוב בכרטיס אשראי, שאילתות והוראות קבע.
  • ישימות: חוק זה כרוך בבעיות ניכרות מאוד מבחינה יישומית ורעיונית. הבעיה המרכזית, בה מכירים מעלי ההצעה, היא כי אם תבוטלנה העמלות, וזהו היעד ("אין מנוס מלפשט את עלות השירות הבנקאי ולבטל את העמלות על שירותי העובר ושב בחשבונות עובר ושב") לא יהיה כדאי לבנקים לקיים שירותי עו"ש כלל, ולכן מוגבלת תחולת הפטור לבעלי חשבון שבו יתרה או חובה מזערית, כך שהבנקים יזכו להכנסות מעמלות בחשבון בחובה, ובמקרה פטור מעמלות ירוויחו מריבית בזכות יתרת חובה מזערית או בזכות הכספים ביתרת זכות. בעיה מרכזית בחוק היא כי רווחי הבנקים מעמלות הם נתח נכבד מרווחיהם באופן כללי. בעייה אחרת היא מידת היכולת לאכוף ביטול גביית עמלות כנגד התנגדות הבנקים, שעמלות הן חלק מהכנסותיהם. המכשול כאן גבוה יחסית, ויש מורכבות רבה במעורבות המפקח על הבנקים בניהול יומיומי של חשבונות עו"ש. ניקוד: 8
  • עלות: קביעת גובה העלות של החקיקה תלויה במידה רבה באופן בו בוחנים עלויות ישירות ועקיפות. אף שהחוק מקטין את עלויות הצרכנים באופן ניכר, "חוק שימור הרווח" יביא לכך שהעלויות ינויידו לתחום אחר, ויושתו על הצרכנים החלשים יותר (לדוגמה, הנמצאים בחובה בחשבונם). התוצאה 'נטו' של השינויים תהיה, ככל הנראה, גידול בעלות החזקת חשבונות ובפעולות אחרות (עלות הרגולציה) בשיעור של עשרות מיליוני שקלים לשנה, אם לא יותר. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מתן הוראה לבנקים איך לנהל את עסקיהם, ולהפחית את העמלות, בסיטואציה בה מתח הרווחים שלהם (שאינו גדול) נמצא תחת לחץ של תקנות רגולטוריות להגדלת הון הליבה. מן העבר השני של הפגיעה בקניין הפרטי, לקוחות בעלי חשבון זכות יהנו מהפחתה בתשלומי העמלות. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: התוצאה של החוק תהיה החרפת הנטל על לקוחות חלשים, ניוד העמלות ועלות רגולטורית נכבדת—כמעט היפוך מושלם של כוונת המחוקק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: חקיקה קלאסית של "חיפוש המטבע מתחת לפנס"—המחוקק מבקש להימנע מהתמודדות עם בעיית היעדר התחרות, ולכן מנסה למנוע את התוצאות ההרסניות של היעדרה. בהיעדר שינוי במצב התחרות, אף ניסיון כזה אינו יכול להצליח. נוסח ההצעה ודברי ההסבר המפורטים מתעלם משאלות יסוד של זכות הקניין, מעלה טענות שגויות לגבי התחרות וסבור כי משיכת ידו של המפקח על הבנקים מניסיון להגיע להסדר בנושא העמלות מצביעה על־כך שלמחוקק יש מקום או צורך להתערב בכך. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    142. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת לידה בשל לידת תאומים)
    הצעת חוק 3961 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רוברט טיבייב ואחרים נועדה לשנות את חוק הביטוח הלאומי בסעיף העוסק במענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה כך שיכלול לא רק מקרים של שלישיות ילודים ומעלה, אלא גם מקרים של תאומים.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא שהוא מגדיל במידה ניכרת את מספר מקבלי הקצבה. קצבת הלידה נועדה לשמש למקרים חריגים (מקרי שלישיות ומעלה הם כרבע האחוז מכלל הלידות) ועם השינוי בחקיקה תעבור לשמש מקרה שגור למדי (4.5 אחוז) ניקוד: 3
  • עלות: גובה הקצבה המוצעת הוא כ-1,740 שקל ולכן העלות השנתית תהיה כ-135 מיליון שקל (לפי 6,500 לידות תאומים בשנה), בהשוואה להוצאה של כ-14 מליון שקל היום. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הענקת קצבה למקרה שגור למדי ולא למקרה חריג התובע התייחסות מיוחדת, ככוונת המחוקק. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק מכוון "לעזור להורים לתאומים" וסביר להניח כי ישיג את מטרתו, בייחוד כשלתביעת הגדלה של קבוצת ה'נפגעים' בהשוואה יחסית אין השלכות ממשיות. ניקוד: 2
  • קבילוּת: נוסח החוק אינו קובע את העילה להגדלת הזכאות החריגה לקבוצה כה גדולה, בהשוואה יחסית. נוסח החוק גם אינו מגדיר מטרות, יעדים וסייגים באופן ברור. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 26

    143. הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון - איסור הפליה בשל שירות צבאי)
    הצעת חוק 3960 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה נועדה לבטל את ההפליה לטובת חיילים משוחררים בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. נושא זה אינו יכול לידון כאן, להלכה, שכן ההחלטה האם לתגמל חיילים משוחררים חורגת מכלל הדיון כאן, אלא אם כן יתמקד הדיון בסוגיה הכלכלית בלבד.
  • ישימות: החוק כרוך בהתמודדות עם נוהג רווח אצל מעסיקים, ויש לו עלות פיקוחית גבוהה מאוד. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק עלות עקיפה ניכרת בדמות התערבות רגולטורית עמוקה בשאלות של העסקה במוסדות פרטיים (רוב מכריע של המעסיקים). לחוק גם תגמול חיובי ניכר, בדמות העסקה רבה יותר במוסדות ממשלתיים של מי שאינם יוצאי צבא. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת, הקטנת הפערים בהעסקת מי שאינם יוצאי צבא (כמו ערבים שלא שירתו בשירות לאומי או אזרחי) עשויה להיתפש כחיובית (יותר העסקה) או שלילית (הפחתת התגמול העקיף על שירות צבאי או לאומי או אזרחי). ניקוד: 6
  • אפשריוּת: היכולת להבטיח אפשרות לתעסוקה בערוצים הפרטיים נמוכה מאוד ויכולתו של המחוקק או הרגולטור להתמודד עם אפליה סמויה, במיוחד כאשר זו זוכה לתמיכה מקיפה, מוגבלת מאוד. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מבוארת ומנומקת היטב ("מטרת התיקון היא לוודא כי ההחלטה אם מועמד מתקבל או שאינו מתקבל לעבודה תבוצע על סמך כישוריו המקצועיים של המועמד ומידת התאמתו לתפקיד המוצע") וכוונת החוק בהירה. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 28

    144. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - העברת תלמידים בין אזורי רישום)
    הצעת חוק 3959 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של כרמל שאמה הכהן ואחרים וכן מצטרפים נועדה לשנות את סעיף הרישום בחוק חינוך ממלכתי הכובל את התלמידים למוסד החינוך באיזור הרישום, כך שתלמידים יוכלו להירשם למוסד לימודי לפי תפישתם, קרבה מיקומית, נימוקים משפחתיים או כישורים מיוחדים של התלמיד.
  • ישימות: סביר להניח כי ההצעה תיתקל בהתנגדות נמרצת מצד משרד החינוך, המבקש לצמצם את החינוך הפרטי, האפור או האחר, וכן למנוע מתלמידים רישום לבית־ספר איכותי יותר מזה שבמקום מגוריהם. ניקוד: 7
  • עלות: להצעה אין עלות ממשית, ומנקודת מבטה של המדינה יש בה גם הפחתת עלויות ניכרת. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא איפשור למידה לתלמידים לפי העדפתם ובחירתם—תוצאה חיובית בהכללה. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח כי במגבלות הקיימות של החוק, תושג התוצאה המקווה של מעבר תלמידים למוסדות חלופיים. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההצעה מבוארת היטב, אך נמנעת מאזכור העובדה הבסיסית כי מוסדות החינוך החלופיים הם בעיקר בתי־הספר הפרטיים למחצה. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 18

    145. הצעת חוק הגנת חיית הבר (תיקון - הגבלת ייבוא קופים)
    הצעת חוק 3958 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של דני דנון נועדה להפסיק את ייבוא הקופים לישראל למטרות רווח, לגידול או לייצוא. במיוחד מוזכר בדברי ההסבר מי שמכונה "מקאק ארוך-זנב" (למעשה, מקוק סרטנים או מקוק ארוך זנב, Macaca fascicularis).
  • ישימות: הסייגים לחוק (החזקה בקופים לגני חיות, ניסויים, כחיית מחמד, וכו') הופכים יישומו מסובך יותר. הגדרת הרווח כמבחין אף היא יוצרת בעיה. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק היא בעיקר פיקוחית ושיטורית וככל הנראה לא תהיה נכבדה. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקטנה של מספר הקופים הנסחרים למטרות מכירה וייצוא. לא ברור כיצד תוצאה זו עולה בקנה אחד עם ההיתר המפורש בהצעת החוק לגידול פרטי לחיית מחמד, ולא ברור אם התוצאה רצויה מנקודת מבט ציבורית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: בגלל הגדרתו העמומה, ובגלל הקושי הניכר בבדיקה האם הקוף נולד בשבייה (מה שמותר לפי החוק) סביר כי השפעתו תהיה אפסית או שלילית, שכן לקרימינליזציה של הסחר יש השפעה שלילית, בדרך כלל, על תנאי החיים של קופים. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מצביעה על־כך שהסחר בקופים כרוך באכזריות, מה שאינו מבחין אותו מכל סחר בבעלי־חיים וברווח (כנ"ל) ומעלה את הטיעון כי בישראל יש למעלה מאלף קופי מקוק סרטנים, כשבצמוד לכך מצויין כי "מרבית מיני הקופאים מצויים בדרגה זו או אחרת של סכנת הכחדה עולמית." אלא שמקוק הסרטנים אינו נמצא בסכנת הכחדה (דירוגו: ללא חשש) ואוכלוסייתו דווקא עברה שיפור בדירוגה בעשור האחרון, ממצב של סף חשש לדירוגה הנוכחי. הרושם הזה הפוך לזה הנוצר מדברי ההסבר. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 35

    146. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגדלת קצבת הזקנה)
    הצעת חוק 3957 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים באה להעלות את קצבת הזקנה (לפי סעיף 244 בחוק הביטוח הלאומי מסך של 17.7 אחוז מהסכום הבסיסי ל-20 אחוז מהשכר הממוצע או 17.7 אחוז מהסכום הבסיסי, לפי הגבוה מביניהם. בפועל, הכוונה היא להתמיר את סכום הקצבה המזערית ליחיד מ-1,481 שקל ל-1,711 שקל (לפי הנתונים העדכניים של הלמ"ס), פער של 230 שקל ועליה של 15 אחוז.
  • ישימות: עיקר בעיית היישימות כרוכה בהוצאה הכספית הגבוהה מאוד לצורך זה, שספק אם תניח ליישמו כלשונו. בעיה אחרת כרוכה בהצמדה של גמלה ביטוחית לא ליחס מסוים הקבוע בביטוח אלא לגורם חיצוני (השכר הממוצע) העשוי גם לרדת ולצמצם במידה ניכרת את ההפרש. ניקוד: 9
  • עלות: ההוצאה השנתית לקצבאות של הביטוח הלאומי היא כ-22 מיליארד שקל, ועליה של כ-15 אחוז (אם מניחים עליה לכל רוחב החזית) משמעה הוצאה שנתית נוספת של כ-3.5 מיליארד שקל. ניקוד: 10
  • תוצאה: עליה קטנה בדמי הביטוח המשולמים, ותוספת של כ-1,100 שקל למיסוי הממוצע לעובד. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: סביר להניח כי מטרת החוק ("שבני הדורות המבוגרים יזדקנו בכבוד") תושג במגבלות היקף השינוי. התוצאה העקיפה—עליה בסכום המס המשולם, מוסיפה באופן נכבד לניקוד. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מסבירה היטב את ייעדה, אך מתעלמת מסוגיית המיסוי המוגבר שיידרש למימונו. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 40

    147. הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון - הגבלת גובה הקנס)
    הצעת חוק 3956 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מירי רגב ואחרים נועדה להגביל את גובה ההצמדה, תוספת הפיגור וריבית הפיגורים על קנס על אי־תשלום על נסיעה בכביש אגרה (לפי חוק כביש אגרה) ללא יותר מארבעים אחוז מגובה הקנס.
  • ישימות: החוק יישים לחלוטין, ובאמצעים פשוטים יחסית, אף כי לא ברורה היכולת ליישם את החוק בפועל. ניקוד: 4
  • עלות: תשלומי הקנסות המגיעים לכיסי כביש 6 אינם משמשים אותו לצורך כלשהו לבד ממימון האכיפה. מסיבה זו גם החליטה החברה, כשנצטברו קנסות נכבדים בקופתה, להפחית באופן ניכר את סכומי הקנסות. קביעת סכום על לקנסות, המשמשים אמצעי הרתעה מאי-תשלום הסכום הבסיסי, תביא לירידה בהכנסות החברה, מה שעלול לגרום לעליה בתשלומי הנסיעה ולנקיטה באמצעים אחרים, שעלותם גבוהה. ניקוד: 7
  • תוצאה: "החוק נועד להיטיב עם נהגים אשר איחרו בתשלום האגרה." היישום גם יגרום, ככל הנראה, להעלאה של התשלום על נסיעה במידת מה, כך שעול נהגים שאינם משלמים עבור הנסיעה יושת על נהגים משלמים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אם הגבלת גובה הקנסות לא תיצור אפקט מרתיע דיו תיאלץ חברת כביש חוצה ישראל להנהיג פעולות המכוונות לפגוע בזמינות הכביש לנהגים שאינם משלמים, ובכך יתממש התסריט אותו מבקש החוק למנוע (פגיעה "ביכולתם של אזרחים לממש את זכותם לתעסוקה ו[הגבלה של] חופש תנועתם") ניקוד: 9
  • קבילוּת: הצורך בחוק מנומק באופן סתמי ("לאחרונה עלה קול זעקה ציבורי") וההגבלה הקבועה בו אינה מנומקת בטעם כלכלי (מן הסתם משום שהטעם הכלכלי מצביע בכיוון ההפוך). כמו כן, אין גילוי נאות של העובדה שהקנסות אינם זורמים לקופתה של המפעילה, וגובהם נועד לשרת הרתעה מאי תשלום, ולכן הפחתת הרתעה זו עלולה לפעול לרעת הנוסעים בכביש. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    148. הצעת חוק רשות השידור (תיקון - קליטת שידורי קול ישראל בכל רחבי הארץ)
    הצעת חוק 3955 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים רבים באה לקבוע כי רשות השידור תבטיח כי שידורי הרדיו שלה ישודרו בכל רחבי הארץ בכל עת וייקלטו ברמה נאותה.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא ביצוע לקוי או לא קביל של החוק על־ידי רשות השידור. ניקוד: 2
  • עלות: לחוק עלות של מאות אלפי שקלים לשנה, וכנראה כמה מיליוני שקל לשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא שיפור בקליטת שידורי קול ישראל, במסגרת ההתחייבות המוטלת על רשות שידור ממלכתית. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: יישום החוק יוביל לתוצאה המבוקשת, ככל הנראה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: הצעת החוק מנומקת ומוסברת באופן נאות, אף כי בדגש מיותר על השירות הניתן בשעת חירום. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 15

    149. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים בקופת גמל)
    הצעת חוק 3954 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ באה להתמודד עם אחד הנזקים של השינוי במדיניות הפנסיונית בישראל בשנת 2008—שינוי שגזר כי החיסכון הפנסיוני ייפדה לא בתשלום אחד אלא ישולם רק כקצבה. בפועל, שינוי זה היה שווה ערך להפקעת חלק ניכר מסכומי החיסכון הפנסיוני, שכן חיסכון לקצבה מותיר את כספי החיסכון לאורך זמן רב יותר בידי קרן הפנסיה ועם מות המבוטח מותיר בידה חלק מכספי החיסכון. תיקונו של כץ בא למנוע את המצב בו עובד שחסך בקופת גמל פודה את כספי פיצויי הפרישה באופן מיידי, כדי להימנע ממצב בו עם פרישתו ישולמו הסכומים שנחסכו בקרן רק כקצבה או בפידיון עם אחוז מיסוי גבוה (כמו ב"משיכה שלא כדין"). התיקון המוצע מאפשר לעובדים לפדות את כספי הפיצויים בכל עת, בלי להיות חייבים במיסוי גבוה על הפידיון.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בקושי ניכר, וסיבוכה העיקרי הוא במורכבות נוספת בכללי הפדיון. ניקוד: 2
  • עלות: עלות ההצעה אפסית וככל הנראה, יש לה החזר חיובי, בעודדה המשך חיסכון. ניקוד: 1
  • תוצאה: החלת ההצעה תביא להותרת כספי פיצויים בחסכון, במקום הפנייתם לאפיקי חיסכון אחרים או לצריכה—תוצאה חיובית בעיקרה—אך לאור התנהגותה ההפכפכה של הממשלה (והרשות המחוקקת) בנושא זה היא עלולה ללכוד חוסכים עם סכומים שיהיו כרוכים במס פידיון גבוה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: ההצעה תשיג את יעדיה, ככל הנראה, או לפחות תיצור עידוד לכך. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה בהיר, ומטרות החקיקה מוגדרות באופן מפורט. ההסבר לחוק נעדר ביאור לגבי הגופים הנהנים מן החקיקה. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 14

    150. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול מבחן הכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד)
    הצעת חוק 3953 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ ואחרים מכוונת לבטל את מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד. כיום קובע חוק הביטוח הלאומי (סעיף 224ד(1)) כי "הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות." הצעת החוק מכוונת לבטל מבחן זה. בהצעה כמה סתירות פנימיות: א) היא גורסת כי מבוטחים קשישים נפגעים ממבחן ההכנסה ונותרים בלי אפשרות "לדאוג לצורכיהם ולבצע את פעולות היום-יום הבסיסיות." שעה שמבחן ההכנסה אמור לקבוע שדווקא יש להם יכולת כזו. ב) ההצעה גורסת כי "המבוטחים שילמו במהלך חייהם את דמי הביטוח הלאומי" כדי ליהנות מגמלה ולכן אי־תשלום סותר "העקרונות הביטוחיים" של חוק הביטוח הלאומי. בפועל, ההפרשה לביטוח פועלת כמס, והגמלה אינה תלויה בגובה ההפרשה. ג) ההסבר לחוק מבאר את טעמו גם ב"העיקרון של ערבות הדדית" שעה שעיקרון זה מיושם בפרוגרסיביות הכפולה כאן: המבוטחים משלמים לפי גובה הכנסתם, ומזוכים בתגמול לפי גובה הכנסתם.
  • ישימות: החוק מפשט במידה ניכרת את מבחני הזכאות, אך תלוי בהתנגדות ניכרת מצד הביטוח הלאומי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק, ישירות ובעקיפין, נכבדת. החוק מעלה את הקצבה לבעלי הכנסות גבוהות יותר, ואם ההעלאה לא תקוזז בהפחתת הקצבאות לאחרים או באופן כללי הרי שהיא תיתמר למאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: כינון יסוד ביטוחי ממשי במנגנון הביטוח הלאומי. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח כי החוק יסייע לקבוצת מקבלי הקצבאות האמידים יותר, במידה מסוימת בניגוד לנאמר בגלוי בחוק. ניקוד: 3
  • קבילוּת: החוק מתעלם מסתירות שונות ביסודו וטוען דבר והיפוכו. יש רישול רב בהצעת מהפך דרמטי כזה בחוק בלי הסבר מפורט דיו על השלכות השינוי. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 24

    151. הצעת חוק נציב החברה האזרחית
    הצעת חוק 3952 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים נועדה לכונן גוף ביורוקרטי חדש בשם "נציבות החברה האזרחית"—מעין שם גג למלכ"רים ועמותות. הנציב, שבחירתו תהיה בשיתוף בית־המשפט העליון, אקדמאים ופוליטיקאים, יחווה דעה על פעולות הממשלה והכנסת המסכנות את "עצמאות החברה האזרחית," יכתוב דו"חות, יבקר את הגשות בקשות התמיכה של מלכ"רים ועמותות, יהיה רשאי להתערב בהליכים משפטיים העוסקים במלכ"רים ובעמותות, וכן הלאה. כוונת החוק בכללו היא להגן על מלכ"רים ועמותות מפני התערבות הרשות המחוקקת והמבצעת להגבלת חירות פעולתם של גופים אלו.
  • ישימות: ישימות ההצעה אינה גבוהה במיוחד, שכן לגוף החדש מעורבות ופעילות מול גופים נוספים רבים, כשסמכויותיו, כפי שהן מוגדרות, הן 'רכות'. ניקוד: 7
  • עלות: עלות הגוף החדש היא מיליוני שקלים במקרה ה'נמוך' ועשרות מיליוני שקלים במקרה ה'גבוה'. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המקווה של פעילות הנציבות היא חוות דעת שתהיה בה הרתעה ומעמד משפטי שימנעו, יגבילו או יעכבו את הפגיעה בגופים שיש להם ביקורת על פעולות המדינה, אך נהנים מתקצובה. מידת האמורפיות שבהגדרת הנציבות מצביעה על עלות ביורוקרטית, ההופכת את התוצאה מוצלחת פחות. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: יש סבירות לא רעה להשגת המטרה של עיכוב, מניעה או מיתון של יוזמות המגבילות את יכולותיהם של מלכ"רים ועמותות, אך סביר להניח כי היעד של הסרת התערבות הרשות המבצעת לא יושג. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הצעת החוק מוסברת ומנומקת באופן הולם. לא ניתן הסבר כיצד יהיה ניתן בוועדה מייעצת שבה 11 חברים לתת ייצוג הולם לדרוזים, צ'רקסים ו"אנשים עם מוגבלות"; לא מובהר כיצד נציגי מלכ"רים ועמותות יהיו רשאים לבחור נציגים או איך לצורך בחירת הנציב. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 32

    152. הצעת חוק דיור סוציאלי
    הצעת חוק 3951 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מרינה סולודקין ומירי רגב דומה מאוד להצעת החוק 3923 (הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי)) בעקרון היסוד שלה, אך מיישמת את ההצעה באופן שונה במקצת: במקום הקצאת 5 אחוז מההכנסה העתידית ממכירת הדירות לחלוקה לנזקקים, הממשלה תרכוש 5 אחוז מהדירות למגורים ותקצה אותן לדיור סוציאלי. מחיר הרכישה יהיה כמחיר השוק (או, מכל מקום, לפי קביעת השמאי הממשלתי). החוק יביא לרכישת כאלפיים דירות מדי שנה על־ידי המדינה.
  • ישימות: לחוק ישימות אפסית בגלל עלותו הגבוהה מאוד ובגלל מבנהו המכאניסטי: לא ברור איזו תועלת תהיה מקניית דירה במבנה פאר לתועלת דיור סוציאלי. הבעיות הרבות במנגנון לפיו תחולקנה הדירות מקטין עוד יותר את ישימותו. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק היא כשלושה מיליארד שקל מדי שנה. כדאי לשים לב לכך שהחוק אינו קובע כי הדירות לדיור סוציאלי יהיו זולות יותר, כך שלקבלנים יש מוטיבציה לזוודן כמו דירות רגילות, שכן התשלום המגיע להם נקבע לפי ערך הדירה במכירה. ניקוד: 10
  • תוצאה: הגדלת מספר הדירות המוקצות לדיור סוציאלי, כשהדירות הן מכל סוג נתון (קוטג'ים, דירות במבני פאר, דירות במבנים רגילים, דירות ביישובי ספר, וכו') תניב תוצאה שאינה רצויה, שכן מבחר הדירות שיעמוד לרשות הדיור הסוציאלי לא יתאם את הצרכים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה של השגת הקלה במצוקת הדיור הציבורי אינה עולה בקנה אחד עם האופן בו בנוי החוק. ניקוד: 8
  • קבילוּת: החוק מנומק באופן סתמי בקיום הצורך בדיור סוציאלי ובקביעת העובדה כי בניית דיור ציבורי הופסקה, אך מתעלם לחלוטין מהבעיות המנגנוניות הסבוכות הכרוכות בהצעה כפי שהוגשה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    153. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון - תגמולים של עמית שנפטר)
    הצעת חוק 3950 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אברהם מיכאלי נועדה להתמודד עם עוד אחד מפגעי הנפולת של התיקון משנת 2008 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. החוק אפשר בעבר ליורשיו של עמית שנפטר או מוטבים להמשיך וליהנות מהטבות הקופה, אך לפי התיקון משנת 2008 נאלצו המוטבים למשוך את הכסף בקופה או להפקידו כאילו הייתה זו הפקדה חדשה, כדי להימנע מהטלת מס נכבד על ההפקדה. כוונת המחוקק הייתה, מן הסתם, לגרום לכך שהמוטבים ישובו ויפקידו את הכסף בקופת גמל לקצבה, אך הרעת התנאים בעקבות מעבר כזה גרמה למוטבים להשתמש בכסף או לחסכו בפקדונות קצרי מועד. החוק בא לאפשר למוטבים להמשיך את החיסכון בקופת הגמל, בלי לאבד את הזכויות שנצברו בה.
  • ישימות: הכלל אינו תובע שינויים משמעותיים והסיבוך שביישומו, והוא אינו רב, מוטל לפתחם של בעלי העניין, המוטבים. ניקוד: 2
  • עלות: אפסית, וכנראה אף חיובית, באפשרה המשך חסכון במקום משיכתו. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא כי מוטבים יעדיפו להמשיך בחסכון בקופת הגמל, במקום לפדותה, והיא חיובית בעיקרה, לבד מכך שהיא חושפת את החוסכים ל'תיקונים' עתידיים שיגרמו להחמרת התנאים לחסכון. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: ההצעה תעודד המשך חסכון, ככל הנראה, אך בסיוג דרגת אי־האמון הנזכרת. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מבואר ובהיר אך לקוי, שכן הוא מסביר את התיקון בתמציתיות רבה, ונעדר הקשר הדרוש למחוקק כדי להבין את משמעותו המלאה של התיקון. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 16

    154. הצעת חוק קרן לאומית לבטיחות בדרכים מהכנסות המדינה מקנסות בגין עבירות קנס
    הצעת חוק 3949 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רונית תירוש, זאב בילסקי ודניאל בן-סימון מכוונת להעביר את הכספים הנגבים מקנסות לקרן שתשקיע את ההכנסות מקנסות בפיתוח תשתיות, בהסברה, במניעת תאונות דרכים, בסיוע ובהצלה לנפגעי תאונות דרכים, ובכוח אדם לאכיפת דיני תעבורה. במהותה, הצעת החוק באה 'לצבוע' את הכספים הנובעים למדינה מקנסות תעבורתיים להקצאה לצרכים תעבורתיים. הצעת החוק הייתה יכולה ליהנות מדירוג טוב, אלמלא היעדר שיקול הדעת לגבי אופן השקעת ההכנסות, הגוף המקבל, והיעדר מנגנון ברור להקמת וניהול הקרן.
  • ישימות: הבעיה העיקרית בישימות ההצעה היא התנגדות האוצר והמדינה ל'צביעת' כספים נגבים והקצאתם בהתאם לתחום. בעיה יישומית נוספת היא היעדר כל מתווה לאופן הקמת הקרן, השקעת הכנסותיה וניהולם, ואין מענה לשאלת ההוצאות הנובעות מגבייה וכיסוין. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק עלות גבוהה יחסית, משום שהיא אינה כוללת את ההוצאות הבאות בגביית הקנסות, ואין לה מדדים כלשהם לגבי הוצאה יעילה ונכונה של הכספים. כמו כן, מנגנון הניהול המוצע (של "קופה קטנה") עלול להביא להפסד עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הגדלת תקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים—גוף שיכולתו לשקול או שיקול דעתו אינם מוכחים. התוצאה טובה יותר מהמצב הנוכחי, שכן ההכנסות 'צבועות', אך בעיית הגוף המקבל מחייבת ניקוד גבוה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מטרת העל של הפעולה, הפחתת תאונות הדרכים, לא תושפע כלל מפעילות הקרן, הנעדרת יכולת לערוך שימוש המועיל ומשפר את המצב. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מניחה, בלי להסביר זאת, כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא גוף שיש לו כשירות להחליט על השקעת מאות מיליוני שקלים מדי שנה באופן שאכן ישפר את המצב. בגוף ההסבר מתברר כי מטרתו היא תקצוב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ההנחה הנוספת הגלומה בחוק היא כי לפתרון בעיית הבטיחות בדרכים יש להקצות עוד כספים, תוך התעלמות משאלת אופן השימוש בהם. נקודה לזכות היא שההצעה עומדת על כך שחשוב שאזרחי המדינה יחושו כי כספי הקנסות משמשים למלחמה בתאונות הדרכים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    155. הצעת חוק המפלגות (תיקון - פיקוח על בחירות מקדימות)
    הצעת חוק 3948 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רוחמה אברהם-בלילא ואחרים ומצטרפים נועדה להסדר את הפיקוח על בחירות מקדימות במפלגות גדולות. לתפישתי, אין זה מעניינו של המחוקק להתערב בבחירתן של מפלגות איך לנהל את הבחירות הפנימיות בהן, אך נושא זה בכללו חורג מכלל דיון זה.

    156. הצעת חוק עידוד התיירות
    הצעת חוק 3947 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון באה לעודד את התיירות באמצעות פרסום והסברה ותמיכה למשווקים בהיקף של 2 אחוז מ"סכום ההכנסות שמקורן בתיירות" לפי נתוני הלמ"ס. פידיון המלונות ושירותי ההארחה האחרים בישראל לשנת 2010 היה 8.65 מיליארד שקל ואילו ההכנסות מטיסות נכנסות (ההצעה לא מבחינה בין סוגי הנוסעים) היו 4.7 מיליארד לאותה שנה.
  • ישימות: להצעה בעיית מדידוּת קשה, והקצאת כספים לפי הכנסה גולמית היא מדד בעייתי מאוד. לבד מזאת, אופן השימוש בהקצאה אינו מוגדר בבירור, מה שייצור קשיים ניכרים. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה היא, לפי נתוני התיירות הנוכחיים, כ-300 מיליון שקל מדי שנה, לפי 2 אחוז מהכנסות שירותי ההארחה והטיסות. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקצאת סכומי עתק למשרד התיירות (תקציבו לשנת 2011 הוא בסך הכל 353 מיליון שקל) ושילוש של הסכומים המוקדשים לפעולות פרסום ושיווק תיירות. התוצאה של ההשקעה אינה ברורה ולא בהיר אם היא חיובית, בהתחשב בתועלת הנובעת בהשוואה לנזק הנגרם ממיסוי. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה לא תהיה שילוש של התיירות הנכנסת לישראל אלא, ככל הנראה, שינוי מזערי, כמתבקש משירותי פרסום ושיווק. ניקוד גבוה נגזר מההקצאה הנכבדת. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבלבלים בין הכנסות מאירוח ומטיסות ובין "הכנסות המדינה מתיירות." סעיף המצביע על "תמיכה כספית למשווקים את ישראל כיעד תיירותי," שיש בו בעייתיות בסיסית עמוקה (סיבסוד גופים בלי קריטריון ברור) אינו מטופל בדברי ההסבר כלל. כמו כן, נגזר מההצעה כי בימי שפל לתיירות ההקצאה לנושא תקטן, ועניין בעייתי זה אף הוא אינו זוכה להתייחסות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    157. הצעת חוק דיור ציבורי באזורי ביקוש בפריפריה
    הצעת חוק 3946 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט טיבייב נועדה להפוך ל"זכאי" לפתרון דיור ציבורי כל עולה, כל אדם שאינו זכאי לדיור ציבורי בהתאם לכללי משרד הבינוי והשיכון או כל אדם שלא ניתן לו פתרון דיור אם הוא א) קשיש; ב) משפחה חד-הורית; ג) נכה או שבמשפחתו נכה; ד) משפחה מרובה ילדים; או שונות (שכולות, אסירי ציון, וכו'). ההצעה גם כוללת אכיפה של הקצאה המאפשרת פתרון לרבע מהכלולים בקבוצה מדי שנה, הקצאה למתן סיוע בשכר דירה, והארכה של תקופת המגורים בדיור ציבורי.
  • ישימות: ההצעה תובעת השגת פתרון דיור ציבורי לקבוצה נרחבת מאוד של אנשים חסרי זכאות (ובמיוחד קשישים), ותובעת פתרונות באזורי ביקוש, עם עדיפות למקומות יישוב בהם יש הרבה עולים. ההצעה אינה נוגעת כלל באופן בו ייווצרו המקומות ובמקום מציעה תמיכה בשכר דירה במקום הדיור הנוכחי. בעיית ישימות אחרת היא הפיכת כללי הזכאות לחסרי משמעות, כך שההימנות עם רשימת הזכאים תורחב במידה כזו שתקפח את חלקם של הזכאים מקודם. הנקודה החשובה ביותר לגבי ישימות היא הניסיון להעביר את העצמה ואת היכולת להשפיע על הקצאת תקציבים ממשלתיים לרשויות מקומיות. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החקיקה היא מאות מיליוני שקלים במקרה הנמוך, ולמעלה ממיליארד במקרה הגבוה. ניקוד: 9
  • תוצאה: רשימת זכאים נרחבת הרבה יותר מקודם, בלי מבחן ברור של זכאות או הכנסה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד של מתן פתרונות דיור לעולים אינה אפשרית בהקשר החוק. תיתכן, עם זאת, תוצאה של הגדלה ניכרת של הסמכויות התקציביות העומדות לרשות מקבלי החלטות ברשות המקומית, בלי שהסמכויות האלו יהיו נתונות לביקורת ברורה (שימוש בתקציב שאינו נובע לרשות) ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מתעלמת מכל בעיות הישימות ומדלגת בין התמקדות בציבור כולו (התירוץ) והעולים (הסיבה האמיתית). הסיבה הנקובה לכך שנדרשת הקצבה ניכרת ליישובים באזורי ביקוש ("הרשות המקומית נאלצת להקדיש משאבים רבים בתחום הרווחה, כסיוע לתושבים אשר הובאו אליה מערי המרכז") אינה משכנעת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 41

    158. הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון - העלאת שיעור מס הרכוש על קרקע)
    הצעת חוק 3945 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט אילטוב באה להעלות את שיעור מס הרכוש על הקרקע מאפס ל-2 אחוז, לפי הסעיף למוד התיקונים (קובץ וורד) במס רכוש. מס הרכוש בוטל בשנת 2000 בגלל ריבוי מקרים בהם הוטלו קנסות על בעלי קרקע שלא עשו בקרקע שימוש, שעה שלא הייתה להם אפשרות לעשות שימוש בקרקע. דוגמאות טיפוסיות היו שטח שצה"ל הכריז עליו שטח אש, שטח מתחת לקווי מתח, שטח לאורך כביש או בצמוד למסילות רכבת, בקרבה מסוכנת לתחנות כוח, וכו' (ראו דוגמאות). הורדת הסעיף גרעה כמיליארד שקל מהכנסות המדינה, שאוזנו בהעלאה מקבילה של מס רכישה.
  • ישימות: אין בעיה בהחלת החוק, לבד מזה שהוא יעורר אותן בעיות שהביאו לביטולו. שיעור בעלי הקרקעות המעדיפים לתת להן ללכת בטל זניח לחלוטין וכמעט בכל מקרה יש לאי־השימוש סיבה מובהקת. לאורך זמן, החלת החוק תהיה ראשיתו של תהליך ארוך שיביא לביטולו מחדש. ניקוד: 8
  • עלות: הציבור יוצא נפסד בכמיליארד שקל, שחלק נכבד מהם הם קנסות והיטלים. עלות נכבדת נוספת, ככל הנראה של עשרות מיליוני שקלים בשנה, תהיה להוצאות משפטיות וניהוליות, שומות, וכדומה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא "לגרום לפיתוח מואץ של הבנייה והערים" ולא ברור באיזו מידה תוצאה זו היא חיובית. תוצאה נוספת היא הטלת מס נוסף והמנגנונים הנלווים אליו, וזו אינה תוצאה חיובית. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק הוחל בעבר הלא רחוק והשפעתו בפועל הייתה אפסית, לבד מהוצאות שגרם. הניקוד: 9
  • קבילוּת: הצעת החוק מתעלמת מהנימוקים שהביאו לביטול החיוב בתשלום מס רכוש ומגדירה את אוכלוסיית היעד למס באופן מטעה כ"בעלי מגרשים לבנייה." אין הסבר כלכלי כלשהו למנגנון השיפור שאמור החוק לחולל, לבד מהטענה הסתמית שיהיה שיפור. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 42

    159. הצעת חוק סיוע חוץ לארגוני מגזר שלישי במדינות תומכות
    הצעת חוק 3944 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד נועדה להעניק תמיכה של מדינת ישראל לארגוני המגזר השלישי (כלומר, עמותות, מלכ"רים וכדומה) התומכים בערכי הדמוקרטיה, זכויות, וכו', אך אינו אנטי-ציוני, אינו מעודד חרמות, וכו'. הצעת חוק זו חורגת מחוגה של הבדיקה כאן ולכן לא תנוקד.

    160. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הצבת דברי מתיקה במרחק מזערי מהקופות)
    הצעת חוק 3943 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דני דנון ורחל אדטו נועדה לאסור הצגת פרסומת לדברי מתיקה או דברי מתיקה בקרבת קופת בית־העסק בכל בית עסק, כתוספת לסעיף 17ו' בחוק להגנת הצרכן ומפקידה את שר התעשייה והמסחר על קביעת כללי המרחק לעניין זה.
  • ישימות: לחוק כמה בעיות ישימות, שהעיקריות בהן הן שדברי מתיקה הם המוצר העיקרי בחנויות לממכר מוצרי מזון שאינן מרכולים גדולים ולא ניתן ליישם את החוק ביחס אליהן כלל. החוק ניתן להחלה, על־כן, על מרכולים גדולים בלבד ומכאן שאינו ישים כל־כך. המרכולים יכולים להתחכם לו על נקלה בהצבת מוצרים מלוחים סמוך לקופות. סביר להניח כי גם קביעת מטריצת השטח הנאותה תהיה משימה בלתי־אפשרית או כמעט בלתי־אפשרית. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק, אם יוחל כלשונו, תהיה גבוהה מאוד, בדמות סגירת רוב בתי־העסק לממכר מזון שאינם מרכולים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה של החלת החוק תהיה סגירת רוב הפיצוציות וחנויות ממכר המזון שאינן מרכולים גדולים. אם החוק לא יוחל באופן מחמיר, התוצאה תהיה הרחקת דברי המתיקה מן הקופות במרכולים גדולים בלבד, מה שאינו תואם כלל את המטרה של הגנה על קטינים. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: אין כל הוכחה לכך שהצבת דברי מתיקה במרחק מהקופות גורמת לירידה כלשהי בשיעור צריכת מוצרי המתיקה או מוצרים דומים. נוסף על־כך, מוצרים מלוחים או מוצרי מאפה הם, לעתים קרובות, עתירי קלוריות אף יותר ממוצרי מתיקה והחלת החוק באופן כלשהו תביא להגברת הצגתם. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח החוק קובע באופן פטרוני כי הצבת מיני מתיקה ליד הקופות הן "'מלכודת דבש' לקטינים" ומתאר מצב בו "ההורים, בשל לחץ חברתי פומבי, נאלצים לעיתים, בלית ברירה, להיענות לדרישות הילדים ובכך נוצרת הוצאה מיותרת, אשר פוגעת הן בכיס ההורה והן בתזונה המומלצת לילד" תוך התעלמות מהזכות לבחירה שצריכה לעמוד לרשות אזרחים בגירים. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    161. הצעת חוק העונשין (תיקון - הטרדה מגדרית)
    הצעת חוק 3942 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אורי אורבך נועדה להשית מאסר שנה על מי ש"מבזה או משפיל אדם בשל מינו." הצעתו של אורבך ראויה שיאמרו עליה דברים, ורק מעטים מהם יהיו חיוביים, אך זה אינו המקום לכך.

    162. הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (שינוי מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח)
    הצעת חוק 3941 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של כרמל שאמה הכהן (הד להצעה קודמת שהוביל בשנת 2010) מכוונת לכונן טווח מנחה עבור אחוז ה"העמסה" בתעריף הביטוח. ההעמסה היא התוספת (באחוזים) לביטוח של בעלי רכב ארבע גלגלי, כדי לממן את הפער בסיכון (ובמחיר המשתמע בביטוח) של בעלי רכב דו־גלגלי. במלים אחרות, אחוז ההעמסה הוא אחוז הסבסוד שמעניקים בעלי־רכב בכלל לבעלי רכב דו־גלגלי. בחוק קבוע אחוז סבסוד של 6 אחוז ("שישה אחוזים מעלות הסיכון הטהור") אך בפועל הרשות (כלומר, שר האוצר או הממונה מטעמו) מצפצפת על הכלל ונוטה לקבוע העמסה (סבסוד) נמוך יותר. התוצאה היא שהביטוח לרכב דו־גלגלי מתייקר.
  • ישימות: לא לגמרי ברור מדוע החלפת הנוסח "שישה אחוזים" ב"בין 5.5 אחוז ל-6.5 אחוז" אמורה לחולל פלאות, שכן הרשות ממילא מצפצפת על הקביעה בחוק. השערתי היא כי הטווח נקבע כדי להגביל את טווח המניפולציה בהעמסה. הבעיה היישומית הבסיסית — פעולת הרשות — עומדת בעינה. ניקוד: 6
  • עלות: עלות ההעמסה מנקודת המבט של ביטוח כלל בעלי־הרכב היא כנראה כמה מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא ייקור של הביטוח לכלי־רכב, והוזלה לקבוצת בעלי הרכב הדו־גלגלי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: סביר להניח כי המטרה המוצהרת, הוזלת הביטוח לרכב דו־גלגלי, ניתנת להשגה באמצעות צעד זה. עם זאת, העובדה כי בעבר פעלה הרשות בסתירה בוטה לחוק, ובשיתוף פעולה עם חברות הביטוח, אינה מעוררת תקווה לשינוי דרמטי בעתיד. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח ההצעה, המפורט להפליא (העתקה מההצעה משנת 2010, בעיקרו) מנסה לבאר את הטענה בעד סבסוד ביטוח רכב דו־גלגלי בטענה שיש מקומות בהם מעודדים זאת, ששוק הרכב הדו־גלגלי ראוי שיגדל (עניין של דעה, כמובן), שרוכבי אופנועים נפגעים יותר מתשתית לקויה, אך מסכנים אחרים במידה פחותה בהרבה (זה טיעון הסותר את הרציונל: פגיעות רבה נותנת תימוכין לטענה בעד הפחתת ההעמסה), שאין בתיקון "עלות כלשהי על תקציב המדינה" (ומה על האזרחים?) וטיעון חסר פשר לפיו אין זה הוגן שהמחוקק יתיר ל"חברות הביטוח את הזכות להרוויח ובמקביל ישלול את הפתרון, שכבר אושר, של מתן מענה גם לאוכלוסיות פגיעות כרוכבי אופנועים." אם למדינה עניין בעידוד התחבורה ברכב דו־גלגלי, היא צריכה לעשות זאת באמצעות תמיכה ישירה או הקלות ישירות (לדוגמה, במיסוי, במימון חלק מהביטוח) ולא באמצעי עקיף הבא על חשבון כלל הציבור באופן הנוגד את "הצדק הטבעי." ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    163. הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון - סיוע ריאלי בשכר דירה)
    הצעת חוק 3940 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מירי רגב מכוונת לחייב את המדינה להעניק סיוע בהיקף ריאלי לזכאים הממתינים לדיור ציבורי. החישוב הוא לפי המחיר הריאלי של הדירה המשוערת לה הם ממתינים, בניכוי הסכום שהיו משלמים כשכירות עבורה בפועל.
  • ישימות: בהיעדר בנייה ציבורית בהיקף נרחב, התיקון שווה בערכו לקביעה כי המדינה תסבסד באופן קבוע את תשלומי שכירת הדירה של עשרות אלפי אנשים המוגדרים זכאים. לקביעה כזו השלכה תקציבית ישירה ומשמעותית, והשלכה עקיפה, משמעותית לא פחות, על שוק שכירת הדירות. חישוב שלישי נוגע למידת התאימות בין דירה נשכרת לבין דירה-שהייתה-יכולה-להישכר-לו-הייתה-כזו. ניקוד: 8
  • עלות: עלותו הישירה של החוק מאות מיליוני שקלים, ואולי מיליארדי שקלים (בהתאם לגודל קבוצת הזכאים והיקף הסבסוד). עלות עקיפה באה בדמות עליה ניכרת בשכר הדירה, בהפחיתה את הלחץ להורדת מחיר (ובמקרים רבים, מאפסת אותו). ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מימון שכר הדירה של עשרות אלפי משפחות, עם הרחבה ניכרת של מספר המבקשים מימון כזה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: סביר להניח כי העליה במחירי השכירות תקזז חלק ניכר מהיתרון, ואף תפעיל לחץ כבד כלפי מעלה על מחירי השכירות באופן כללי. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מתייחס באופן בלעדי רק לשאלת העלות מנקודת מבטם של זכאים, ומתעלם מהאפשרות הסבירה של עליית מחירי השכירות, מהעלות הגבוהה ומהאפשרות של הגדלת קבוצת הזכאים מבקשי התמיכה. בחוק אין גם סייגי בדיקה ברורים לקביעת שכר הדירה, ואין התייחסות לחקיקה המתבקשת (בנייה ציבורית) האמורה לפתור את הבעיה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 45

    164. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת)
    הצעת חוק 3939 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לקבוע כי ברשימת מועמדי מפלגה לכנסת יהיה ייצוג של לפחות שליש לנשים. הצעה זו ראויה שיאמרו עליה דברים רבים, ובמיוחד על טיעוניה הביזיוניים, אבל זה אינו המקום לדון בכך.

    165. הצעת חוק איסור הפרעה לבחירות (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3938 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מרינה סולודקין באה להטיל עונשים חמורים על מי שמפריע למהלכן של בחירות מטעמי אפליה. יש דברים רבים לומר על הצעת חוק זו, אך זה אינו המקום לכך.

    166. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - תוספת מענק לפדויי שבי קשישים)
    הצעת חוק 3937 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון באה להעניק תוספת של 25 אחוז לפדויי שבי קשישים מרגע בו מלאו להם שמונים שנה. התשלום הניתן היום, לפי החוק, הוא של אלף שקל מדי חודש.
  • ישימות: אין בעיית ישימות ניכרת בחוק, והוא פשוט ליישום. לא ברור, עם זאת, מדוע דווקא גיל מסוים זה נבחר, מה שעשוי לעורר התנגדות ו/או תביעה להרחיב את מעגל מקבלי התוספת. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק אינה גבוהה, בגלל המספר הקטן יחסית של פדויי שבי. העלות לאדם היא 3,000 שקל לשנה. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה הסופית תהיה תוספת מסוימת לתגמול הנודע לקבוצה של כמה עשרות אנשים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: השינוי במצבם של הקשישים להם מגיעה התוספת יהיה קטן. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבהיר מדוע יש לחוקק באופן פרטני תיקונים מותלי גיל מעבר לאלו הקיימים בחוק, ונוצר הרושם כאילו הבחירה הייתה מעין תגמול סתמי ליוצאי ההגנה והמחתרות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 24

    167. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה - מבקר רשמי)
    הצעת חוק 3936 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן ואחרים באה להעניק ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת סמכות לפיקוח ובקרה על תפקוד מערכת בתי־הכלא בישראל. הדיון בהצעה זו חורג מתחומה של בדיקה זו.

    168. הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה)
    הצעת חוק 3935 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין ואחרים באה לבטל את החוק לתיקון פקודת העיתונות. הדיון בהצעה מעניינת זו חורג מתחומה של הבדיקה כאן.

    169. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - סמכות ועדת האתיקה)
    הצעת חוק 3934 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יצחק וקנין ואחרים באה להרחיב את סמכויותיה של ועדת האתיקה של הכנסת, כך שתכיל גם שלילת שכר ותשלומים אחרים. הדיון בהצעה זו חורג מתחומה של הבדיקה כאן.

    170. הצעת חוק העונשין (תיקון - הדרת נשים)
    הצעת חוק 3933 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים נועדה לתקן את חוק העונשין כדי להפוך "הדרת נשים" לעבירה פלילית. הדיון בהצעה זו, כבאחיותיה הרבות, אין מקומו כאן.

    171. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון ? איסור ייעוץ למדינת אויב או לישות מדינית זרה)
    הצעת חוק 3932 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אופיר אקוניס באה לאסור ייעוץ של חבר כנסת למדינת אויב או לישות זרה, כתיקון לחוק חסינות חברי הכנסת. הדיון בהצעה זו אין מקומו כאן.

    172. הצעת חוק הצהרת נאמנות
    הצעת חוק 3923 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של דני דנון באה לאכוף הצהרת נאמנות כתנאי לקבלת תעודה רשמית. ניתן לומר דברים רבים על הצעה זו, ומעטים מהם יהיו נאים, אך מקומו של הדיון אינו כאן.

    173. הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון - פיצול סמכויות)
    הצעת חוק 3930 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של סעיד נאפע באה לשפר את הטיפול בענייני משמעת בשלטון המקומי. מקומו של הדיון בהצעה מעניינת זו אינו כאן.

    174. הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה)
    הצעת חוק 3929 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אלכס מילר ואחרים ומצטרפים היא להעניק דרכון לעולה, גם אם טרם התיישב בישראל, במקום תעודת מעבר, כל עוד אותו עולה ויתר על זכויות העולה המוקנות לו בחוק. מקומו של הדיון בהצעה מעניינת זו אינו כאן.

    175. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת סיעוד למבוטח במוסד סיעודי)
    הצעת חוק 3928 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי ואיתן כבל ומצטרפת מרינה סולודקין באה לבטל את סעיף 227 בחוק הביטוח הלאומי הקובע: "מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור בסעיף 307(א) לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד." העילה לביטול, לפי נוסח דברי ההסבר "אותם אזרחים ותיקים שמוגדרים כסיעודיים או תשושים שעוברים לסידור מוסדי... וצריכים לשלם סכומים גבוהים יחסית למוסדות הסיעודיים, מפסיקים לקבל את הגמלה בדיוק בזמן בו הם זקוקים לו יותר מכל." הגיון החוק הוא כי מקבלי גמלת סיעוד העוברים לטיפול במוסד סיעודי הממומן על־ידי המדינה מקבלים חלופה הולמת לגימלה באופן זה. הגיונו של התיקון הוא לאפשר גימלת סיעוד גם למבוטחים העוברים למוסדות סיעודיים פרטיים.
  • ישימות: הבעיות הכרוכות ביישום אינן מורכבות, בהכרח. לחוק יתנגד הביטוח הלאומי ויתנגדו מוסדות סיעוד ממשלתיים, שהמנגנון הקיים של התשלומים הוא עילת קיומם העיקרית. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק, אם יוחל, תהיה נכבדה למדי — עשרות מיליוני שקלים. עלות נוספת תהיה עליה בתשלומים הנגבים במוסדות סיעוד פרטיים, שכן הסכום הנוסף ישולב בדמי הטיפול הנדרשים היום. עלות אחרת, וודאית פחות, תהיה הפיחות במעמדם של מוסדות סיעוד ממשלתיים, שמשמעותה תהיה ירידה בתמורה הניתנת עבור ההפרשה לביטוח הלאומי. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה שתיווצר תהיה הקטנה ניכרת בהיקף הסיעוד הניתן במסגרת ממשלתית ועליה ניכרת במחירי הסיעוד הפרטי. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: היעד, הגדלת התמיכה בסיעודיים אמידים יותר, יושג רק באופן גבולי, כשבמקביל יעלה התשלום הנדרש עבור שירותי סיעוד באופן כללי. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מתקיימת בסוג של "חללית" בה יש רק תוצאה ראשית אחת (המשך תשלום הגמלה גם עם תחילת האשפוז בבית־אבות סיעודי), בלי שום התייחסות לתוצאות הכלכליות הנובעות מכך. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    176. הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון - מניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3927 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים באה לקבוע כי בחוק הרשות לקידום מעמד האישה יוסיף לאלימות נגד נשים גם "הדרת נשים מהמרחב הציבורי." יש דברים רבים לומר על החוק, אך לא זה המקום בו הם יאמרו.

    177. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - דחיית ביצוע משכנתה על דירת מגורים)
    הצעת חוק 3926 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב, דוד אזולאי ואיתן כבל, ומצטרפת מרינה סולודקין, נועדה לתקן את חוק ההוצאה לפועל בסעיף 81ב'1 ("אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים") כך שמקבל משכנתא, שזו דירת מגוריו, יזכה להארכה של 18 חודשים אם יתחייב לשלם מחצית מתשלום דמי המשכנתא החודשיים בתקופה זו. ההצעה אינה מבארת אם בתקופת הפירעון המופחת ימשיך החוב להיצבר ובאיזה אופן.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא שהוא מאפשר הארכה ממוצעת של 10 אחוז בתקופת הפירעון המופחת, והפחתה של 5 אחוז בממוצע בסכום הנדרש לפירעון. שינוי זה מגדיל את גובה הנכס בסיכון של הבנק בעל המשכנתא ומכאן שהוא מעלה את שיעור הריבית הממוצעת הנגבית ואת מורכבות ההלוואה. הניסוח המרושל של ההצעה מותיר גם חורים רבים של אי־בהירות שיפגעו ביישומה. אין ספק, בנוסף, כי ההצעה תעורר את התנגדותם הנמרצת של הבנקים. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק גבוהה יחסית, מנקודת מבטם של משלמי המשכנתאות, שיידרשו לשלם ריבית גבוהה יותר או להעניק בטחונות מקיפים יותר. האומדן הכספי אינו וודאי או מוחלט, אך הוא נאמד בעשרות מיליוני שקלים עד מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה ירידה במחויבות לפירעון של לווים בעייתיים, שעלותה תשולם על־ידי כלל ציבור הלווים. כדאי לזכור, בהקשר זה, את השיר "החיים היפים" של מוטי פליישר ואופירה גלוסקא, בו הוא מזמר "אף אחד עוד לא נזרק בגלל משכנתא לרחובות." תנאי הפינוי אז היו קשים מאוד לבנקים, וגם היום הם אינם קלים. הבנקים גם אינם מעוניינים בפינוי חייבים, שכן הם אינם בנויים לעמוד במשימת מכירת דירות רבות בהפסד, ולכן יש להם הנעה ממשית להגיע להסדר. הענקת 'הטבה' לבעלי חוב שאינם משלמים אינה משרתת את עניינו של הציבור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה של הארכת הזמן הניתן לבעל חוב תושג, אך לצידה תושג גם התוצאה השלילית המצוינת גם בדברי ההסבר ("להצעה ישנה עלות שולית שייתכן שחלקה תגולגל אל הצרכנים בשוק המשכנתאות") ניקוד: 8
  • קבילוּת: לזכות הצעת החוק עומד העניין הנדיר, שהיא מציינת כי עלות ההטבה לבעלי חוב תגולגל את הצרכנים, אך ההנמקה כי טובת הכלל תעלה על הנזק אינה מבוארת. כדאי לזכור כי לרשות החייבים עומדת היום היכולת להציג יכולת לשוב להסדר תשלומים נאות בתוך 9 חודשים, וההארכה תאפשר להם למשוך את הליך כינוס הנכסים עד כדי 27 חודשים, שהם 15 אחוז ממשך המשכנתא הממוצע, והטעם למשך זמן ארוך באופן בלתי סביר זה אינו מובהר. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 39

    178. הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון - הגנה מפני הגבלה על חופש הביטוי ועל חופש התנועה)
    הצעת חוק 3925 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים נועדה לקבוע בחוק שיווי זכויות האישה כי לסעיף "זכות האישה על גופה" יתווסף סעיף קטן שיקבע כי "לכל אישה ואיש זכות שווה להגנה מפני הגבלה על חופש הביטוי, היצירה והמחאה ומפני הגבלה על חופש התנועה." ההצעה ראויה לנקודות גנאי על הרישול בהוספתה ועל ניסוחה העלוב, אבל חורגת מתחום בחינה זו ולכן לא תנוקד.

    179. הצעת חוק מתן ייצוג הולם לנשים בוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3924 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים נועדה לקבוע כי במינוי נושאי משרה שיפוטית יינתן ייצוג הולם לנשים. חוק זה אינו יכול להיבחן במסגרת זו ולכן לא יזכה לניקוד.

    180. הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי)
    הצעת חוק 3923 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דוד אזולאי, זאב אלקין, אורלי לוי אבקסיס, מירי רגב ואחרים באה להשית היטל בדמות העברת סכום שווה ערך ל-5 אחוז מכלל הדירות שייבנו על־ידי קבלן פרטי לרשות משרד השיכון, כדי שאלו ישמשו לבנייה ציבורית או לרכישת דירות. כדי לבאר, מתח הרווחים הממוצע של קבלנים גדולים כמו דורי בנייה, דניה-סיבוס או שיכון ופיתוח (בישראל) הוא 2.4 אחוז בממוצע (מידע נוסף, כאן).
  • ישימות: מנהלית, אין בעיה כלשהי ביישום התקנה, לבד מכך שעם החלתה תפסק לחלוטין הבנייה בישראל, שכן הסכום המועבר המועבר אינו נתח ממחיר הקרקע אלא נתח הנקבע לפי מחיר המכירה הסופי, מה שמבטל כמעט לחלוטין אפשרות לרווח לקבלן בניין. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההצעה בערך 2.1 מיליארד שקל לשנה, שהקבלנים, אם ימשיכו לבנות, יגלגלו אל הצרכנים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה של יישום מוצלח של ההצעה תהיה הפסקת הבנייה הפרטית בישראל ו/או מעבר לבניית יוקרה בלבד, שכן רק זו תוכל להניב די רווח. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: אין דרך בה ניתן יהיה להשיג את היעד הנקוב (פתרון בעיית הדיור הציבורי "ללא צורך בהוצאה כספית מצד המדינה.") ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בקצרה בטיעון כי הבעיה בישראל היא חוסר במלאי דירות עבור משפחות בדיור ציבורי (טענה לא בדוקה) ומציע לפתור בעיה זו באמצעות הטלת מס על קבלני בניין, שיהיה "ללא צורך בהוצאה כספית מצד המדינה." הטיעון מתעלם מכך שהנפגעים העיקריים יהיו כל רוכשי הדירות שאינם בדיור ציבורי. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 44

    181. הצעת חוק משק החשמל (תיקון - פיקוח על תעריפי החשמל)
    הצעת חוק 3922 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי מקלב ואחרים מבקשת לבטל את קביעת תעריפי החשמל על־ידי ועדת "הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל" בה יש רוב לממשלה, ולהפוך את קביעתה להצעה, הנתונה לאישור או לאי־אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. כוונת ההצעה היא להעביר את הפסיקה בנוגע להעלאת תעריפים מהרשות המבצעת לרשות המחוקקת.
  • ישימות: ההצעה ישימה, כמובן, אך לא ברור כיצד היא תמומש בפועל או מה היכולת של ועדת הכלכלה לקבוע סייגים בלי ידע בקביעת חלופות. ניקוד: 4
  • עלות: עלות ההחלטה תהיה עקיפה, אך נכבדת, בדמות עיכוב בהעלאת תעריפים, שייצור גרעונות שלהם השלכות מימוניות נכבדות. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא פיקוח פרלמנטרי על תעריפי החשמל—תוצאה שגויה ופסולה, שכן אין זה תפקידו של המחוקק לחרוץ משפט בלי שתהיה לו היכולת להכריע בנוגע לחלופות. התוצאה בפועל תהיה דיון פומבי ופופוליסטי. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מטרת ההצעה להנהיג פיקוח פרלמנטרי על קביעת התעריפים, וסביר להניח כי בהיעדר ידע, הפיקוח יתמצה בתביעה לדחות העלאת תעריפים. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח ההצעה עורך שינוי דרמטי, שאינו מוסבר, תוך הנחה שפיקוח פרלמנטרי הוא תמיד הליך רצוי. בפועל, תיווך פרלמנטרי אינו הדרך הטובה ביותר לניהול נושא התעריפים, שהיה צריך להיות שקוף ופתוח לציבור. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 29

    182. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח נפגעי תאונות)
    הצעת חוק 3921 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ליה שמטוב מכוונת להתמודד עם הקושי שנוצר בעקבות מבחני אובדן כושר עבודה הקשיחים של הביטוח הלאומי, המונעים קבלת גימלה לנפגעי תאונות אם הם מסוגלים לצאת מביתם, גם אם נקבע כי העבודה אסורה עליהם. ההצעה מכוונת לאפשר להם לקבל את הגימלה באישור רופא מומחה מהתחום הרפואי הרלוונטי.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, כשלעצמה, אך צפויה להתקל בהתנגדות עזה של הביטוח הלאומי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות ההצעה מיליוני שקלים, אך לפי מידת הצדק (הביטוח מוענק לפי האירוע הביטוחי) אין עלות זו ניתנת לחישוב. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה של יישום התוכנית תהיה רצויה מאוד, בהעניקה דמי ביטוח למבוטחים הזכאים לו. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: יישום של ההצעה יניב את התוצאה המקווה, אך גם יגדיל את מספר ההונאות הנקוטות כלפי הביטוח הלאומי. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הצעת החוק מנומקת באופן ענייני ומשכנע, ומתייחסת כולה לנושא שבלב הצעת החוק. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 14

    183. הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי
    הצעת חוק 3920 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של איתן כבל מכוונת לקבוע את יום א' כיום מנוחה במקום יום שישי. לצורך כך הוא מציע להגדיל את מספר שעות העבודה המותרות ביום עבודה לתשע, לקבוע את יום העבודה ביום שישי עד 13:00 או עד 14:00 בהתאם לעונה—בפועל, עד שש שעות). מעשית, החוק מוסיף את יום א' כיום מנוחה ומקצר את שבוע העבודה (במונחי שעות) בארבע שעות (כ-10 אחוז).
  • ישימות: השינויים המנהליים הכרוכים בחוק עצומים, כמו גם השינויים הנובעים מהבדלים בנהלי העבודה במקומות שונים. במקומות רבים בהם נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים מלאים (45 שעות) המעבר יביא למהומה רבתי. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק, המקצץ את שבוע העבודה בכ-10 אחוז היא מיליארדי שקלים, כשנוספת לו עלות דמי האבטלה לעובדים מפוטרים. עלות עקיפה נוספת היא הירידה ביעילות העבודה בשעה האחרונה. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה מהחוק תהיה פיטורים של עשרות אלפי עובדים ו/או הפחתה בשכר עובדים ו/או אי ציות נרחב לחוק. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק יניב תוצאה הפוכה למקווה, שכן העבודה ביום ו' תמשיך להיות חלקית מאוד, ותוספת השעות בימי השבוע האחרים לא תפצה על־כך. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעת החוק מלווה בטיעונים הסותרים את נוסחה ("הוספת... חצי שעת עבודה נוספת בימי ב-ה") או שקריים ("הוספת חצי יום עבודה בימי שישי") ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    184. הצעת חוק משקיפי תנועה
    הצעת חוק 3919 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ישראל אייכלר ואחרים נועדה לאפשר לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למנות "משקיפי תנועה" שתהיה להם הסמכות לרשום דו"חות משקיף. הדו"חות ייבחנו על־ידי המשטרה וזו תשלח דו"חות המתבססים על דיווח המשקיף.
  • ישימות: ביצועית, ההצעה יישימה, אך היא תתבע היערכות מצד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומצד המשטרה, שתדרש לבדוק את הדו"חות. ניקוד: 5
  • עלות: עלות התוכנית ביישום מלא היא מיליוני שקלים, בתמחור זמן הבדיקה הנדרש לדו"חות. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב שליחת דו"חות רבים על־ידי אנשים נטולי הכשרה או ידע למשטרה, כאשר לזו אין יכולת ממשית לבחון את אמינות הדיווח, מה שיביא להתעלמות מוחלטת מהדו"חות או לשימוש בהם ב"שיטת מצליח" (כלומר, שליחת דו"חות לנהגים—אם ישלמו, טוב. אם לא ישלמו, לא קרה כלום). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הסיכוי להשפעה חיובית כלשהי הוא אפסי, וסביר להניח כי העלויות המנהליות של התקנה תנבנה תוצאות שליליות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מניחה (בלי ביסוס כלשהו) כי ריבוי דו"חות מקטין את מספר עבירות התנועה. היא מניחה גם כי בדיקת כל הדו"חות אינה תובעת "תקציבים משמעותיים" (הנחה לא נכונה וגם לא מבוססת). ההצעה גם מתעלמת לחלוטין מהיעדר הידע, הסמכות או היכולת להוכיח של דו"חות משקיף. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 35

    185. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מקום עריכת בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים ובדיקה חוזרת)
    הצעת חוק 3918 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חיים כץ ואחרים נועדה לאפשר למבוגרים מעל גיל 90 להיבדק על־ידי רופא מומחה לפי בחירתו—בביתו או במוסד הרפואי. לפי חוק הביטוח הלאומי (ס' 224) מותרת בדיקה כזו רק במוסד רפואי (בניגוד לבדיקת אחות בריאות הציבור, הנערכת בבית הנבדק).
  • ישימות: אין בעיה מיוחדת בישימות, במיוחד בהתחשב בקהל הנבדקים הקטן, אך לא ברור מדוע על גב ההיתר שניתן לביטוח הלאומי לערוך בדיקה ניסיונית באה חקיקה המבקשת לקבוע מסמרות בנושא בו אין לחברי־הכנסת כל ידע. ניקוד: 3
  • עלות: נמוכה יחסית. כמה עשרות אלפי או מאות אלפי שקלים בשנה. ניקוד: 4
  • תוצאה: התוצאה רצויה, לבד מהוצאת כספי הציבור הכרוכה בה. לא ברור מה יעלה בגורל התקנה אם יתברר מניסוי הביטוח הלאומי כי אין זה ראוי לבדוק אדם על־ידי רופא בביתו. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: קרוב לוודאי שהתוצאה המבוקשת הייתה מושגת ממילא עם תום הבדיקה והניסוי, ויש אפשרות לסתירה בין שני נוסחי חוק. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הצעת החוק עצמה כוללת כמה שגיאות כתיב והתיקונים המוצעים יצרו במקרה אחד משפט חסר פשר. דברי ההסבר מפנים לתיקון 131 התשע"ב—הפנייה שגויה או שאינה מופיעה ברשומות. מביך. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 24

    186. הצעת חוק לתיקון פקודה התעבורה (תדירות הפעלת קווי שירות)
    הצעת חוק 3917 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מירי רגב ואחרים מכוונת להורות כי "קו שירות מרכזי" יופעל משך כל שעות היממה, למעט בימי המנוחה, לתועלתו של הציבור הממהר לאוטובוס האחרון. קלאסיקה של אווילות חקיקתית, המבוססת על ההנחה כי בעיות ניתן לפתור באמצעות הוראה לפתור אותן.
  • ישימות: החוק אינו ישים כלל, אלא בהנהגת מערך סבסוד מקיף נוסף לתחבורה הציבורית. בעיה נוספת היא כי ההחלטה אילו קווים יופעלו נמסרת לידי שר התחבורה, מה שהופך את היישום לסוגיה של לחץ והטבות פוליטיים. ניקוד: 7
  • עלות: העלות האפשרית תהיה מעשרות מיליוני שקלים לשנה (אם יבחרו רק כמה קווים מרכזיים) ועד מאות מיליוני שקלים, אם יבחרו קווים רבים יותר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב מגוון קווים הרצויים לשר התחבורה מבחינה פוליטית, ותוספת שירות לבעלי שדולות מאזורים שונים. התוצאה אינה רצויה, בהכללה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: הדרך הראויה להפעלת קווים כזאת הייתה בהתרת הפעלת קווים כזו לכל דורש, אולי אף עם "מפתח עידוד" של סבסוד קל, כשהביקוש בפועל יקבע את תכיפות הפעלת הקווים. הפעלה בהוראה בחוק תניב את ההפך מהמבוקש. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעת החוק נשענת על ההנמקה כי יש סתירה בין ביקוש לכדאיות (הקווים יופעלו "בהתאם לביקוש תושבי המדינה (ולאו דווקא הכדאיות הכלכלית של מפעילי הקווים הבין-עירוניים למיניהם)") שמגחיכה את מעלי ההצעה (אם יש ביקוש, מסתמא שגם משתלם להפעיל קווים כאלו) ואינו מבאר מדוע נוחותו של מיעוט קטן מבין התושבים צריכה להיות ממומנת על־ידי אחרים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 38

    187. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התקנת נורה כחולה מהבהבת על מצלמות)
    הצעת חוק 3916 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רונית תירוש מכוונת להתקין אור מהבהב על מצלמות משטרת ישראל, כדי שהנהגים יוכלו לדעת על קיומן ולהפחית את מהירות נסיעתם מחשש לקנסות.
  • ישימות: יישומית, אין קושי כלל בביצוע, אך הרעיון מנוגד לאחת העילות המרכזיות להצבת מצלמות—הרתעת נהגים באופן כללי מנהיגה במהירות מופרזת. סביר להניח כי התנגדותה של משטרת ישראל תהיה עקרונית (וגם מוצדקת, לגישתה). ניקוד: 7
  • עלות: העלות של התקנת צ'קלקות כאלו זניחה, אף כי סביר להניח כי הם יגרעו מכיסי המדינה וימנעו הוצאה מאזרחי המדינה. ניקוד: 3
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא יידוע הנהגים בנוגע למצלמות, כדי שינהגו באופן בטוח יותר, וסביר להניח כי הראשונה היא תוצאה שלילית. השנייה חיובית, כמובן. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אין שום סיכוי שהצבת נורות אזהרה על מצלמות המשטרה תניב את התוצאה המבוקשת של . ניקוד: 10
  • קבילוּת: ההצעה מעלה טיעון שיש בו ממש ("עולה החשש כי המצלמות החדשות הוצבו בעיקר לצורך העשרת קופת המדינה באמצעות הנפקת קנסות רבים") אך התיקון המוצע אינו נוגע אליו, ועניינו של המחוקק היה צריך להיות בשיקול דעתה של המשטרה בהצבת מצלמות, לא בניסיון להמציא היגיון עקלקל ושקרי לפיו הצבת נורות אזהרה תעודד נהיגה בטוחה יותר. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 34

    188. הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון - עדיפות להשארתם או הקמתם של מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בתרחיש של הוצאת ידע)
    הצעת חוק 3915 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רוברט אילטוב ואחרים נועדה להפחית את ההחזר של הלוואות לעידוד תעשיית ההיי־טק, אם מרכז הפיתוח נשאר בישראל לפרק זמן של שלוש שנים לפחות. מצב זה ייצור עדיפות למכירה של הידע או החברה תוך השארת מרכז הפיתוח בישראל, לעומת מצב של מכירת הידע בלבד או מכירת הידע והחברה.
  • ישימות: אחת הסיבות העיקריות לכך שרק מעטות מיוזמות הטכנולוגיה העילית ההתחליות בישראל מסתייעות באופן משמעותי בהקצבות המדינה (114 מליון לחממות מו"פ טכנולוגי היא החוק הארכני, הסבוך בקנה מידה ביזנטיני, לעידוד השקעות. הסיבוך הנוסף לא יעמיס עליו הרבה בנוסף, אך הקביעה מהו מרכז מחקר, מה היקפו, וכן הלאה יצרו סיבוך ישימותי מסוים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות החוק תהיה, כנראה, כמה עשרות מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: הותרת מרכזי פיתוח בישראל תהיה חיובית, אף כי לא תמיד הגיונית מבחינה כספית או אחרת. ההפחתה האפשרית במחירי מכירה עשויה להוות בעיה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לחוק לא תהיה השפעה ניכרת לעין על החלטות מכירה, אך היא תיצור אפשרויות תעסוקה לעוסקים בתעלולים פיננסיים והגדרתיים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההנמקה להצעת החוק מבוארת באופן ענייני ובהיר, אך מנמקת את הצורך בסעיף ג' של תנאי בטיעון השגוי לפיו אין הבדל במצב בין א' ל-ב'. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 32

    189. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - דחיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בשנת בחירות לכנסת המתקיימות במועד זהה)
    הצעת חוק 3914 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של זאב בילסקי נועדה להביא תקנה למצב בו יש קרבה יתרה או חפיפה בין מועד הבחירות לרשויות המקומיות ובחירות כלליות לכנסת, באמצעות דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות בשלושה חודשים. ההצעה הגיונית, אך המקום לדון בה אינו כאן.

    190. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת)
    הצעת חוק 3913 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זהבה גלאון ואחרים נועדה להוסיף את העבודה במקצועות חינוכיים לרשימת התעסוקות המועדפות, המזכות במענק התמדה, לחיילים משוחררים.
  • ישימות: אין בעיה כלשהי ביישום החוק, לבד מכך שההגדרה של סיוע להוראה וטיפול בילדים רופפת למדי ועשויה לכלול מגוון מיני תעסוקה שקשה לתוחמם. עם ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק היא מאות אלפי שקלים עד מיליוני שקלים, בהתאם להיענות. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא העסקת יותר חיילים משוחררים בהוראה ובחינוך, ותוצאה זו אינה רצויה משקית, ואינה תואמת את רוח החוק, הבאה לעודד תעסוקה במקצועות שישראלים מבקשים להימנע מהם. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ההנחה שהצטרפות חיילים משוחררים תתרום לאיכות החינוך אינה סבירה. אם כבר, סביר להניח כי ההצעה תוביל לצירוף צעירים שאינם כשירים למילוי תפקיד כזה. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעת החוק נשענת על נימוק שקרי ("מצב מקצועות החינוך בישראל בשנים האחרונות הינו בכי רע, וכי על המדינה לנקוט בפעולות שיעודדו צעירים להשתלב במערכת החינוך"), שכן בעיית החינוך אינה נובעת ממיעוט מצטרפים לחינוך אלא מתגמול נמוך, המוליד איכות חינוך נמוכה. הנימוק השקרי מוביל את הרציונל בהכללת מקצוע שאינו נתון במצוקת היעדר כוח אדם, אלא במצוקת היעדר כוח אדם איכותי, כדי לתת עידוד להוספת כוח אדם לא איכותי. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 35

    191. הצעת חוק נסיעות חיילים ברכבת ישראל, הרכבת הקלה ובאוטובוסים ציבוריים
    הצעת חוק 3912 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רוברט אילטוב ורבים אחרים נועדה לאפשר לחיילים לנסוע חינם ברכבת ישראל, ברכבת הקלה ובאוטובוסים ציבוריים.
  • ישימות: החלת החוק אינה בעייתית, אך אופן יישומה בפועל רווי בעיות, הטעיות והונאה, בהעבירו את נטל הבדיקה על שכם חברות האוטובוסים. גם שיטת המימון העקיף לנסיעות אינה פשוטה מבחינת התמחרות, והיא יוצרת מערכת של ניחוש סתמי במקום מידע ברור. ניקוד: 7
  • עלות: עשרות מיליוני שקלים במקרה המצומצם ביותר, סביר להניח כי מדובר במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה היא נסיעת חיילים בחינם כשהבדיקה היא של ספק השירות (התחבורה הציבורית) ולא של המממן. תוצאה רעה מאוד, שכן זמינה הייתה אפשרות טובה בהרבה, בה המימון יינתן לחיילים באמצעות כרטיסיות, כרטיסים, או זיכוי ישיר בבסיסם—מה שהיה מאפשר לעמוד במדויק על היקף השימוש. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת היא הסעת חיילים חינם, אך כאן היא תבוא בצירוף לנסיעות נוספות (התחזות, נסיעות לבילויים, וכו') שאין סיבה לממנן. התמחור יהיה גם מופרז ונתון לשיקול דעת פוליטי. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מתעלם לחלוטין מהיעדר הגיון בשיטה שנבחרה למימושו ומוצג סתמית כדבר המוסכם על הכל, ולכן כל דרך למימושו כשירה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    192. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול התקופה המרבית שבעדה משולמת גמלה)
    הצעת חוק 3911 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חברי מרצ (גלאון, גילאון, הורוביץ) נועדה לקבוע את התקופה המרבית עבורה משולמת גמלה באופן רטרואקטיבי על שבע שנים, במקום שנה (לגמלה שאינה קצבת זקנה). לא ברורה עילת ההצעה, כמו גם הגזירה מתביעות הביטוח הלאומי לתשלומים אל מול התשלום הרטרואקטיבי, אך הנושא בכללו חורג מתחום בדיקה זו.

    193. הצעת חוק לעידוד מפעלים מספקי תעסוקה בפריפריה (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3910 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של משה גפני ואחרים נועדה לעקוף את הקביעות בחוק לעידוד השקעות הון כך ש"השקעות הון" יפורשו כהשקעה במפעל עתיר עבודה ולא רק במפעל שפניו לייצוא. עוד מוצע כי תינתן הנחה בארנונה ובמים. כמו כן מוצע להפוך כל מפעל, בכל מקום, למפעל באזור פיתוח א' על־פי הרכב העובדים בו.
  • ישימות: החוק 'תפור', כמדומה, כדי לאפשר למפעלים עתירי כוח אדם לתבוע הטבות (כהוראת שעה) בהרחבת מסגרת הזמן המותרת לתביעת ההטבה. בעייתיות זו זניחה, מה שאין כן הוויתור על ארנונה ותשלומי מים, התובעים הקצאות וסבסוד ישיר. קביעת אזור פריפריה כאזור פיתוח א' לפי העובדים במפעל הופכת אותו כמעט בלתי אפשרי ליישום. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, ביישום מלא, תהיה משולשת: עלות ישירה בהקצבות ובסבסוד של עשרות מיליוני שקלים, עלות עקיפה באמצעות מניעת תקצוב מחברות אחרות, ועלות נוספת בסבסוד ארנונה ומים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה של יישום מלא של החוק תהיה הפחתת התקצוב למפעלים מייצאים לטובת מפעלים עתירי כוח אדם והפחתה בהכנסות הארנונה של רשויות בפריפריה. סביר להניח כי המימון יופנה, אם בכלל, למפעלים רווחיים ועתירי כוח אדם, ולא למפעלים חדשים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לחוק לא תהיה השפעה כלל, בכיוון המבוקש, לאור: א) הרווחיות הבעייתית של מפעלים עתירי כוח אדם באופן כללי, שתאפס את מאגר ההקצבות בתוך זמן קצר. ב) הניסיון חסר הסיכוי להלחם במגמות כלליות בכלכלה העולמית של מעבר מפעלים עתירי כוח אדם ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה כולה מבוססת על הנחה שגויה, לפיה עתירות-כוח-האדם של מפעלי תעשייה היא דבר טוב ללא ערעור, שעה שניסיון שלושים השנים האחרונות מלמד כי ההפך הגמור הוא הנכון. סעיפי ההצעה מוצגים באופן בהיר, אך נעדרת לחלוטין התייחסות לתרחישים שאינם עולים בקנה אחד עם רצון המחוקק. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    194. הצעת חוק מענה ראשוני לכיבוי שריפות
    הצעת חוק 3909 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של גדעון עזרא נועדה לחייב מי שמדליק מדורה בשטח פתוח לשאת עמו די מים לכיבוי ראשוני של שריפה ולעשות שימוש באמצעים נוספים, כפי שיקבע השר לביטחון פנים. כמו כן מוצע להטיל קנס על מי שלא ידווח על שריפה.
  • ישימות: את ההצעה ניתן לאשר ולרשום באופן מיידי בספר החוקים, אך היכולת ליישמה היא אפסית. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההצעה, אם תיושם, תהיה נשיאה מיותרת של מים ובזבוז מים בהיקף נכבד מדי שנה (מאות אלפי שקלים, ואולי מיליוני שקלים) ומערך פיקוח גדול. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה מהחוק תהיה נשיאת מים בהיקף רחב על־ידי הציבור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אפשרות הקטנת מקרי השריפה אינה סבירה. ניקוד: 8
  • קבילוּת: חוק 'צבאי' המניח כי התנהגות ניתן לשנות באמצעות הוראה בחוק, בלי שתגובה במערך פיקוח נרחב. המקרה המרכזי המאוזכר הוא זה של הצתות מכוונות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 38

    195. הצעת חוק החזרת תושבי בירעם ואיקרית לבתיהם
    הצעת חוק 3908 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה וחברי חד"ש לאפשר לתושבי בירעם ואיקרית להתיישב במקום מושבם מקדם ראויה לדיון ולהתייחסות, אך להערכתי מטרתה העיקרית היא הצהרתית ולכן אין זה המקום לענות בה.

    196. הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון - תחולה באזור יהודה והשומרון)
    הצעת חוק 3907 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורי אריאל ואחרים להחיל את חוק מגן דוד אדום גם ביהודה ושומרון מנוסחת באופן עילג במיוחד, מה שהיה מצדיק הענקת 'ניקוד עונשין' אך עניינה חורג מחוגה של בדיקה זו.

    197. הצעת חוק מיסוי רווחי נפט (תיקון - הקרן לחינוך ורווחה)
    הצעת חוק 3906 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל מכוונת לתעל את ההכנסות שיתקבלו (אם וכאשר) מרווחי נפט לא לקופת האוצר כי אם לקרן מיוחדת, שתחלק את הכספים לפי שיקול דעת הממשלה (שלה רוב בהנהלת הקרן) למוסדות ציבור ומלכ"רים בתחום החינוך והרווחה.
  • ישימות: אפסית. החוק העשוי ברישול מביך מנסה להפקיע את הכספים (שבמקרה הטוב יחלו לזרום בשנת 2018 עד 2019) מראש לצריכת רווחה וחינוך שוטפת, ולהפוך את הקרן לאגודה לחלוקת כספים למוסדות מקורבים לשלטון. אף שיש היגיון פוליטי מסוים בפתיחת ערוץ לחלוקת כספים נוספת על־ידי השלטון, היישימות של ההצעה בפועל נמוכה מאוד בגלל הגדרה לקויה של כספי הקרן, בגלל הקמת גוף לכספים שעדיין אינם קיימים, בגלל הניסיון לתעל את הכסף לגופים לפי שיקול דעת שאינו שקוף, ובשל התנגדות חריפה שתבוא מהאוצר ומגורמים האמונים על תקציבי המדינה. ניקוד: 9
  • עלות: תיעול הכנסות ממסים בגובה (פוטנציאלי, אם וכאשר) מיליארדי שקלים לתקצוב אגודות, מלכ"רים ושות' יעלה למדינה (וינוכה מכיסי הציבור) מיליארדי שקלים מדי שנה. ניקוד: 10
  • תוצאה: במקום תיעול הכסף למטרות שיש בהן תועלת כמו החזר חובות, קרן חסכון עתידית, תקציב ממשלתי מסוים, או כל צורך מוגדר, הכסף יועבר לקרן חלוקת כספים למלכ"רים לענייני חינוך ורווחה. תוצאה מאוד לא רצויה מנקודת מבט ציבורית. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ההגדרה האמורפית של היעדים ("רווחת האזרחים, ולמען השקעה בחינוך הדורות הבאים") מגדירה כמעט באופן מוחלט את אי-אפשרות השגת היעדים. ניקוד: 8
  • קבילוּת: קשה למצוא הצעה מרושלת יותר מבחינה תוכנית ורעיונית, בלי כל הסבר לגבי שמירת וחלוקת הכספים שיתקבלו כמס (לדוגמה, מס נוסף על זה שהיה זורם לכיסי המדינה ממילא? כל המס? אופן השקעת הכספים?), אין כל הסבר ברור מדוע המנגנון המוצע והיעדים המוצעים עדיפים. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    198. הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת (תיקון - מניעת ניגוד עניינים)
    הצעת חוק 3905 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מגלי והבה ואחרים מכוונת לשנות את אופן מימון בדיקות הקרינה הבלתי מייננת (לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת), כך שאלו לא ימומנו ישירות על־ידי חברות הסלולר אלא מכספי האגרות שייגבו מאותן חברות.
  • ישימות: הבעיה העיקרית ביישום החוק היא הצורך בהעלאת סכומי האגרה של הקמת אנטנות, כדי לכסות את עלות הבדיקה, והצורך בעדכון שוטף שלהן. ניקוד: 5
  • עלות: העלות לציבור תתבטא בתוספת של כמה מיליוני שקלים לשנה, בהנחה שדמי האגרה לא יועלו או יעודכנו לצורך זה. גם אם סכום האגרה יועלה, ההיתמחרות מול גוף ממשלתי תביא לעליה ניכרת בעלויות הבדיקה הרבה מעבר לעליה בסכומי האגרות. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא לכך שהבדיקות לקרינה בלתי מייננת יבוצעו תמורת סכום גבוה בהרבה, עם העלאה ניכרת של הסיכון לשחיתות ציבורית. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הפחתת התלות בחברה הסלולרית כמטה לחמו של הבודק תומר במערכת לחצים ושוחד על הפקידים הבוחרים את בעלי ההיתר לבדיקה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההצעה מנוסחת באופן ענייני ומנומקת היטב, אף כי השינוי המוצע לא יחולל שינוי כלל. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 31

    199. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית)
    הצעת חוק 3904 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה להוסיף את חובת לימוד השפה העברית והשפה הערבית בכל בית־ספר. אף שיש דברים רבים לומר על הצעה זו, היא חורגת מתחום הבדיקה כאן.

    200. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - זכאות לתמיכה או לתקציב לישיבה)
    הצעת חוק 3903 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מרינה סולודקין מכוונת לשלול את הזכאות לסיוע לתלמיד ישיבה נשוי. ההצעה האווילית הזו (האם הכוונה היא גם לשלול הטבות סטודנט שנישא? או להעלות את שכר הלימוד שלו בהתאם למצבו המשפחתי) היא הצהרתית ואין זה המקום לדון בה.

    201. הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון - איסור הצמדת דברי פרסומת לרכב)
    הצעת חוק 3902 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רוברט טיבייב ואחרים מכוונת להחיל תקנת "מלכלך רשות הרבים" על מי שמצמיד פרסומת על כלי רכב.
  • ישימות: הנחתם של המחוקקים, מן הסתם, היא כי החוק ייושם על־ידי מלאכים, אך הסבירות לכך נמוכה. ניקוד: 7
  • עלות: במקרה ויוקדשו לכך תקציבים נאותים, מאות אלפי שקלים עד מיליוני שקלים לאכיפה. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יהיה הטלת קנסות על מפרסמים בדרך זו, אף כי לא ברור כיצד התוצר הנלווה (השלכת העלונים) נובעת ישירות מהצמדתם אל הרכב. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: להצעה לא תהיה השפעה כלשהי על המתרחש. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הניסוח מסורבל ("נכון להיום אזרחי מדינת ישראל"), עילג ("מתעופפים ליד הרכבים"), דמגוגי ("מצמידי הפרסומות פוגעים באזרחים, מזיקים לרכושם הפרטי וחודרים לרשות היחיד ללא כל רשות והסכמה לכך") והטיעון המרכזי אינו מוסבר. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    202. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - הקמת טורבינות רוח בייעוד למטרות חקלאות, תעשייה ומתקנים הנדסיים)
    הצעת חוק 3901 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש מכוונת לאפשר הקמת טורבינות לייצור חשמל מרוח על אדמה חקלאית, בלא שהדבר יישנה מייעודה החקלאי.
  • ישימות: להצעה אין בעיות יישומיות של ממש, לבד מהעובדה שכלל "מגבלת הגובה המותר לבניה" ימנע הקמת טורבינות רוח (שכן גובהן עולה במידה ניכרת על הגובה המותר לבנייה. ניקוד: 4
  • עלות: החוק מעניק עידוד להקמת טורבינות רוח, שפעולתן כרוכה תמיד בהפסד כספי ניכר, אף כי קשה להעריך את היקפו. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא להגדלת מספר טורבינות הרוח המוקמות, ולבזבוז ניכר של משאבים ציבוריים על אופן הפקת חשמל שאינו מתאים לאקלים הישראלי ואינו יכול להיות רווחי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא הקמת טורבינות רוח, וההיתר כשלעצמו, בלי סבסוד עמוק של ההקמה, התחזוקה ואספקת החשמל, אינו אפשרי. ניקוד: 8
  • קבילוּת: היעד (אספקה מאנרגיה מתחדשת) מונח כדבר שכל אמצעי ננקט המקדם אותו הוא טוב, בלי התחשב במידת הכדאיות הכלכלית שלו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 34

    203. הצעת חוק אי פינוי מאחזים
    הצעת חוק 3900 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מירי רגב מכוונת לאסור פינוי מאחזים ואם אלו הוקמו על קרקע פרטית של ערבים, לפצותם לפי החלטת וועדה ממשלתית.
  • ישימות: ההצעה בלתי־ישימה לחלוטין מעיקרה, שכן היא מבקשת לאכוף קביעה מדינית באמצעות חקיקה, מה שקשה להניח כי יקרה. ניקוד: 8
  • עלות: דירוג נדיר ומרבי, מסיבות מובנות מאליהן. ניקוד: 10
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה בשני מובנים: הוא יעניק היתר להקמת מאחזים עם או בלי תמיכת המדינה ועם ובלי הסכמתה; שנית הוא יתן עידוד לפריעת חוק (השתלטות על קרקע פרטית), כשהוא מטיל את חבות ההוכחה על הבעלים ולא על הפולש. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא כנראה לקדם את ענייניה של מירי רגב, ולכן יכול להניב תוצאה רצויה. בהתייחס למטרה המוצהרת, זו אינה אפשרית. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ניסוח עילג להפליא, המבזה את מוסד הכנסת, והנמקתה העיקרית ("הגיע הזמן לשים קץ לעיסוק הציבורי בנושא פינוי המאחזים היהודיים ביהודה והשומרון ויצירת מתח ציבורי סביב סוגיה זו על ידי קביעה בחוק שהמאחזים לא יפונו") שגויה לחלוטין. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 41

    204. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון- המרת חובות כספיים בהפקות מסוגה עילית)
    הצעת חוק 3899 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של נחמן שי ואחרים באה להושיע את ערוץ 10 באמצעות הארכה בשלושה חודשים של מועד תפוגת החוב המקורי וקביעה כי מועצת הרשות השנייה תוכל להמיר חוב בשל דמי זכיון ותמלוגים בהפקה של תכניות סוגה עילית מעבר למכסה.
  • ישימות: ההצעה ישימה, במובנה הבסיסי, באפשרה להמיר דמי זיכיון ותמלוגים לא מוצדקים באפשרות לערוצים המסחריים (ובראש ובראשונה ערוץ 10) להפיק תכניות טלוויזיה איכותיות, כביכול, כחלופה לפירעון חובו. עיקר ההתנגדות להצעה פוליטית ולא יישומית, אך זו עשויה להיות משמעותית. ניקוד: 4
  • עלות: כמה מיליוני שקלים, ככל הנראה. ממיר כסף שלא ישולם בתכניות. עלותן המוערכת היא כמה מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא פתרון קשיים קבועים וזמניים בפעולת הערוצים המסחריים ואולי, בעקיפין, פתח לשינוי שיטת הזיכיונות והתמלוגים הנהוגה. התוצאה הראשונה פסולה—חוק לא נועד לפתור בעיה של הרשות המבצעת. התוצאה השנייה עדיפה על המצב הקיים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: התוצאה שתתקבל בפועל תהיה הפסקת תשלומי דמי זיכיון ותמלוגים, שכן הרבה יותר משתלם לערוצים המסחריים להפיק תכניות מלשלם כסף. זו אולי תוצאה רצויה, אבל לבטח לא המכוונת. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לא כנה (לא קידום השיח הדמוקרטי מעסיק את מעלי ההצעה) אך הניסוח סביר וההנמקות בכללן סבירות. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    205. הצעת חוק העונשין (תיקון - הכפלת ענישה בשל פגיעה ברגשי דת ומסורת)
    הצעת חוק 3898 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אחמד טיבי ואברהים צרצור משנה מילה אחת בחוק העונשין—במקום "שלוש" יבוא "שש"—כדי להחמיר בענישה בשל פגיעה ברגשי דת ומסורת.
  • ישימות: ישים לחלוטין, מיידית וללא פרוצדורה מיוחדת. ניקוד: 1
  • עלות: העלות העקיפה האפשרית היא מאסר ארוך יותר, אם ייושם מאסר כזה, למורשעים בעבירה. עלות פוטנציאלית נכבדת, אך סביר להניח שמימושה בפועל יהיה צנוע. ניקוד: 4
  • תוצאה: עניין של שיפוט. האם רצויה הגנה חזקה יותר דווקא על אתרי דת ולא על אתרים אחרים? האם נכון להעניק להם הגנה מיוחדת? פשרה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: לשום יישום של החוק בענישה מוגברת לא תהיה השפעה ניכרת על כמות העבריינות או על חומרתה. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לחוק הגיונית ומנוסחת באופן תמציתי. היא כוללת סברה רווחת, אך שגויה, שלהחמרה בעונש יש השפעה מהותית על היקף העבריינות. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 22

    206. הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכויות סדרן בתחנת רכבת)
    הצעת חוק 3897 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק סמכות לחברת רכבת ישראל למנות סדרן שיהיה בעל סמכות כשל שוטר או עובד רשות מקומית לעניין הטלת קנסות על עישון בתחנת הרכבת. הבעיה שבא החוק לפתור היא כי האנשים המוסמכים להטיל קנסות (שוטרים, עובדי רשויות מקומיות) אינם עושים זאת בתחנות רכבת.
  • ישימות: למרות הפשטות, הישימות נמוכה, ככל הנראה, ויש בה פתח לבעיות. ההסמכה של עובד חברת הרכבת כסדרן תטיל על עובדי החברה משימה נוספת, הכרוכה בהתמודדות עם נוסעים, בלי שתישקף להם תמורה ממשית תמורת פעולה זו. הצעות מעין אלו הופכות לחוק, פעמים רבות, אך נותרות לא ממומשות. ניקוד: 6
  • עלות: העלות האפשרית של החוק היא, כנראה, נמוכה למדי. הוצאה מסוימת כרוכה בתוספת תשלום לעובדים שימונו כ'סדרנים' ועבור הכנת הדו"ח השנתי על קנסות, שהוא בגדר הטרדה. ניקוד: 4
  • תוצאה: האם מינוי סדרנים הוא תוצאה רצויה? האם הרחבת סמכותם היא תוצאה רצויה? ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום מוצלח של ההצעה (מינוי סדרנים) לא יניב תוצאה ניכרת לעין כלשהי. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה אינה מנומקת כלל ומנסה לומר כי הפתרון לאי החלת החוק בידי הממונים על החלתו צריכה להיפתר באמצעות הרחבת גדר הממונים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 28

    207. הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית)
    הצעת חוק 3896 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רחל אדטו מכוונת לאפשר למדינה או למשפחות חולי אנורקסיה לאשפז את הלוקים בהפרעה בכפייה.
  • ישימות: ישימות ההצעה בעייתית, שכן אנורקסיה מוגדרת הפרעה נפשית ולא מחלת נפש. פריצת הגדר כאן, להחלת אשפוז בכפייה, שהוא צעד כליאה חמור מאוד, על מגוון התנהגויות חריגות של בני־אדם, המוגדרות "הפרעה נפשית" גורר עמו בעיות משפטיות חריפות וחמורות מאוד. הפרעות אחרות אף הן בעלות השלכות תמותה ניכרות—לעתים קרובות, חמורות הרבה יותר מבחינת תמותה או ניזוק מאשר אנורקסיה—וחקיקה כאן תהיה פתח להחלה של אשפוז כפוי על מגוון מאלו. ניקוד: 7
  • עלות: האפשרות להחיל אשפוז כפוי על מספר גדול יחסית של סובלים מהפרעות אכילה (1,500, לפי נתוני אדטו) עשויה להיות כרוכה בהוצאה של מיליוני ואולי עשרות מיליוני שקלים. בפועל, ההוצאה תהיה כנראה מיליונים ספורים. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, ככל הנראה, של אשפוז כפוי (שתועלתו, לא בהכרח מוכחת) ופתח להגדרת הפרעות נוספות שונות כמצדיקות אשפוז. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: סביר להניח כי לאשפוז הכפוי לא תהיה השפעה כלשהי על היקף התופעה או על התוצאות הסופיות. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר להצעה דמגוגיים מאוד ("בשלבים הקשים של המחלה מגיעים חולים למשקל של שלושים קילוגרמים ואף למטה מזה") והשפה עילגת. הנימוק העיקרי ("שיקול דעתם של חולים אלה הינו מוטעה ומעוות, אין זה מוסרי לקבל את התנגדותם לאשפוז הנועד להציל את חייהם") בעייתי מאוד, שכן הוא מניח כי בני־אדם הסובלים מהפרעה, אך כשירים לבצע החלטות, יוגדרו בלתי־כשירים לנוחות המחוקק או "משפחותיהם של אותם החולים הרואות את יקירם גווע לנגד עיניהם וכן הרופאים המטפלים אשר ידם קצרה מלהושיע ואין ביכולתם לאשפז." תסכולם מעורר הזדהות, אך אינו נימוק כלל. גם משפחותיהם של הסובלים מהתנהגות כפייתית סובלים. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    208. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות)
    הצעת חוק 3895 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ מכוונת לקבוע כי עלות סל התרופות תעלה באופן קבוע מדי שנה ב-2 אחוז, כשהוספה כנגד גריעה לא תחשב חלק מהתוספת, וכי עלות הסל תתעדכן לפי מספר המבוטחים המשוקלל הממוצע.
  • ישימות: התקנה אינה ישימה מיידית בלי שינוי עקרוני במדיניות הנוהגת בנוגע לסל התרופות הזוכות לסבסוד מטעם המדינה. הצעת החוק שוללת את הסמכות לדון בנושא ממשרד הבריאות (או מאזרחי ישראל) ומפקידה אותו בידי מנגנון אוטומטי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות השינוי עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליונים או קרוב למיליארד שקל מדי שנה, במקרה האחר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של כינון 'טייס אוטומטי' בנושא הנוגע לתקציבים אינו יכול להניב תוצאה רצויה. ההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים יתבעו תמיד הגדלה של הסל והוצאה ציבורית גדולה יותר אינה נכונה בהכרח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה אמור להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות, ובמטרה זו הוא יכול להצליח. אם המטרה היא שיפור בריאותם של תושבי ישראל, כי אז יכולתו של החוק להשיג את המטרה נמוכה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מביש ודולה טיעונים דמגוגיים עם היגיון עקלקל ("המחאה החברתית... הוכיחה כי הקפאת התקציבים... אינה מאפשרת התעדכנות ראויה וסיפוק צרכי הבריאות העולים של הציבור הישראלי"), טיעונים שקריים ("שינויים דמוגרפיים, קרי: גידול באוכלוסייה והזדקנותה") והנמקות לא ברורות ("חידושים טכנולוגיים המאפשרים הוספת שירותים ותרופות של ניתנו קודם"). אין הבהרה מדוע המנגנון הנוכחי אינו מספק, לבד מאת הרצון בהגדלת תקציבים כדבר טוב לעצמו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    209. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- שירותי רפואה מונעת ושירותי בריאות לתלמיד)
    הצעת חוק 3894 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של דב חנין ואחרים מכוונת לבטל אספקת בדיקות שגרה, חיסונים ומעקב בבתי־ספר על־ידי גורמי חוץ, והשבת שירותי אחות נרחבים יותר לבתי־הספר, לביצוע תפקידים כמו מתן חיסונים. הערה: משרד הבריאות מממן כ-410 משרות אחות (לפי "הארץ") לפי נתוני תקציב משרד הבריאות הוקצו לשירותי אחיות השנה 76 מיליון שקל. בהנחה שמספר האחיות גדל עם הגידול בתקציב ועם הגידול במספר התלמידים כי אז מספרן היום הוא כ-450.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בשינוי משמעותי במערך הקיים, ובתוספת תקציבית ניכרת (כ-300 מיליון שקל). ניקוד: 8
  • עלות: גבוהה מאוד, מאות מיליוני שקלים במקרה הטוב. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח יניב אחיות בכל בתי־הספר ותוצאה זו, לכאורה, חיובית יותר מאשר המצב הנוכחי. השינוי יהיה כרוך, עם זאת, בהקטנה של תקציבים אחרים, ולא ברור האם מאזן הדברים אכן יהיה חיובי. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה יכול להניב אחיות בכל בתי־הספר. טענות אחרות נתונות בספק. ניקוד: 3
  • קבילוּת: ניסוחה של ההצעה נשען על שני טיעונים: הראשון הוא כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי משרד הבריאות צריך להיות אחראי לנתינת השירותים וכי הוא זה שינהל אותם ומכאן נגזרת מניעת שימוש בקבלני משנה; השני הוא כי בפעולת שירותי הבריאות התגלו כשלים רבים וכי "הפרטת שירותי בריאות התלמיד עלתה למדינה מיליוני שקלים." הטיעון הראשון מבוסס כולו על הרעיון כי שכירת אחיות על־ידי משרד הבריאות שונה מהותית משכירת שירותי חברה השוכרת אחיות. ספק אם יש ממש בטענה שדרגת ההפרדה הנוספת היא סתירה ממשית לקביעת האחריות או הניהול. הטענה השנייה תמוהה, נוכח הצעה המבקשת להתמיר במידה ניכרת את הוצאות משרד הבריאות בתחום. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 32

    210. הצעת חוק העונשין (תיקון - הרחבת סמכות בית משפט להארכת משך עבודות שירות)
    הצעת חוק 3893 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אריה ביבי וזאב בילסקי מכוונת להרחיב את סמכות בית־המשפט להאריך את משך המאסר שניתן להמירו בעבודות שירות משישה לתשעה חודשים.
  • ישימות: החוק ניתן ליישום מיידי, כמעט ללא קשיים. ניקוד: 1
  • עלות: לחוק אין עלות נראית לעין והוא מגדיל את התועלת הנובעת מהמרת מאסר קצר בעבודות שירות ניקוד: 1
  • תוצאה: יישום מוחלט של ההחלטה (כלומר, שימוש בחוק המרחיב בגזרי דין) יניב תוצאה רצויה בדרך כלל. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: התוצאה תאפשר הקטנה (מזערית) של מכסת האסירים בבתי הכלא. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההסבר תמציתי והגיונו והתועלות הנובעות ממנו ברורים. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 9

    211. הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 3892 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לבטל את חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה." חוק זה אינו ניתן לבחינה, להבנתי, לפי הכלים שכאן, שמטרתם לבחון השלכות כלכליות ויישומיות של הצעת חוק.

    212. הצעת חוק מרכזי טיפול בנושא הפרעות אכילה
    הצעת חוק 3891 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון באה להקים מערכת נפרדת לטיפול בחולי אנורקסיה נרווזה, בנפרד ממערכת הטיפול בבתי־החולים לחולי נפש או בבתי־החולים הרגילים. הצעת החוק, כמו זו של רחל אדטו (3896), באה לקדם 'מיסוד' של הטיפול בהפרעה.
  • ישימות: מדי שנה לוקים כ-850 באנורקסיה בישראל (נתונים, לפי המצב בבריטניה) ומתוכם, שיעור התמותה הוא כ-4-5 אחוז (כ-40 מדי שנה). הקמת מרכז טיפול שיעניק טיפול מקיף בבעייה תדרוש הוצאה ניכרת והקמת מערך טיפול מורכב. ניקוד: 6
  • עלות: העלות של החוק נאמדת במיליונים עד עשרות מיליונים. ניקוד: 8
  • תוצאה: כלל לא ברור אם הקמת מערך טיפול נפרד לאנורקסיה הוא תוצאה רצויה. מערך כזה נוטה 'להזין' את עצמו באמצעות נטייה לאבחון יתר, ומעודד את הנטייה לאשפז, להחריף את הטיפול ולהרחיב את סמכויות המטפלים וההורים, בלי שניתנה עדות משכנעת לכך שבידם אמצעי טיפול מוצלחים. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לא ברור אם יישום ההצעה יניב טיפול משופר בהפרעות אכילה, ויש לו סכנות תוצאות צד ותוצאות נלוות סביבתיות חריפות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה אינו מעלה ספק כלשהו לגבי מידת היעילות של הטיפול שניתן לתת, אף שספק כזה היה צריך לעלות. הקמת מרכזים נפרדים לטיפול בתופעה מצומצמת יחסית אף היא אינה מוסברת. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 34

    213. הצעת חוק העמותות (תיקון - הצגת דוחות כספיים בארגוני עובדים ומעבידים)
    הצעת חוק 3890 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה ביבי ואחרים נועדה להרחיב את תחולת חוק העמותות כדי שיחול על ארגוני עובדים או מעבידים שנוסדו לפני חקיקת חוק העמותות.
  • ישימות: אין בעיות ניכרות ליישום החוק. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק היא הוצאה של כמה מאות אלפי שקלים לכלל העמותות עליהן חל החוק. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה אינה רצויה, כפי שכל כפייה של ניהול חשבונות אינה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק יניב את התוצאה המקווה, ככל הנראה ויכפה על הארגונים הרלוונטיים לנהל ספרי חשבונות. ניקוד: 2
  • קבילוּת: הנימוק להצעה הגיוני וסביר. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 16

    214. הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון - נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים)
    הצעת חוק 3889 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה ביבי ויואל חסון נועד להתיר לחיילי צה"ל לערוך חיפוש על חשוד בהסתננות ולהעביר את המידע למשטרת ישראל.
  • ישימות: החוק תובע התאמה והכשרה (שלא ברור אם תבוצע) של חיילי צה"ל בביצוע המשימה. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההכשרה והטיפול, כמו גם עלויות ההעברה והטיפול על־ידי משטרת ישראל יהיו צנועות. ניקוד: 3
  • תוצאה: התוצאה הבסיסית, היתר חיפוש למי שלא הוכשר לכך, והענקת סמכויות נרחבות לצעירים חסרי ניסיון אינה חיובית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת היא הגברת פיענוח עבירות המבוצעות על־ידי מסתננים, אך לא ברור כיצד בדיקה של חיילי צה"ל בגבולות תסייע בכך. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מתעלם מאפשרות השגת התוצאה המבוקשת ומניח באופן סתמי כי מעורבות חיילי צה"ל תסייע בכך. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 27

    215. הצעת חוק הכרה, טיפול ושיקום בפדויי שבי
    הצעת חוק 3888 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מירי רגב באה לזכות פדויי שבי (כלומר, גלעד שליט ואחרים) בתגמולים שונים על חשבון המדינה. החוק יכיר בפדוי שבי כנכה בדרגה של 20 אחוז ללא הוכחה ו-50 אחוז לפי הוכחה קלושה אחרת. אם נפטר פדוי שבי ממחלה כלשהי (מפגיעה נפשית ועד סוכרת או התקף לב וסרטן) הוא יוכר כנספה במערכה ומשפחתו תזכה בכל הטבות השיקום.
  • ישימות: החוק יספח באחת, ובאופן רטרואקטיבי, כל מי שנפל בשבי, גם אם לכמה עשרות ימים אחרי מלחמה. ההתאמות הנדרשות קיימות, אך הן אינן מורכבות מאוד. ניקוד: 4
  • עלות: עלות גבוהה של עשרות מיליוני שקלים, בהתחשב בקבוצת פדויי השבי ממלחמות שונות. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא החלת הטבות נרחבות על קבוצה של אנשים, שעה שמקביליהם (לדוגמה, לוחמים שלא נפלו בשבי) אינם זוכים להטבה כלשהי. אפליה כזו עומדת בניגוד לתחושת הצדק הטבעי, במיוחד בשל ההפרזה הניכרת שבה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: יישום ההצעה יניב הענקת הטבות נרחבות לפדויי שבי, כמבוקש. ניקוד: 2
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מסתמך על ממצאי ועדה ומסביר באופן משכנע מדוע סובלים פדויי שבי ממחלות רבות יותר, אך אינו מבאר באופן משכנע את זכאותם למעמד חייל שנספה, גם אם נפטרו אחרי עשרות שנים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 30

    216. הצעת חוק חינוך לסובלנות בבתי הספר
    הצעת חוק 3887 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עפו אגבאריה ואחרים מכוונת לכונן תכנית פעילות חינוכית בנושא סובלנות בבתי־הספר.
  • ישימות: התכנית תובעת היערכות והכנת תוכנית במשרד־החינוך, תקצובה ויישומה. ניקוד: 6
  • עלות: עלות התכנית תהיה כמה מאות אלפי שקלים בהכנתה, וסכומים של כמה מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה תכנית נוספת של משרד החינוך, עניין שאינו רצוי בהכרח. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אין לתכניות משרד החינוך השפעה ידועה כלשהי על מגמות ותפישות בחברה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטיעון המרכזי הוא כי מודעות לאלימות היא ראשיתו של פתרון או צמצום של התופעה, ואין תימוכין ברורים לטענה זו. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 35

    217. הצעת חוק הממשלה (תיקון - עקרונות לעבודת הממשלה והבטחת איכות השלטון)
    הצעת חוק 3886 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת לרכז את עקרונות הפעולה הנדרשים מממשלת ישראל תחת קורת גג אחת, בכוונה שאלו ישמשו בחוקה עתידית. ארגון מחדש זה חורג מתחומה של הבדיקה המבוצעת כאן.

    218. הצעת חוק האזרחות (תיקון - ביטול סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות)
    הצעת חוק 3885 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מכוונת לבטל את הסעיף בחוק האזרחות המאפשר לבטל את אזרחותו של אדם שהורשע במעשה ריגול או טרור. ההצעה נועדה להשיב את האזרחות לראש המפלגה לשעבר, שנחשד בריגול לטובת סוריה. אין זה המקום לבחון הצעה זו, שכן היא חורגת מתחום בדיקה זו.

    219. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - תחולה באזור)
    הצעת חוק 3884 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אורי אריאל ואחרים מכוונת להחיל את תקנות חוק עידוד השקעת הון גם על שטחי יהודה ושומרון.
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין כבר עתה, אף כי ההתנגדות הפוליטית לו ניכרת ועל־אף עלויות כספיות משתמעות רבות. ניקוד: 3
  • עלות: גבוהה מאוד. תוספת השקעה של עשרות מיליוני שקלים ואף מאות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה של החוק תהיה החלה של אזור פיתוח א' על אזורים נרחבים שמבחינה גאוגרפית ואחרת נמצאים מרחק קצר ממרכז הארץ. גם בהתעלם משיקולים פוליטיים, החלה זו בעייתית מאוד בהפלותה בין רמת גן, ראשון לציון או נתניה ואריאל או קדומים. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לחוק עידוד השקעת הון אין שום השפעה ממשית על השקעת הון, ולא תהיה לו השפעה על עידוד השקעת הון ביהודה ובשומרון. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח הצעת החוק מדגיש, באופן מטעה, את "אזורי הבקעה, צפון ים המלח, דרום הר-חברון וצפון השומרון," שעה שכמעט כל הנהנים יהיו יישובים ואזורי תעשייה הקרובים מאוד לאזור המרכז. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 35

    220. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שירותים מיוחדים לילד נכה)
    הצעת חוק 3883 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב אלקין וחברי הכנסת מבקשת להעניק להורים לילדים נכים השתתפות כספית של הביטוח הלאומי במתן שירותים מיוחדים לילדם, בדומה להשתתפות הניתנת לנכים מעל גיל 18.
  • ישימות: ההטבה הניתנת משנה את התפישה הבסיסית של החוק, לפיה מוטלת חובה על הורה לדאוג לילדו, ולהציב את ההטבה הניתנת בדרגה אחת עם ההטבה לנכים מבוגרים, הנדרשים למימון שירותים מיוחדים. להענקת הטבה זו מתנגדים לא מעטים, וביניהם הנכים המבוגרים (שיתבעו הענקת הטבה מוגברת להם), הביטוח הלאומי, האוצר, וכן הלאה. ניקוד: 8
  • עלות: אסטרונומית, ככל הנראה. מאות מיליוני שקלים או מיליארדי שקלים, בגלל היקף ההטבות הנרחב. ההטבה היא גם פתח למעשה תרמית נוספים רבים (ויש כבר רבים היום). ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הסרת העול הכספי והפיסי של טיפול בילד נכה מהוריו, והעמסתו על שכם הציבור. המידה בה רצוי הדבר לציבור אינה ברורה. יש בהצעה גם מידה של אי-צדק: האם הורים לילדים שאינם נכים אינם נדרשים לעתים להשגיח על ילדם? האם הם אינם נדרשים להשקיע כסף וזמן יקר בנושאים הקשורים בטיפול בהם? ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה העיקרית, העלאת ההטבה, ניתנת להשגה. התוצאה של שיפור באיכות החיים של הורים לילדים נכים גם היא ניתנת להשגה. התוצאה העקיפה—פגיעה באיכות חייהם של שאר אזרחי ישראל, היא התוצר הלא מכוון. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ההצעה מוגשת בהנמקה שאינה נוגעת בליבת העניין אלא רק בקיום החוסר בשירות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    221. הצעת חוק הרשות לפיתוח הגליל (תיקון - מיזם חקלאי-תיירותי בגליל)
    הצעת חוק 3882 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רוברט אילטוב ואחרים מכוונת לשפר את מצבם של מיזמים חקלאיים-תיירותיים (הניחוש שלי הוא שהכוונה למיזמים של כרמי ומחלבות בוטיק, פינות בעלי־חיים וכיוצא בזה). החוק מגדיר הקצאת מקרקעין לנושא, מנגנוני תיאום, זכות קניינית בשטח המוענק אם הפרויקט נמשך מעבר לזמן מסוים, ותמיכה בסיוע בפרויקטים כאלו.
  • ישימות: בינונית-נמוכה. הפעולה מול מנהל מקרקעי ישראל סבוך במיוחד, ונושאי הקניין הקרקעי המוגדר לפי שימוש בקרקע מוקצית הוא פתח לבעיות רבות. מתנגדים אחרים הם גורמים בעלי מונופול בשוק החלב, המתנגדים לפעולה כזו. ניקוד: 7
  • עלות: עלות התמיכה ועלות הפסד תשלומי הקרקע היא בסדרי גודל של עשרות מיליארדים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יגדיל את מספר הגורמים החקלאיים המשרתים גם את הציבור הרחב ובהתחשב במרחבים המוגדלים יש בכך תועלת מסוימת. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סיוע מסוים, ובייחוד האפשרות לביסוס קניין קרקעי בעקבות שימוש מגדיל מאוד את האפשרות שהתוצאה המקווה תושג. ניקוד: 2
  • קבילוּת: הצעת החוק מורכבת ועשויה בקפידה, ויש בה התחשבות ב'צדק הטבעי' הנובע מהשקעת משאבים של בעל רישוי שימוש בקרקע בפיתוחה, כשי שיוכל ליהנות מפירות השקעתו. יש בעייתיות בהחלה הרטרואקטיבית של החוק. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 22

    222. הצעת חוק האזרחות (תיקון - ביטול האפשרות לבטל אזרחות לאזרח שהפר אמונים למדינת ישראל)
    הצעת חוק 3881 הנמצאת כאן
  • כללי: בדומה להצעה 3885 גם הצעה זו של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מכוונת לבטל את הסעיף בחוק האזרחות המאפשר לבטל את אזרחותו של אדם שהורשע במעשה ריגול או טרור. ההצעה נועדה להשיב את האזרחות לראש המפלגה לשעבר, שנחשד בריגול לטובת סוריה. אין זה המקום לבחון הצעה זו, שכן היא חורגת מתחום בדיקה זו.

    223. הצעת חוק נציבות זכויות הילד
    הצעת חוק 3880 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב ואחרים מכוונת להקים בישראל את הנציבות לזכויות הילד תחת משרד המשפטים, בדומה לנציבויות במדינות אחרות.
  • ישימות: ההצעה הועלתה בעבר והוסרה מסדר היום, שכן עיקר הבעיה ביישומה הוא ההוצאה הנכבדת הכרוכה בהקמתה ובפעולתה. ניקוד: 7
  • עלות: נכבדת למדי: מיליוני שקלים במקרה הטוב, ויותר מעשרה מיליון שקלים במקרה הסביר יותר. ניקוד: 8
  • תוצאה: לא ברור אם הקמת רשות ביורוקרטית נוספת אכן תיצור מציאות רצויה יותר, לבד מייצור ביורוקרטיה נוספת הכרוכה בה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אם התוצאה המבוקשת היא שיפור השמירה על זכויות הילד, יש אפשרות לקידום מסוים בנושא זה, אף כי יש אפשרות סבירה מאוד כי הנציבות תעסוק פחות בתיאום ויותר בניסיון לנכס לעצמה סמכויות. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נסמך בעיקר על העובדה כי יש נציבויות כאלו במדינות אחרות ועל ההנחה כי הקמת נציבות "מיוחדת" היא פתרון טוב לבעיות ("גוף בעל מחויבות לתחום זכויות הילד, בעל מומחיות, הכרה של תחומי החיים הנוגעים לילדים ונגישות לכל זרועות השלטון יכול להוות מנוף מרכזי לקידום הנושא"). ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 32

    224. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים)
    הצעת חוק 3879 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של אחמד טיבי מבקשת לאסור מינוי שופט בבית־המשפט העליון "אם אינו מתגורר בתחומי מדינת ישראל או שהוא מתגורר במקום שמהווה הפרה של החוק הבינלאומי." או, ניסוח אחר, בלי מתנחלים.
  • ישימות: ישים לחלוטין. ניקוד: 1
  • עלות: ללא עלות. ניקוד: 1
  • תוצאה: קביעה כי חלק מאזרחי ישראל אינם רשאים לשמש שופטים בבית המשפט העליון בעייתית מאוד, בהעבירה את הסמכות לקבוע מי רשאי לכהן כשופט ל"חוק הבינלאומי." ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לא מאוד בציע. לכל היותר, יביא לוויכוח על מהות ותקפות "החוק הבינלאומי." ניקוד: 6
  • קבילוּת: הנמקה קלושה לחוק שנועד למנוע כהונת תושבי התנחלויות בבית המשפט. העלאת הצעת החוק קנטרנית ביסודה, אך בכך אין פגם, כמובן. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 17

    225. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - כשירות שופט בבית המשפט העליון)
    הצעת חוק 3878 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של מיכאל בן ארי מבקשת לאסור מינוי שופט בבית־המשפט העליון "שירת בצבא ההגנה לישראל או התנדב לשירות לאומי." או, ניסוח אחר, בלי ערבים; בלי סרבני שירות.
  • ישימות: ישים לחלוטין. ניקוד: 1
  • עלות: ללא עלות. ניקוד: 1
  • תוצאה: קביעה כי חלק מאזרחי ישראל אינם רשאים לשמש שופטים בבית המשפט העליון בעייתית מאוד, במיוחד כאשר עבור חלק מהם (כלומר, ערבים) זו אינה אפשרויות ישימה כלל. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לא ממש אפשרי, אלא אם כן המטרה היא תסבוכת משפטית. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הנימוק מטופש, אך הגיוני בדרכו. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 18

    226. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת ענישה)
    הצעת חוק 3877 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של משה מטלון ואחרים מבקשת להחמיר את הענישה על נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים אסורים, או בפסילת רישיון.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, ובאופן מיידי. תובעת התאמה של הענישה בבתי־המשפט. ניקוד: 2
  • עלות: עלות מסוימת, בגלל כליאה ממושכת יותר של העוברים על החוק לפי הענישה המחמירה יותר. העלות האפשרית היא מליוני שקלים לשנה. ניקוד: 3
  • תוצאה: כולנו רוצים להפחית את תאונות הדרכים. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: אין מחקרים התומכים באופן ממשי בטענה כי החמרה של הענישה תגרום לירידה של ממש בהיקף העבריינות. החמרה בענישה מובילה לענישה רחבה יותר, אך אינה משפיעה ממשית על היקף העבריינות. לרוב, קביעת עונשי מינימום אינה רצויה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: בליל טיעונים, חלקם שגויים ("הקטל בדרכים הפך בשנים האחרונות למכת מדינה"), וחלקם דמגוגיים ("בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות של שכרות וסמים שהולכות ותופסות תאוצה בקרב חלקים נרחבים של החברה בישראל"). הצעה פופוליסטית קלאסית. ניקוד 7
    ניקוד סופי: 20

    227. הצעת חוק היטל על דירה ריקה
    הצעת חוק 3876 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של איתן כבל, דב חנין ואחרים מכוונת להשית "היטל" בגובה של 2.5 אחוז מערכה של דירה על בעל "דירה ריקה"—מי שאינו מתגורר בה 7 חודשים לפחות מדי שנה. מלשון החוק קשה לדעת אם ההיטל מצטבר ("בעל דירה ריקה יהיה חייב בתשלום היטל... בעד כל חודש שבו היתה הדירה ריקה") או לא.
  • ישימות: ההצעה תובעת תשתית נכבדת: שיקול דעת פוליטי לקביעת אזורים בהם יש דירות ריקות (לא ברור מדוע לשר הבינוי והשיכון דווקא יש שיקול דעת טוב יותר בנושא), מנגנון לקביעה מהי דירה ריקה, הנתון לשיקול הרשות המקומית, מנגנון ליישום של הקביעה וקיום בדיקות סדירות, העסקת שמאי מקרקעין בקביעת ערך דירות, מנגנוני הגשת ערר, וכדומה. ניקוד: 7
  • עלות: סביר להניח כי המנגנונים לאכיפה ולקביעה יהיו יקרים מאוד, גם לציבור של בעלי דירות ריקות וגם לרשויות המקומיות ולמשרד הבינוי והשיכון. העלות תהיה, ככל הנראה, בסדר גודל של עשרות עד מאות מיליוני שקלים לשנה. מנוסח ההצעה משתמע פיתוי ניכר לרשויות המקומיות לפעול באופן שרירותי כדי למסות, בלי שתוגדר אפשרות ברורה לאזרח להתמודד עם הקביעה השרירותית. ניקוד: 7
  • תוצאה: שאלה שנויה במחלוקת. חלק מהדירות הריקות שייכות לתושבי חו"ל או לאזרחי ישראל היושבים בחו"ל, ולא ברור איזו תועלת נשקפת מהטלת היטל ניכר (25,000 שקל בממוצע) על עצם הבעלות. חלק אחר מהדירות הן כאלו בהן יש סכסוך בעלים או סכסוך ירושה, ולא ברור מה התועלת בהפיכת המדינה צד נהנה מכך. הנחה סבירה היא כי רק מעט מאוד דירות עומדות ריקות סתם כי בעליהן חפץ שיעמדו ריקות, וסיכומו של החוק הוא מס נוסף, מוטל שרירותית ולתועלת הרשות המקומית, כשהכסף אינו 'צבוע' (כלומר, אינו מיועד לצורך מוגדר אלא מועבר למאגר הכללי של הכנסות הרשות). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הסיכויים שיישום של ההצעה יניב את התוצאות המוצהרות ("לקדם דיור בר השגה באזורי ביקוש") הוא אפסי. סביר להניח כי מכירת דירות על־ידי תושבי חוץ לא תניב תועלת כלשהי לצורך זה (אלו אינן דירות ששוכריהן הם דיירים המבקשים דיור בן השגה) ולכן סביר להניח כי ההצעה מכוונת בפועל להגדיל את הכנסות הרשות המקומית מתושבים שאין להם דרך יעילה לחמוק מיד שרירותית של הרשות המקומית או משרד הבינוי והשיכון. לא ברור כיצד יכולה הרשות המקומית להתמודד, לדוגמה, עם מי שיעמידו את דירתם למכירה במחיר שאינו סביר; עם מי שיציעו את דירתם להשכרה במחיר לא סביר; עם מי שישתמשו בשירותים של הפעלת מוני מים וחשמל; עם ערעור משפטי על עצם קביעת הרשות כי הדירה היא "ריקה" (בחוק, למרבית הפליאה, לא מוצע סעד כלשהו לערער על קביעת הרשות המקומית!); עם ערעור בנימוק שהרשות הממסה צריכה לתת תשובה מניחה את הדעת גם לסוגיית מימון הכשרת המבנה; וכן הלאה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוקים שמאחרי הצעת החוק נראים, על־פניהם, לא מבוססים ואף שקריים. אחוז הדירות הריקות באזור המרכז נמוך למדי, מסיבות כלכליות מובנות מאליהן והיטפלות לבעלי דירות תושבי חוץ אינה קשורה כלל למטרות כמו צמצום הפערים, הגדלת היצע הדירות בנות ההשגה או לשיפור המרקם העירוני. שאר הנימוקים ("הדירות הריקות יוצרות 'אזורי רפאים'") גם הם ברמה עלובה כזו, או סתם שקריים ("תהליך נוסף, שייתכן שאף סייע לחולל את עליית המחירים בשוק הדירות, והוא ריבוי רכישת דירות על ידי רוכשים בעלי אמצעים") ניקוד 9
    ניקוד סופי: 40

    228. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עידוד תחבורה ציבורית)
    הצעת חוק 3875 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של יואל חסון, מבקשת לקדם את השימוש בתחבורה ציבורית באמצעות הגשת תוכנית של משרד התחבורה לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, ומתן דין וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות ביישומה. ההצעה מעניקה לשר התחבורה, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, את היכולת לקבוע איזורים בעלי עומס תנועה רב, שיחייבו את הרשויות לערוך תוכניות משלהן לעידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית ומאפשר לשר התחבורה לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר, פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית בשעות מסוימות.
  • ישימות: ישימות ההצעה אפסית, שכן היא תובעת משר התחבורה לקבוע תוכנית בלי שיוגדר אופן מימונה. העברת הסמכות להסדרת התנועה לרשויות המקומיות מטילה עליהן חובה, אך לא מגדירה את סמכויותיהן בבירור. ניקוד: 8
  • עלות: עלות ההצעה עשויה לנוע בין כמה מאות אלפי שקלים לשנה (המלצות שתיקברנה) לכמה מאות מיליוני שקלים לשנה (סיבסוד מסיבי של תחבורה ציבורית). ניקוד: 7
  • תוצאה: בעיני רוב האנשים, אף כי לא כולם, שיפור התחבורה הציבורית הוא יעד ראוי. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח שאין דרך בה ניתן ליישם את הצעת החוק המעורפלת הזו באופן שיניב את התוצאה המבוקשת. ככל הנראה מכוונת ההצעה להעניק הכשרה ראשונית בחוק לאפשרות למיסוי נהגים באזורים מסוימים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה קביל ואינו כולל טענות מופרכות. היא אינה מציאותית. הקלה מסוימת מוענקת בזכות העובדה שההצעה הונחה כבר קודם על שולחן הכנסת. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 27

    229. הצעת חוק המים (תיקון - איסור ניתוק הספקת מים לצרכן נזקק)
    הצעת חוק 3874 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה מבקשת לאסור ניתוק אספקת המים לצרכנים נזקקים (לפי ההגדרה בחוק הסעד). ההצעה הועלתה כבר בעבר, פעמיים, על־ידי איתן כבל (פעם אחת, בשיתוף עם משה כחלון).
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית והיא תובעת תיאום נכבד בין רשויות ציבוריות. בעיקר, היא תובעת מחברות המים השונות לערוך בירור מול רשויות אחרות אם בעל החוב ("או מי מבני משפחתו החיים עמו") הוא נזקק. ניקוד: 5
  • עלות: העלות הישירה של החוק היא פטור שניתן למשפחה המוגדרת 'נזקקת' מתשלום חשבון המים, בנסיבות רבות. ההגדרה המרחיבה ("או מי מבני משפחתו החיים עמו") היא פתח למעשה מרמה רבים. לא ברור כיצד יוכלו חברות המים לגבות תשלומים עבור שירות שניתן בלי הסעד הבסיסי של הפסקת השירות. העלות המוערכת היא, כנראה, מיליוני שקלים. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה—הימנעות מתשלום—רצויה לאלו שאינם משלמים, אך אינה רצויה לשאר התושבים, שיצטרכו לשלם את החשבון במקומם (חברות המים תפנינה ותשופינה על הפגיעה הכספית) ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה המוגדרת היא לא לפגוע באפשרות הגבייה, ובמקביל לא לפגוע בחברות המים. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הטיעון הבסיסי של הצעת החוק ("הצעת החוק לא באה לעודד עבריינות ואי לקיחת אחריות, אלא מטרתה היא לגלות התחשבות כלפי משפחות נזקקות") שקרי. ניקוד 6
    ניקוד סופי: 28

    230. הצעת חוק לקידום דיור בר השגה
    הצעת חוק 3873 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של אורלי לוי-אבקסיס, מבקשת להעניק לשר הבינוי והשיכון סמכות לקבוע אזורי "עודפי ביקוש לדיור" בהם תקודם תכנית לקידום דיור בר השגה שתכלול גם תכניות לבנייה ולרכישה של דירות ציבוריות להשכרה, ומנגנונים תכנוניים וכלכליים לעידוד בנייה פרטית של דיור בר השגה.
  • ישימות: ההצעה דורשת תקצוב בהיקף נרחב, המעמיד בספק גדול את אפשרות יישומה. ניקוד: 8
  • עלות: ביישום מרבי, עשויה עלות התכנית להאמיר עד כדי מיליארדים, אף כי סביר כי תסתכם רק במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה מיישום מלא של התכנית תהיה בנייה ציבורית רחבת היקף של דירות זולות, ו/או סבסוד במאות מיליוני שקלים לשנה של בנייה קבלנית פרטית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: כל יישום של התוכנית, לפי כל מתכונת, יהיה בעל השפעה אפסית, וככל הנראה שלילית, על מצוקת הדיור בישראל, שהיא העילה להצעת החוק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: מצוקת הדיור מחייבת, לדעת מגישת ההצעה "לנקוט אמצעים כלשהם כדי להתמודד עימה," בלי שנבדקה או הודגמה הלימות האמצעי הננקט. הענקת סמכויות רחבות לשר הבינוי והשיכון לקביעת אזורי עודפי ביקוש נקבעת אף היא בלי הדגמת הלימות. ניקוד 7
    ניקוד סופי: 15

    231. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה)
    הצעת חוק 3872 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, שהוגשה על־ידי ציון פיניאן ואחרים, מבקשת להעניק הטבות נלוות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה ("סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה, קידום זכאות לדיור ציבורי, הנחה בתשלום עבור צריכת חשמל, פטור מתשלום אגרת רשות השידור, הנחה על תרופות ועוד") גם לעובדים ששכרם נמוך ודומה בגובהו להכנסה המתקבלת מהבטחת הכנסה ובעיקר למקבלי קצבאות שאינן הבטחת הכנסה, שגובה הכנסתם דומה.
  • ישימות: בינונית. יישום ההצעה תובע מבעל הכנסה נמוכה לבוא בדברים מול גורמים רבים ושונים, ולהתמודד מולם באופן פרטני. לא ברור גם מה גובה ההכנסה הקובעת, שכן הבטחת הכנסה משתנה בגובהה. הבעיה היישומית עמוקה ומקיפה. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליוני שקלים ויותר במקרה הרע, בהתאם להיקף יישומה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה של הענקת הטבות בעין למקבלי קצבאות או בעלי שכר נמוך ראויה, בדרך כלל, במנעה הפליה לרעה שלהם. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: בהסבר לחוק נאמר: "תיקון זה נועד להיטיב עם אזרחים קשי יום, זקנים, אלמנות ונכים." סביר להניח כי יישום של ההצעה לא יביא לשיפור מהותי במצבם. חלק ניכר מהם נהנים כבר מהטבות אלו ולא לגמרי ברור כי קבוצת הנזקקים היא אכן זו שתיהנה ממנו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה סביר, ונימוקו הגיוני ("יימנע מצב בו חודו של שקל עלול לגרוע הטבות היכולות להגיע לשווי של אלפי שקלים בשנה") אך אין בחוק או בדברי ההסבר כל סייג שיגדיר מניעת מעשי מרמה. ניקוד 4
    ניקוד סופי: 26

    232. הצעת חוק רשות השידור (תיקון- ביטול חובת תשלום האגרה)
    הצעת חוק 3871 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של נחמן שי, אחרים ומצטרפים מבקשת לבטל את דמי תשלומי אגרת הרדיו והטלוויזיה ולהעביר את מימונה לשירותי פרסום, חסות ותרומות. ההצעה באה לשנות את המצב בו נהנית הרשות ממס בשווי של קרוב למיליארד שקל בשנה תמורת שירותיה.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית, שכן יכולתה של רשות השידור לממן אפילו מקצת הוצאותיה כך פשוט אינה קיימת. ההצעה ישימה אם מקובלת ההנחה כי הרשות תיסגר או תספק שירותים בסיסיים בלבד. סביר להניח כי לאפשרות הפרסום יקומו מתנגדים רבים, שכן הכללים המוחלים על הרשות שונים מאוד מאלו המוחלים על גורמים מפרסמים אחרים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה אפסית, ואפשר שהיא תפיק תוספת הכנסה (באמצעות הפחתת מס) לאזרחי ישראל. ניקוד: 1
  • תוצאה: השידור הציבורי ימומן מתקציביו הוא ויוענק חינם. תוצאה רצויה. היתר הפרסום, לפי כללים לא ברורים, מוסיף לניקוד. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: בהחלט, כל עוד ברור כי ההחלטה כרוכה בפיטורי 80 אחוז מעובדי הרשות. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה קביל וניסוחה הגיוני. ניקוד 1
    ניקוד סופי: 13

    233. הצעת חוק איסור בחירת חבר לגוף בוחר על סמך עדתו (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3870 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של אורי אורבך מבקשת לבטל חלוקה לאשכנזים ולספרדים בגוף הבוחר רבני עיר.
  • ישימות: להלכה, ההצעה ניתנת ליישום מיידי על־ידי השר, אך לא ברור כלל אם השר אכן יישמה. ניקוד: 4
  • עלות: אין. ניקוד: 1
  • תוצאה: ככל הנראה, חיובית. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: ככל הנראה, כן. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההנמקות להצעה ברורות, נהירות, הגיוניות וממוקדות. נוסף ניקוד על שגיאות מחרידות ("חלקו הארי," "שהקלח אבד עליהם") שהן בגדר בזיון המוסד שעל שולחנו הונחה ההצעה. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 12

    234. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ערעור על החלטות לבית דין אזורי לעבודה)
    הצעת חוק 3869 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה, שהגיש הצעה דומה גם בשנת 2011, מבקשת למחוק את המלים "בשאלה משפטית בלבד" בנוסח חוק הביטוח הלאומי, כך שנכים ומערערים אחרים יוכלו להעלות בפני בתי־הדין לעבודה גם סוגיות הקשורות בקביעת כשירות וזכאות לקצבת נכות. העילה המרכזית לחוק היא העובדה שהביטוח הלאומי מערער לעתים תכופות על קביעת הוועדות הרפואיות שלו בוועדות ערר ההופכות את קביעות הנכות.
  • ישימות: ההצעה ישימה, אך יש בה יסוד בעייתי, בהציבה את בתי־המשפט לעבודה (ובתי־משפט אחרים) לדון בנושאים בהם הם אינם יודעים לטפל, בדרך כלל. ניקוד: 4
  • עלות: מטרת ההצעה להקל על מבקשי קצבת נכות לקבלה ועלותה תהיה, כנראה, עשרות מיליוני שקלים לפחות (קצבאות הנכות הן בשיעור של כ-11 מיליארד שקל). ניקוד: 6
  • תוצאה: אם התוצאה המקווה היא הגדלה ניכרת של מספר האישורים של קצבאות נכות, כי אז היא שלילית. אם התוצאה המקווה היא סייג מסוים לשרירות לב הביטוח הלאומי, כי אז התוצאה חיובית. פשרה. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: סביר להניח שיישום ההחלטה יניב, לפחות חלקית, את התוצאה המקווה. ניקוד: 4
  • קבילוּת: ניסוח הצעת החוק הגיוני, אף כי הקביעה כי עמידה בפני בתי־משפט לענייני עבודה, שיכולתם לקבוע מסמרות בנושאי קצבת נכות מוטלת בספק, אינה מאוששת בנתונים כלשהם. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 23

    235. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מחיר אחיד ברשתות שיווק)
    הצעת חוק 3868 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של עמיר פרץ מכוונת להורות כי רשתות שיווק מגודל מסוים ואילך יחויבו לתמחר מוצרים במחיר אחיד בסניפים באזורי פריפריה ובאזורי המרכז.
  • ישימות: ישימות נמוכה, התלויה ביכולת לפקח. במרכולים גדולים יש אלפי מוצרים, והבדיקה של תאימות המחירים מורכבת, אם לא בלתי־אפשרית. ברשתות יוכלו על נקלה להעלות טיעונים של מבצע לזמן מוגבל, רשלנות בעדכון מחירים, וכו'. ניקוד: 7
  • עלות: לבד מעלות של כמה מיליוני שקלים לשנה, במקרה הטוב, לפיקוח, מנקודת המבט של הצרכן העלות קשורה בעיקר בתגובת הרשתות. הסיבה להפרשי המחירים בין אזורי הפריפריה למרכז נובעת מסיבות שונות, וביניהן איכות השירות הנלווה (תור בקופות, ניקיון, מראה הסניף, עלות חכירת נדל"ן, וכו') עלויות הובלה, ומתח רווחים שונה, הנגזר מיכולות שונות של קונים במקומות שונים ומהחלופות העומדות לרשותם. ההנחה הסבירה ביותר היא כי התוצאה תהיה פגיעה נוספת באוכלוסיות חלשות, אף כי קשה לקבוע מה יהיה ההיקף הכספי של הפגיעה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת של ההצעה היא הורדה של המחירים באזור הפריפריה לרמתם באזורי המרכז. לכאורה, תוצאה רצויה. בפועל, יש כאן שאיפה להציע מוצר בעלות שונה (בגלל העלויות הנלוות) במחיר זהה, ובכך יש פגיעה בחלק מהקונים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום החוק אינו יכול בשום אופן להניב את התוצאה המקווה. הסבירות גבוהה מאוד לכך שהוא: א) לא ייושם. ב) אם ייושם, יניב כמעט בוודאות תוצאה של פגיעה בפריפריה ו/או הוצאות נוספות ליצרניות, שיצטרכו ליצור מוצרים מקביליים, דומים מאוד, במחירים שונים, הוצאות ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בקצרה, עם טענות שלא נעשה ניסיון לתת להן ביסוס ("לאחרונה פורסם כי המחירים..."), טענות לא מתומכות ("אין כל סיבה שהפערים במחירים יפעלו לרעת תושבי הפריפריה") וטענות שאינן אמת, ככל הנראה ("המחירים של מוצרי המזון באזורי הפריפריה גבוהים מן המחירים של אותה רשת באזור המרכז") ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 34

    236. הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית
    הצעת חוק 3867 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק הנחה של 30 אחוז בנסיעה בכלי תחבורה ציבורי לסטודנטים (לפי הלמ"ס הם מונים 251,800).
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, באופן מיידי, אך כרוכה בסבסוד בהיקף של עשרות או, כנראה, מאות מיליוני שקלים לשנה לרכבת ולחברות האוטובוסים, ומקורו של מימון זה אינו ברור ואינו מוגדר בחוק. ניקוד: 4
  • עלות: הצעה יקרה מאוד, בעלות של עשרות או מאות מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: ההטבה לקבוצה גדולה מאוד באוכלוסיה, בנימוק קלוש (הסטודנטים הם עתידנו—האמנם זה מצדיק מימון סטודנטים למשפטים?) על חשבון אחרות (מי, אתם חושבים, יממן את הסובסידיה?) אינה ראויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא, כנראה, חלוקת הטבה לקהל בוחרים פוטנציאלי, כדי שזה יצביע בעד מפלגתו של חסון בבחירות. ברמה המוצהרת, הכוונה היא להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהקל על תקציבם של סטודנטים. הסיכויים לשינוי ממשי בפועל קטנים יחסית, שכן בעייתה העיקרית של התחבורה הציבורית היא ביצועיה העלובים, יותר מבעיה כלשהי אחרת. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הניסוח פופוליסטי וכולל טענות מפוקפקות ולא מנומקות, וביאורים נוספים קלוטים מן האוויר ("הפחתה זה תהווה תרומה הן למאבק בתאונות הדרכים והן להקטנת הפגיעה הסביבתית וזיהום האוויר"). ניקוד נוסף גם בגלל ניסוח עילג וגדוש שגיאות כתיב, שאינן מכבדות את המוסד שעל שולחנו הן מועלות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 31

    237. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - שילוב קייסים במועצה דתית)
    הצעת חוק 3866 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה מיועדת להורות בחוק על הענקת משרות בשירות הציבורי בכל רשות מקומית בה יש למעלה מאלף יוצאי אתיופיה.
  • ישימות: ההצעה ישימה, אך כרוכה בשיתוף פעולה מורכב וקביעה מורכבת של אופן בחירה, הולמוּת, וכדומה. ניקוד: 3
  • עלות: העלות החזויה תהיה כחמישה עד שישה מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 6
  • תוצאה: יישום מלא של ההצעה יוביל למינוי עשרות אנשים למשרות על חשבון הציבור, שעה שפעולה ראויה יותר הייתה ביטול משרות ציבוריות בתחומי דת. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום יוביל למינוי "קייסים," ואם זו המטרה, הרי שהיא תושג. מטרת העומק—שיפור מעמדם של יהודי אתיופיה—לא תצא נשכרת באופן כלשהו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הטענה המרכזית כהצדקה לחוק מפוקפקת ("הקהילה נתקלה ועודנה נתקלת בקשיים רבים מול הממסד הדתי במדינה. לצורך פתרון הבעיות הללו והקלת הקשיים ישנו הכרח לשלב בממסד הדתי את המנהיגים הרוחניים של הקהילה"). ניסוחה סביר. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 25

    238. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - פרסום תאריך תפוגה למוצרי הגנה מהשמש)
    הצעת חוק 3865 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת יצרני מוצרי הגנה משמש לסמן את מועד התפוגה של המוצר מרגע פתיחתו. יש נתונים רבים וסותרים בנושא מועד התפוגה, אך מקובל כי תפוגתו של תכשיר הגנה משמש הוא שנה ממועד פתיחתו, והנחיות משרד הבריאות הן לסמן בתאריך תפוגה כל מוצר שתאריך תפוגתו פחות מ-30 חודשים.
  • ישימות: החוק ישים מיידית, בלי בעיות מיוחדות. ניקוד: 1
  • עלות: זניחה יחסית, וכרוכה בכיתוב מחדש על מוצרי הגנה משמש. ניקוד: 4
  • תוצאה: יישום מוצלח של הצעת החוק יגרום ליצרני תכשירים משמש לסמן את תכשיריהם בתאריך תפוגה. לא ברור איזו תועלת נוספת תיתכן במוצר שאך לעתים נדירות מאוד משמש לאורך תקופה ארוכה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום ההצעה לא יביא לשינוי מוחשי בהתנהגות צרכנים או במודעותם והוא חסר תועלת, למעשה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הטענה המרכזית לצורך בחוק היא כי "רוב המשתמשים אינם זוכרים מתי הם פתחו את המוצר, מה שעלול להוביל לכוויות במידה ופג תוקפו של המוצר" וטענה זו אינה בדוקה אלא מבוססת על תחושת בטן גרידא. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 23

    239. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה)
    הצעת חוק 3864 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון ואופיר אקוניס נועדה לאסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה במכוני כושר. ההצעה מכוונת להתמודד עם הנוהג הנפוץ להחתים את הנרשמים למכון על התחייבות לשנה או לתקופה מזערית, כאשר למנוי אין אפשרות להשתחרר מן המנוי כעבור זמן.
  • ישימות: החוק ישים מיידית, אך כרוך בבעיה מהותית—הנרשמים למכון כושר לא יוכלו לקבל את ההטבות וההנחות הנלוות לחתימה על מנוי, אם לעצם החתימה אין כל משמעות חוקית והיא ניתנת לביטול. תוספת הסיבוך כאן היא חוקית. ניקוד: 4
  • עלות: עיקר עלותה של ההצעה עקיפה, שכן היא תחייב מכוני כושר להחתים את הצרכנים על מינוי שהתשלום לו גבוה מן הנגבה היום, כשההטבות ניתנות רק עם תום תקופת המינוי. דרגת המורכבות תהיה גבוהה יותר והחוזים נהירים פחות מבחינת הצרכנים. ניקוד: 5
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, בה התשלום למכוני כושר יהיה מדורג באופן מהופך: תשלום גבוה יותר תחילה, והולך ומתנמך ככל שתקופת ההתאמנות נמשכת או הסדרי בונוסים בסיום המנוי. יישום מוצלח גם ישבש במידה ניכרת את יכולתם של מכוני כושר לבנות תזרים מזומנים ברור. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אם המטרה היא להפוך את התחייבותם של צרכנים חסרת משמעות, כי אז החוק יוכל להניב את התוצאה. סביר להניח כי הכוונה להפחית את העלות עבור נרשמים למכון כושר הנואשים מהשתתפות כעבור זמן קצר. במובן זה, אין לחוק כל סיכוי להשיג את מטרתו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הניסיון להכתיב אופני התקשרות בשוק באמצעות חקיקה הוא תמיד מטופש, וההנמקות הניתנות לו אינן משכנעות. הטענה המרכזית ("מצב זה פוגע בתחרות ויוצר מצב בו הצרכן מוצא עצמו כלוא ללא כל יכולת להשתחרר מן המנוי שעשה באותו מכון") שקרית. הניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    240. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוספת כתב ברייל)
    הצעת חוק 3863 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה אלדד מכוונת להורות כי שם התכשיר ומטרת השימוש יצוינו על אריזות בכתב ברייל, לתועלתם של העיוורים. בישראל מעט פחות מ-4,000 הסובלים מעיוורון מוחלט.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית ותובעת שינוי בפסי הייצור עבור כל התרופות המיוצרות ובעלות נכבדת. מאחר שרבות מהתרופות אינן מיוצרות בישראל, יש בתקנה משום סיבוך נוסף. התקנה גם אינה קובעת עונשין על אי־ציות לה. ניקוד: 6
  • עלות: נכבדת למדי וביחס לאוכלוסיית היעד הזעירה, יש בו השתת סכומים נכבדים על אוכלוסיה המונה חצי אלפיון. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יוביל לסימון אריזות בכתב ברייל, אך לא יסייע כלל בשאלה הקריטית של תרופה שאינה באריזתה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה של ההצעה היא, כנראה, איפשור הגשת תביעות קנטרניות נגד חברות תרופות. אשר למטרה המוצהרת—קשה לראות איך השירות יהיה שימושי מאוד עבור עיוורים. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה תקין והוא מסביר היטב מדוע ההצעה מופרכת—היא מבוססת על ההנחה כי ניתן להשית עלות אינסופית על כל מוצר כדי לשרת כל אוכלוסיה, בלי קשר לגודלה או לצורך הממשי עליו עונה ההצעה. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 31

    241. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן שירות בשפה האמהרית ובשפה הרוסית)
    הצעת חוק 3862 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה מכוונת להורות כי לפי חוק הביטוח הלאומי יהיו בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי נציגים דוברי השפה האמהרית והשפה הרוסית למתן מידע ושירות לציבור.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בעלויות נכבדות ואינה פשוטה ליישום, במיוחד בהתייחס לשפה האמהרית, שהיא שפתו של מיעוט זניח. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה, ביישום ממשי, כרוכה בהעסקת עשרות רבות של פקידים נוספים, אם לא למעלה ממאה, בעלות של מיליוני שקלים לשנה. זה גם מה שאומר מגיש ההצעה, בציניות גמורה: "החוק יאפשר את הפסקת האפליה הקיימת ובנוסף לכך יביא ליצירת מאות (ואולי למעלה מכך) מקומות עבודה עבור אזרחים משכבות אלו אשר יועסקו כאנשי קשר בסניפים" ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא לכך שבכל סניף של הביטוח הלאומי יהיו פקידים מיותרים דוברי אמהרית ורוסית, לתועלתם של דוברי שפות שאינן שפות רשמיות בישראל, וביניהן אחת המדוברת על־ידי מיעוט זניח (פחות מאחוז מהאוכלוסייה. תוצאה רצויה למיעוט קטן, רעה לרוב הגדול. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אם המטרה אינה פשוט העסקת אתיופים, כי אז יישום שלה לא יניב את התוצאה המקווה. סניפי הביטוח הלאומי מטפלים מדי יום במאות ואלפי פונים ואין דרך יעילה לעשות שימוש בפקיד בודד כדי להביא מזור לבעיה, מה גם שמידת אמינותו ונאמנותו בעיני הנזקקים לשירות אינה בהכרח גבוהה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: כתוב כך: "אדם שאינו דובר עברית רשאי להביא עימו לוועדה הרפואית אדם נוסף שישמש עבורו כמתורגמן. סעיף זה אומנם מכיר בבעיית השפה והשלכותיה, אולם מעביר את האחריות להתמודדות איתה מהמדינה אל האזרח!" אכן, מזעזע. הנימוק לחוק הוא שהוא "עשיית צדק עם אוכלוסיות חלשות" וגם מקור תעסוקת דחק. מיש-מש בעייתי של נימוקים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 32

    242. הצעת חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 3861 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי נועדה לבטל את החוק השולל תשלומים מחבר כנסת או חבר כנסת לשעבר בשל עבירה. אם יבוטל החוק חבר־כנסת שעומד למשפט על האשמה חמורה (לפחות עשר שנות מאסר) ונמלט מן החוק יוכל ליהנות מתשלומי הפנסיה שלו. החוק נועד לשרת חבר־כנסת לשעבר היושב היום בסוריה, נמלט מהאשמה בריגול.
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין, מיידית, ואינו כרוך בסיבוך כלשהו, מה גם שהוא משרת אדם אחד בלבד. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק זניחה—כמה עשרות אלפי שקלים לשנה עד כמה מאות אלפים בתשלומי פנסיה לעבריינים נמלטים. ניקוד: 3
  • תוצאה: יישום החוק יאפשר לאדם שביצע עבירה חמורה, לכאורה, להימלט מן הדין ומתביעת המדינה, ובמקביל לזכות בתשלומים ממנה. להלכה, דומה כי תוצאה זו אינה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא מתן פנסיה לחשוד בריגול. סביר להניח כי יישום ההצעה יניב כנראה את התוצאה המקווה. עם זאת, הוא יעניק עידוד לעבירות מסוג זה, גם אם בעקיפין. ניקוד: 4
  • קבילוּת: הנימוק המרכזי לביטול החוק הוא כי "פוגע בזכות הקניין שהיא זכות יסוד חוקתית." וכי בכך יש סתירה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. טיעון מוזר מחברי כנסת שישבו בסיעה אחת עם חד"ש, אבל הגיוני כשלעצמו. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 17

    243. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור לחברת חילוץ ישראלים בחוץ לארץ)
    הצעת חוק 3860 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב ואחרים נועדה לפטור ממס ערך־מוסף חברות המעניקות שירותי חילוץ לישראליים המטיילים בחו"ל.
  • ישימות: ההצעה ישימה. היא תוסיף לביורוקרטיה הנפתלת של מערכות הפטור ממסים בישראל סעיף אחד. 'חור' אחד בהצעה הוא היעדר מיקוד, שכן רק חברות ספורות, אם בכלל, עוסקות באופן בלעדי בחילוץ ישראלים, או עוסקות באופן בלעדי רק בשירותי חילוץ. קיימת סכנה שייעשה בסעיף שימוש נרחב לרעה, בעיקר כי הפטור יינתן לפי דיווח עצמי. ניקוד: 3
  • עלות: העלות המוערכת היא מאות אלפי שקלים לשנה, עד מיליונים ספורים. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה המוצהרת היא הפחתת הנטל הכספי על "משפחות הנעדרים," אך לא ברור האם הקביעה שדמם של מטיילים טיפשים סמוק משל אחרים רצויה מאוד, או בכלל. לא ברור גם מה נקודת החתך: האם הפחתה של 15 אחוז בעלות החילוץ היא זו שתגרום למשפחה להחליט לחלץ את בנה/בתה הנמצאים בסכנה או להימנע מכך? ניקוד: 7
  • אפשריוּת: יישום של ההצעה לא יניב את התוצאה המקווה. משפחה שעלות גבוהה מרתיעה אותה מחילוץ בן המשפחה לא תיטה הרבה יותר לכך אם התשלום יופחת במידה שולית. התוצאה העיקרית תהיה הענקת הטבה בגובה של מאות אלפי שקלים או מיליונים לחברות בבעלות ישראלית הפועלות בחו"ל. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הטיעון הפותח המטופש ("בשנים האחרונות התגברה תופעת הישראלים המטיילים בחוץ לארץ"), הנימוק המרכזי ("עוסק שמקום עיסוקו העיקרי בישראל פטור ממס ערך מוסף ביחס למתן שירות בחוץ לארץ. ההצעה מבקשת לקבוע שהפטור יחול גם ביחס למתן שירותים של חילוץ ישראלים בחוץ לארץ") מעיד על אי הבנה של העניין (תוספת מע"מ חלה על השירותים האלו בארץ בה ניתן השירות) או כוזב בעליל ("ניתן יהיה להעלות את הסיכויים להצלת נפשות ישראלים שנקלעו לסכנת חיים") ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 30

    244. הצעת חוק שכר חיילים בשירות סדיר
    הצעת חוק 3859 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק ללוחמים בשירות סדיר שכר שגובהו מחצית משכר המינימום, ולאלו שאינם לוחמים שכר שהוא לפחות מחצית מזה.
  • ישימות: ביצועית, ההחלטה קלה מאוד לביצוע, אך ההשלכות התקציביות שלה ניכרות—ככל הנראה, מיליארדי שקלים לשנה—ואינן מאפשרות יישומה בלי שינוי מערכות תקציבי ניכר. ניקוד: 8
  • עלות: גבוהה מאוד, על גבול הבלתי־אפשרי מבחינה תקציבית. לא ברורה גם ההתחשבנות, שכן מזונם, לבושם ומגוריהם של החיילים בזמן שירותם הם על המדינה, כך שניתן לטעון בזכות קיום סוג של שכר משמעותי בעין. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המכוונת היא לתגמל חיילים המגינים על המדינה על שירותם—תוצאה ראויה בהחלט. ראוי היה, עם זאת, להתייחס לנקודת ה'מקצועיות': לוחם הזוכה למענק שחרור, לתגמול חודשי בשיעור של 2,000 שקל לחודש ולשירותים ומוצרים שונים בעין מן הצבא נמצא נהנה משכר שווה ערך לכ-5,000 או יותר שקל לחודש, מה שמטשטש את ההבדל בינו לבין חייל מקצועי. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה האחת, תגמול החיילים, תושג (אפשר לחשוב על דרכים טובות יותר, עם זאת. לדוגמה, העברת הכסף לחסכון הנפדה עם השחרור). תוצאה של מתן עידוד שלילי ל'משתמטים' אינה סבירה, בהתחשב בגובה הנמוך של השכר. ניקוד: 4
  • קבילוּת: דברי ההצעה הגיוניים, אם כי נגועים בפופוליזם קל ("אי-שירות בצה"ל מקנה יתרון לאותם משתמטים") ומתעלמים או מחליקים נקודות מהותיות (מענק שחרור שווה ערך לשכר של כאלף שקל לחודש; הכנסות בעין, וכדומה). ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    245. הצעת חוק ציוד בלאי בצה"ל
    הצעת חוק 3858 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להורות להעביר ציוד בלאי מצה"ל לגורמים העוסקים בסיוע למשפחות נזקקות. הצעה פופוליסטית קלאסית, וטיפוסית לחשיבה של יוצאי צבא (אבל זו הערה סרקסטית מן הצד).
  • ישימות: אף שעל פניה נראית ההצעה ישימה לחלוטין, פעמים רבות מתברר כי בנושא זה יש בעיות רבות. ציוד שערכו קרוב לאפס, תקול או לא תקין תובע עדיין עלויות נכבדות באיסוף, ארגון, בירור והעברה, כאשר הציוד עצמו, במקרים רבים, אינו שמיש כלל. בהכללה, הפתרון היעיל יותר מבחינה כלכלית הוא כמעט תמיד השלכת הציוד לפח. ניקוד: 7
  • עלות: העלות לכאורה נמוכה. העלות בפועל תוטל על הגורם המעביר (ארגוני צדקה כמעט תמיד יסרבו לאסוף את הפריטים שהם עיקר נפח הרכוש המושלך) ועל־כן תסתכם במיליוני שקלים לשנה במקרה הטוב. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, בה ארגוני צדקה יועמסו בכמות גדולה של ציוד הצריך להיזרק כאשפה, ויצטרכו להשקיע משאבים ניכרים במיונו ובסידורו. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה, כמעט בוודאות, אינה ניתנת להשגה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטענה המרכזית ("מדי שנה ציוד צבאי רב, שיש אפשרות לעשות בו שימוש למטרות אזרחיות... נזרק לפח, אף שבמקרים רבים ניתן לעשות בו שימוש נוסף") שקרית ואין כל בדיקה של יכילות או תועלת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    246. הצעת חוק עידוד וקידום מיזמים לפינוי ובינוי (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3857 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן נועדה לעודד ביצוע מיזמי בינוי ופינוי באמצעות הפחתת מספר הדירות המזערי לפרויקט כזה, והפחתת הרוב המיוחס הנדרש מבין בעלי הדירות משמונים אחוז או שלושה רבעים לשני שליש.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, וכרוכה רק בשינוי מנהלי. עיוות מסוים הקיים בה הוא כי בעלי־דירות שרכשו את דירתם אחרי תחילת הרצת תוכנית ייחשבו במניין רק אם הצביעו בעד התכנית. פסילתם, אם כבר, צריכה להיות מלאה ונקודה זו תעמוד מן הסתם למבחן משפטי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות התכנית, בכסף, אינה ניתנת לבירור. יש לה עלות עקיפה, מבחינתם של דיירים המתנגדים לתכנית כזו. ניקוד: 5
  • תוצאה: אף שקידום פרויקטים של פינוי ובינוי רצוי בדרך כלל, התוצאה העקיפה החמורה תהיה כפייה של תוכנית פינוי בינוי גם אם יש לה סיעה מתנגדת מקיפה (לדוגמה 8 מבין 24 דיירים במבנה), ומצב זה אינו רצוי, מצד הפגיעה שלו בזכות הקניין. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: ספק אם יהיה קידום רב של תוכניות פינוי ובינוי. דומה כי נקודת הרוב המיוחס נודדת עם השינוי בחוק (ככל שהרוב המיוחס קטן יותר, כך קל יותר למתנגדים או למהססים להצטרף לסיעת המתנגדים) וההליכים הממושכים הכרוכים בכל תוכנית כזו יצמצמו את התועלת במידה ניכרת. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההסבר לחוק מנסה לבאר את חשיבותם של פרויקטים כאלו, אך מתעלם לחלוטין מהפגיעה החריפה בזכויות הקניין של דיירים מתנגדים רבים. עוד נוסף נימוק ("כיום שוק פרוע ולא מסודר של החתמות דיירים על ידי יזמים שונים באותו בנין או מתחם מוביל לקיבעון וקיפאון ומהווה חסם לקידום הפרויקט") דמגוגי לחלוטין, שאינו קשור לחוק. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 29

    247. הצעת חוק הממשלה (תיקון - השתתפות חבר הכנסת היוזם בוועדת שרים לענייני חקיקה)
    הצעת חוק 3856 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מגלי והבה ויריב לוין מכוונת להתיר לחבר־כנסת המעלה הצעה פרטית להשתתף בדיון בה בוועדת השרים לענייני חקיקה. יש פנים לכאן ולכן בהצעה, אך הדיון בה מקומו אינו כאן.

    248. הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור הדרת נשים במרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3855 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יצחק הרצוג מכוונת לקבוע עונש חמור (מאסר חמש שנים) על "הדרת נשים." המוגדרת "שלילה או פגיעה בשימוש שוויוני במתקנים ציבוריים, דרכים, תחבורה ציבורית, מניעת השתתפות נשים באירועים ציבוריים וכיוצא באלו."
  • ישימות: הבעיה העיקרית של חוק מסוג זה היא פיקוחית, דיווחית והוכחתית. ההגדרה הרחבה מאוד הופכת כל פעולה במרחב הציבורי או הפרטי—מבדיקת ערמונית ועד ערב זמר חרדי—לאירוע התובע את מעורבות המחוקק. היישום, כנראה, קרוב לבלתי אפשרי ויגרום לקרימינליזציה של פעולות רבות. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק עשויה להאמיר למיליוני שקלים, בהתחשב בעלות המשפטית הכרוכה בכך, או עשרות מיליוני שקלים, בהתחשב בעלות העצומה הכרוכה בציות לחוק. ניקוד: 8
  • תוצאה: כפיית עירוב בניגוד לרצונם של אנשים אינה יכולה להיחשב תוצאה רצויה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אין לתוצאה סיכוי כלשהו להשיג את מטרתו. ככל הנראה, לפי אופן הפעולה השגור, תהיה הגברה של הדרת נשים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוק העיקרי לחוק הוא פגיעה בעקרון השוויון (נימוק שקרי), ומעלה את הסברה כי ענישה חריפה משיגה הרתעה והפחתה של התנהגות רצונית בלתי־רצויה—קביעה המנוגדת לנתונים העומדים לרשותנו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    249. הצעת חוק צמצום תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3854 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' נועדה לצמצם את תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון, ככל הנראה במגמה להביא בכירים הנוטים למפלגת העבודה להצטרף אליה. יש הרבה דברים לומר על החוק, אך לא זה המקום לומר אותם.

    250. הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור התניית זכות הלימוד בתשלום)
    הצעת חוק 3853 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה ואחרים תובעת לאסור דרישת תשלום של תלמיד, ואוסרת נקיטת צעדים נגד מי שאינו משלם.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מאוד, ותובעת שינויים דרמטיים במבנה מערכת החינוך בישראל והתשלומים בה. בפירוט, היא מלאימה את החינוך הפרטי במלואו, שכן היא מבטלת את המחויבות החוזית לשלם עבור שירות שניתן. כמו כן, כמעט בכל בתי הספר נהוגים תשלומים עבור שירותים שונים, וההצעה תביא לביטולם או להקצבה של מיליארדי שקלים למימונם. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההלאמה והתשלום עבור שירותים בבתי הספר הממלכתיים, בחינוך העצמאי, וכו' היא מיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הענקת זכות לימוד לכל ילד, בלי תלות בתשלום עבור שירותים נוספים. התוצאה רצויה, בדרך כלל וכעקרון, אף כי היעדר הקישור לתשלום בעייתי מאוד. הלאמת בתי הספר הפרטיים אינה תוצאה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אין אפשרות להשיג את התוצאה הרצויה (היעלמות הצורך בתשלומים) באמצעות הוראה בחוק. התוצאה תהיה, כמעט בוודאות, הפוכה מהמקווה ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטיעון היחידי המובע הוא כי "זכות הלימוד היא זכות בסיסית של כל ילד" תוך התעלמות מהיבטים והשלכות של ההצעה (הלאמה, הקצבה של מיליארדי שקלים). ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    251. הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - הגבלת קיזוז דמי מזונות עד גובה שכר מינימום)
    הצעת חוק 3852 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מגלי והבה מכוונת לסלק את התמריץ השלילי הקיים בקיזוז דמי מזונות המשולמים על־ידי הביטוח הלאומי לנשים עובדות, ככל שמשכורתן גדלה.
  • ישימות: ההצעה ישימה מיידית וכרוכה רק בשינוי התקנות של ביטוח לאומי. ניקוד: 1
  • עלות: עלות ההחלטה עשויה להיות גבוהה למדי, כמה עשרות מיליונים, אך משוקללת עם ההכנסה הגדולה יותר לביטוח הלאומי ובמסים מהעליה בהכנסה החייבת במיסוי (כלומר, זו שאינה "שחורה") ומהעליה בהכנסה בכלל. הסיכום יורה, ככל הנראה, על עליה בהכנסות. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה תהיה יציאה לעבודה של נשים המקבלות מזונות מביטוח לאומי, תוצאה חיובית מאוד, ותמרוץ ניכר ליציאה לעבודה. התוצאה גם מסלקת עיוול, לפיו הזכאות לקבלת מזונות עבור ילד—זכאות שתשלומה מוטל על שכם המדינה בגלל שבעלה של האם אינו משלם את המזונות—משתנה בהתאם להכנסתה של האם, שעה שמדובר בתשלום שאינו צריך להיות תלוי בכך. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: ליישום ההצעה יש סיכוי רב להניב את התוצאה המבוקשת, אף כי קביעת התקרה בגובה שכר המינימום מגבילה את טיב התוצאות. ניקוד: 3
  • קבילוּת: הגיון ההצעה ברור, עניינית וכלכלית, אך ניקוד נוסף על ניסוח דמגוגי. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 10

    252. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - דיור בהישג יד)
    הצעת חוק 3851 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של פניה קירשנבאום ואחרים נועדה להעניק לשר הפנים ולשר הבינוי והשיכון לקבוע זכאות לדיור להשכרה ולחייב הקמת דיור "בהישג יד" בפרויקטים של בנייה. החוק נועד גם למנוע מרשויות מקומיות לנקוט פעולות כאלו ולהכפיף אותן לרשות המתכננת הממשלתית.
  • ישימות: ההחלטה כרוכה בשינויים משמעותיים ביותר. העיקריים בהם אינם מנהליים כי אם כלכליים ותכנוניים. החוק מעביר את הסמכות לקבוע היכן כדאי להקים דיור בהישג יד למשרד ממשלתי, שאינו בקי בדרך כלל בצרכים האזוריים והמקומיים. חשוב מזה, הוא מעניק לו את היכולת לקבוע כה מהדירות במבנה או באזור יהיו לדיור בהישג יד, שעה שעד כה אין מודל כלכלי בו קבלן פרטי יוכל לבנות דיור כזה. מצב זה יחייב בנייה במימון ממשלתי, המוסיפה סיבוך נוסף (החוק אינו נוגע בנקודה זו). סיבוכים נוספים: החוק מסמיך את הממשלה לקבוע כמה דיור בהישג יד ייבנה באזור מסוים, אך מעניק את סמכות הקביעה של אמות מידה לכך לרשות המקומית. וניקוד: 9
  • עלות: עלות היישום תהיה מיליארדי שקלים, ככל הנראה. ניקוד: 10 (הנדיר)
  • תוצאה: בנייה ממשלתית מאסיבית של משכנות עוני אינה רצויה לציבור או למבקשי הדיור המוזל. התכנית גם תעקר כל אפשרות או יכולת לדיור להשכרה היכול להשתלם לבוניו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא קידום דיור בהישג יד, והתכנית הופכת השגת מטרה זו פחות סבירה. דוגמה קלאסית לתכנית המשיגה ההפך ממה שהיא חותרת אליו. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנמקת היסוד של הצורך בהתערבות המחוקק ברורה והגיונית. הנחת היסוד היא כי תכנון־על של המדינה ישיג את המטרה, אף שאין חיזוק לכך, והנמקה נוספת היא כי הרשויות המקומיות יקדמו "תוכניות לדיור בהישג יד שאינן עולות בקנה אחד עם הצרכים הנכונים והראויים לקידום באותן רשויות" אינה מבוארת ומוצהרת סתמית. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 43

    253. הצעת חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון - שינוי מועד התשלום הדחוי)
    הצעת חוק 3850 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של איתן כבל נועדה לאפשר לשר התקשורת ולשר האוצר להאריך את מועד פירעון החובות של ערוץ משדר בעל זיכיון.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בנהלים מיוחדים כלשהם, והיא מעבירה את פירעון החובות מסוגיה שבחוק לסוגיה שבקביעה אישית של הרשות המבצעת. בפועל, ההצעה מבטלת את מנגנון התשלום הקבוע וממירה אותו במשא ומתן בין הרשות המבצעת לערוץ המשדר. ניקוד: 3
  • עלות: עלות הקביעה, מנקודת מבטו של הצרכן, היא גריעה של מיליוני שקלים או עשרות מיליוני שקלים בשנה, לטובת חיזוק עמדת הלחץ הפוליטית של הרשות המבצעת. ניקוד: 8
  • תוצאה: חיזוק הרשות המבצעת וחיזוק המנגנון הפוליטי של העדפות 'מתחת לשולחן' בקביעת מועד התפוגה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק מבקש לאפשר "לבעלי הזיכיון להפנות סכומים גדולים יותר להשקעה בתוכן" אך מנגנון החוק אינו קשור כלל ליעד זה ואף לא יקדמו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעה ללא נימוק או הסבר, לבד מהקביעה (השקרית) כי החוק יאפשר "לבעלי הזיכיון להפנות סכומים גדולים יותר להשקעה בתוכן." ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 37

    254. הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - התמחות במשרה חלקית)
    הצעת חוק 3849 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב אדרי ואחרים נועדה לאפשר לקיים את תקופת ההתמחות של עורכי־דין לאורך שנתיים ובמשרה חלקית, במקום לאורך שנה ובמשרה מלאה.
  • ישימות: לשכת עורכי הדין ושומרי הסף של הגילדה ינסו, מן הסתם, להערים קשיים על דרכה של הצעת חוק כזו, והמשרדים המעסיקים מתמחים לא יהיה מרוצים מקבלת עובדים במסלול ה'חלקי', במקרים רבים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההעסקה במשרה חלקית גבוהה יותר, ואם המסלול יהיה מחייב עבור מעסיקים הוא יביא להוצאה כספית נכבדת (כנראה מיליוני שקלים) שתגולגל אל כיסי הלקוחות. ניקוד: 7
  • תוצאה: תוצאה בה התמחות תבוצע בתנאים של משרה חלקית היא רצויה, ותורמת לחירות הפרט בפגיעה שיש בה בהגבלות השרירותיות של גילדת עורכי־הדין. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: לא ברור אם ההצעה תביא לאי־העסקתם של מתמחים הבוחרים במסלול זה. ככל הנראה שתהיה העסקה פחותה שלהם, מה שיתבע התערבות נוספת של המחוקק. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מערב טיעון נכון (מטרת גילדת עורכי־הדין היא לפגוע ביכולת של עורכי־דין חדשים להתחרות) בהקשר שגוי, ומשתמש בנימוק שאינו נכון (פגיעה ב"בזכות יסוד חופש העיסוק"). הטיעון בכללו, עם זאת, מנומק היטב. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 23

    255. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת התקנת מערכות סולריות בבניינים המיועדים לשימוש במגזר התעשייתי, המסחרי והציבורי)
    הצעת חוק 3848 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי ודב חנין נועדה לכונן חובת התקנה של מערכת לאספקת מים חמים בכל מבנה תעשייה, מלאכה או מסחר ובכל מבנה ציבורי, לכל צורך. הצעה זו, יחד עם הצעת חוק 3840 של בילסקי וחנין, מיועדת לסלק את הסיוגים לחובת התקנת מערכת סולרית הנקובים בסעיף 1.09 בתקנות התכנון והבנייה ולהעביר את החקיקה בנושא זה מתקנות התכנון והבניה לחקיקה ראשית (בחוק התכנון והבנייה).
  • ישימות: החוק אינו מגדיר מה היקף המערכת המותקנת ואלו צרכים הוא מכוון לספק, מה שיוצר אי בהירות (האם מערכת דוד־שמש אחת מספיקה למפעל בו עובדים אלפי אנשים? מה קורה כאשר תנאי המקום אינם הולמים זאת? עוד על־כך, הצעת החוק חותרת תחת היישום הקיים של חימום מים זול ופשוט יותר במזוט, הנהוג במפעלי תעשייה. ניקוד: 8
  • עלות: עלות ההצעה היא הוצאת כספי ציבור וכספים פרטיים בהיקף של מיליוני שקלים, ואולי אף עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: התקנת עשרות אלפי דודי שמש במקומות בהם הם אינם נחוצים או נדרשים (אחרת, היו מותקנים) אינה רצויה ותעלה את מחיר המוצרים והשירותים לציבור. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: ההצעה גורסת כי התקנת דודי השמש תוביל לצמצום צריכת החשמל ותגביר את ההגנה על הסביבה. סביר להניח כי תרומתם תהיה אפסית ואף שלילית, בדמות מתקנים שאינם מתוחזקים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה, שהיא קנס על קיום מבנה, מנומקת באופן שקרי (הגנת הסביבה, צמצום חשבון חשמל) ואינה מבהירה מדוע החיסכון הברור כל־כך לא שימש מנחה לבתי עסק בהתקנת מערכות כאלה; או מדוע בית מלאכה או משרד עורכי־דין זקוק לדוד שמש. עוד על־כך, לא מובהר בגוף ההצעה טעם המעבר מתקנות לחקיקה ראשית. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 43

    256. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - גני ילדים ומעונות יום)
    הצעת חוק 3847 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורי מקלב ומשה גפני מיועדת לאפשר להקים גן ילדים או מעון בכל מבנה מגורים, בהגבלה שלא יהיה ניתן להקים במבנה מגורים מאוכלס יותר מגן ילדים או מעון יום אחד.
  • ישימות: ההצעה ישימה כלשונה באופן מיידי, וללא בעיה לוגיסטית מיוחדת. ניקוד: 1
  • עלות: אפסית, אם בכלל. ככל הנראה, להצעה תהיה השפעה חיובית בדמות הפחתת דמי התשלום למעונות יום ולגני ילדים. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה המקווה תהיה רצויה, בדמות הקמת מעונות יום וגני ילדים רבים יותר, גם אם התנאים בהם יהיו לעתים פחות מאידאליים. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: להצעה סיכוי רב להשיג את יעדיה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת היטב, ומדגישה את מוקד הבעיה ("שכונות חדשות יחסית ובישובים קטנים אשר אינם חלק מרצף בנייה עירוני צפוף"; "כדי להסדיר אישור הפעלה למעון או הגן נדרש אישור שימוש חורג מהרשות המקומית, ולשם קבלת האישור כאמור, נדרש המבקש לתהליך בירוקראטי ארוך ומסובך") ומסביר את התפישה הרעיונית ("מסגרת לפעוטות הינה שטח טבעי משלים לאזור מגורים.") ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 7 (ההצעה היעילה ביותר עד כה)

    257. הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - עדכון הגדרת ניצול שואה וסל ההטבות)
    הצעת חוק 3846 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב ביילסקי וזבולון אורלב באה להשוות את תנאיהם של ניצולי שואה לאלו של מקבלי רנטה מגרמניה, וכן להוסיף להם הטבות נוספות שונות. ההצעה מתבססת על נתוני מכון ברוקדייל, הקובע כי בישראל חיו בשנת 2009 כ-207 אלף נרדפי נאצים. נתונים אלו עומדים בסתירה מסוימת לנתוני הלמ"ס, המצביעים על־כך כי בישראל חיו בסך הכל 197 אלף יוצאי אירופה ואמריקה מעל גיל 75.
  • ישימות: ההצעה מבקשת ליישם כללים חובקים לכל ניצולי השואה או, בפועל, כל מי ששהה בארץ כבושה או בסמוך לה. הבעיה היישומית העיקרית היא הגשת האפליקציות ואישורן. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה מיליארדי שקלים לשנה, אך לטווח שנים שאינו ארוך. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה הענקת הטבות לכל מי שחווה את מלחמת־העולם השנייה על בשרו. הענקת "אות השואה" המוצעת היא רעיון מזיק ופסול. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לאור קצב ההתנהלות בהענקת הטבות לניצולים סביר להניח כי ההצעה תעניק בפועל הטבה מסוימת לניצולים. ניקוד: 4
  • קבילוּת: ההצעה המרחיבה אינה מנמקת את הסיבה להענקת מיליארדים לאנשים, שחלק לא מבוטל מהם חוו את אימי המלחמה באופן הרבה פחות אינטנסיבי מאחרים. לא ברורה גם ההצעה להעניק אות שואה מיוחד המבטא את "הכרת המדינה בניצולי השואה כמי שצלחו מערכה מלחמתית"—כאן מיושמת תפישה אישית (ומעוותת) של מעלי ההצעה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    258. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים)
    הצעת חוק 3845 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מרינה סולודקין נועדה להוסיף לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) סעיף נוסף הפוטר מארנונה כללית "כל נכס הנמצא בבעלות תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים." סעיף 5 בחוק, שאליו נוסף התיקון, פטר עד כה מארנונה כללית מבנים בעלי חשיבות היסטורית, מבני דת או בתי־קברות, מגרשי משחקים, "בית-חיילים" או "בית-מלחים," רכוש של חברת צער בעלי־חיים, מלכ"רים לרפואה ולספורט, מוזיאונים, מוסדות ציבור מאושרים.
  • ישימות: התוספת לחוק יוצרת מהומה שלמה, שכן היא מכניסה בתוך גדר החוק כל גוף מסחרי העומד בתנאים הבאים: "שמונים וחמישה אחוזים מעובדיו זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי." לדוגמה, כל חנות בבעלות אדם שגילו מעל 65 או נכה תהיה פטורה מכאן מתשלום ארנונה. מהומה נוספת נוצרת מהתעלמות מהכלל שהיה נהוג בחוק (הפיטור מארנונה ניתן לפי טיב הפעילות של המוסד) לטובת כלל שונה לחלוטין (פיטור מארנונה לפי פרופיל המועסקים בו). ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, מנקודת מבטן של העיריות, עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. עלות זו תגולגל בגביה בתוספת מאזרחים אחרים. ניקוד: 8
  • תוצאה: החוק ישרת את הגופים המיועדים (המשקם, אש"ת, קרן מפעלי שיקום) אך גם ייצור ענף תחמון מקיף, כמיטב הדמיון הישראלי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק עשוי לשרת את הגופים המיועדים, אבל התוצאה נטו תהיה נזק כספי חריף. ניקוד: 8
  • קבילוּת: מעלת החוק כלל לא נתנה דעתה על האפשרויות הטמונות בשינוי החוק באופן כה מרושל, בניגוד לאופיו עד כה. לא מנומקת גם העילה להעניק לגופים למטרת רווח, עם מניעים נאצלים או שלא, מתנה נוספת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    259. הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון - שחרור בעלי חיים וענישה פלילית)
    הצעת חוק 3844 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רונית תירוש, איתן כבל ודב חנין נועדה לתקן את סעיף 23 בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) כך שתחול ענישה פלילית לפי סעיף 23 לא רק על מי שערך ניסויים בבעלי חיים ללא היתר או גילה ידיעה מסמך אסור לצורך משפט פלילי אלא גם על מי שלא דאג לטיפול נאות בבעל החיים עם תום הניסויים.
  • ישימות: החוק מכליא מין בשאינו מינו, ומוסיף הרחבה שאינה מסתברת בכללי אי-גרימת כאב. הפיקוח על הטיפול בבעלי־חיים יהיה מורכב יחסית. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק היא מאות אלפי שקלים עד כמה מיליונים, בהתאם להיקף הטיפול הנדרש. לא הוגדר גם מהו "בית חיות" והכוונה, כנראה למתקני צער בעלי־חיים. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא שליחת בעלי חיים שלא הומתו בניסויים לאתר בו ידאגו להם. לא ברורה ישימות החוק ביחס לבעלי חיים כמו עכברים, קופים וכל שאר בעלי החיים שאינם כלבים. ההוצאה הכרוכה בחוק תגרע מהתקציב המוקצה לניסויים ולחקר מדעי. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: החוק יוביל, ככל הנראה, להמתה סיטונית של בעלי־חיים. לא ברור גם אם הגורל המצפה לבעלי־החיים ב"בית חיות" טוב יותר מזה המצפה להם כתום הניסויים. חוקים שאינם מוגנים במערך פיקוח ואכיפה לא עובדים בדרך כלל. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח החוק מבואר היטב, אך אינו מבהיר את הבציעות של החוק ביחס לבעלי־חיים שאינם כלבים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 29

    260. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - החלת מדרגות מס רכישה לגבי בניה עצמית)
    הצעת חוק 3843 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון נועדה להתגבר על הבעיה הקיימת בסעיף 9 של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) המונעת מבוני בית באופן פרטי (כלומר, מי שאינם קבלנים) ליהנות משיעור מופחת של מס רכישה בגלל היעדר יכולת להתחייב על סיום הבנייה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות ויש בו פיטור של קבוצה רחבה של בונים ממס רכוש בשיעור גבוה יחסית (5 אחוז). צפויה התנגדות, כמובן, מצד רשויות המס והאוצר. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק אין עלות, שכן יישומו מוטל על הנהנים, ויש בו אף תועלת כספית לא מבוטלת מנקודת מבטם של הבונים. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה תהיה הפחתה בהיקף גביית מס רכוש וביטול העדפה שאין לה הצדקה ברורה של קבלנים. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: החוק יכול להשיג את יעדיו וסביר להניח כי אף ישיגם. ניקוד: 1
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים ואף מעוגנים בפסיקה הקובעת כי יש לראות גם בדירה בבנייה עצמית כזו המיועדת לשמש למגורים. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 11

    261. הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון - אי תחולה על זכאי לקצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור כעובד חברה ממשלתית)
    הצעת חוק 3842 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חיים כץ באה לתקן את חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) כך שכללי חפיפה בין משכורת לקצבה לא יחולו על עובדי חברות ממשלתיות. סעיף 33 בחוק קובע כי אנשי צבא קבע לשעבר לא יזכו לכפל משכורת וקצבה. על סעיף זה מתנהלת הסתערות רבתי, כדי לכרסם בו מכל העברים ואת כל האברים. הצעת החוק של אריה ביבי ואיתן כבל, לדוגמה, כוונה לפטור אנשי צבא קבע המשרתים במשטרת ישראל או בשירות בתי־הסוהר מכלל הכפל. הצעה של כץ באה לפטור אנשי קבע העוסקים בחינוך. חיים כץ אף העביר תיקון שהתקבל (תיקון מס' 25) שהחריג מכלל מוגבלי הגמלה את העובדים בתעשיות הביטחוניות שבבעלות ממשלתית... ובעצם כאן עיקרו של הסיפור. כלומר, אותו כץ שבא והחריג את העובדים בחברות ממשלתיות העוסקות בביטחון בנימוק שביטחון זה חשוב, בא עתה ומבקש להרחיב את גדר הפטור מטעמים שאין לקפח את העובדים בחברות ממשלתיות שאינן בתחום הביטחון. או, במלים אחרות, כץ מבקש לחסל את תחולת סעיף 33 בשיטת "עוד עז ועוד דונם."
  • ישימות: אין בעיית ישימות מהותית, לבד מההתנגדות המתבקשת של האוצר (ולמעשה, של כל מי שסעיף 33 הוא עניין שיש בו מהות עבורו. ניקוד: 6
  • עלות: עלות התיקון עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, לכל הפחות, בגמלאות מורחבות. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה של החלת התיקון תהיה גידול בהכנסתם של אנשי קבע שהפכו עובדי חברות ממשלתיות ובאטרקטיביות של תעסוקה בחברות ממשלתיות עבורם, מה שיקטין, אולי, את האטרקטיביות של תעסוקה במגזר הפרטי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד המוצהר של השוואת תנאי פורשי קבע במקומות תעסוקה שונים אפשרית בהחלט. ניקוד: 2
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים, אך מטעים בהשתמשם כנימוק מרכזי להעברת החוק בהחרגה קודמת שיזם כץ עצמו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    262. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הרשאת שימוש במקרקעין למוסד ציבורי)
    הצעת חוק 3841 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זבולון אורלב באה לשלול מרשויות מקומיות את היכולת לבטל הקצאת שטח שניתן למוסד ציבורי—בין אם זו ניתנה בתמורה, חינם או בכל אופן אחר—אלא אם כן תיתן למוסד פיצוי. אם חדל המוסד לפעול, רשאית הרשות להעבירו רק למוסד ציבורי אחר הפועל למטרות דומות. להצעה זו היבטים רבים ומעניינים, אך היא חורגת מתחום בדיקה זו.

    263. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת התקנת מערכות סולריות על בניינים ללא הגבלת מספר הקומות)
    הצעת חוק 3840 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי ודב חנין באה להרחיב ולשנות את חוק התכנון והבנייה, ולהחיל חובת התקנת מערכת סולרית גם בבניין רב קומות. עד היום הייתה חובת התקנת מערכת סולרית בבניין חלק מתקנות התכנון והבנייה (סעיף 1.09) ומהחובה היו פטורים בניינים רבי קומות, בניינים בהם אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש (מחמת היותו מוצל), או על מבנה או חלק ממבנה המיועדים לתעשיה, למלאכה או לבית חולים. הצעת חוק 3848 של בילסקי וחנין, הנמצאת כאן, מרוקנת חלק מהסיוגים בסעיף, והצעה זו באה לרוקן את הסיוגים האחרים, ולהעביר את חובת ההתקנה לחקיקה ראשית.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא זו שמנעה עד היום התקנת מערכות סולריות במבנים רבי־קומות: על־פי־רוב מותקנת מערכת סולרית בבניין בקומת הגג. כאשר יש בבניין מגורים דירות רבות, אין די מקום להתקין דודי שמש ובמקרי דחק נאלצים הבונים לבצע התקנה מיוחדת, שיעילותה פחותה. יש גם פחת ניכר של חום בהובלת מים חמים בצינורות ארוכים מאוד, כמתבקש מדוד שמש לקומה א', לדוגמה. ניקוד: 8
  • עלות: נכבדת: עשרות מיליוני שקלים לכל הפחות. בישראל הולך וגדל שיעור הבתים הפטורים מהתקנת מערכות סולריות (כיום, רק כשמונים אחוז מהבתים, לעומת כ-94 אחוז בעבר) וחיוב התקנה במבנים סולריים יתבע התאמות יקרות בבנייה, ויתור על בניית דירות גג או הסדר ייחודי ויקר, כשאל כל אלו יש להוסיף את עלות דודי השמש עצמם. ניקוד: 8
  • תוצאה: החלת החובה תוביל להתקנת דודי־שמש בבתים שאינם הולמים מטרה זו, כיעור גגות מבנים גבוהים, להתקנת מערכות יקרות יותר ויעילות פחות, וליצירת בעיה במכירת קומות גג. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התקנה תוביל, ככל הנראה, למערכת שנועדה לעקוף את הצורך, באמצעות מערכות 'דמה' העומדות בתקן אך אינן פועלות בפועל. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר אינם מבארים את הטעם הברור לאי־התקנת מערכות סולריות במבנים רבי קומות ומעלים טענה שגויה ("הגבלה זו מונעת מבתי מגורים רבי קומות ליהנות מיתרונות אספקת אנרגיה סולרית"—בפועל, אילו היו יתרונות כאלו משמעותיים דיים, היו מערכות סולריות מותקנות, ממש כפי שהקושי בהתקנת ג'קוזי אינו מונע מהמעוניינים בכך להתקינו). ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 40

    264. הצעת חוק קרן לאומית להגנה על זכות הציבור לדעת
    הצעת חוק 3839 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים באה להקים קרן שלה הכנסות של לפחות פחות מחמישה מיליון שקל, שתוקדש למימון הוצאות משפט של מי שעומד או עלול לעמוד בפני תביעת לשון הרע.
  • ישימות: לכאורה, הקמת הקרן פשוטה והרכבה מתבקש (רוב למשפטנים; יו"ר שהוא שופט), אך שיקולי ההקצאה בעייתיים. הקרן אמורה לספק מימון משפטי "לכל אדם שפרסם או מבקש לפרסם מידע שיש בו אינטרס ציבורי, כאשר הפרסום עלול להביא לתביעה משפטית נגדו וכרוך במימון הליכים משפטיים." הקרן תבחן בקשות ו"תסייע במימון כספי במקרים שבהם מדובר בפרסום מוגן." פרסום מוגן כזה מוגדר "פרסום שהוא אמת ושיש בו עניין ציבורי, לרבות פרסום שלא הוכחה בו אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש, כאמור בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965." כלומר, חברי הקרן ישמשו בית־משפט־משנה להכרעה באותן סוגיות סביבן נסוב המשפט. ניקוד: 6
  • עלות: עלותה של הקרן כמה מיליוני שקלים, ככתוב בכתב ההקצאה שלה. העלות עשויה לעלות מעט, אך כנראה לא בהרבה. ניקוד: 7
  • תוצאה: תמלוגים מתחום התקשורת יוקצו לקרן ממשלתית וזו תממן את ההגנה המשפטית על אמצעי תקשורת בתביעות לשון הרע. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: מטרתה של הקרן להגן על אמצעי התקשורת מפני תביעות לשון הרע, אך קרנותיה המצומצמות יאפשרו רק לממן הגנה משפטית במספר מקרים, ובוודאי לא תספקנה הגנה מפני הסכומים הנתבעים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים מכך שהסכנה העיקרית ל"פרסום של מידע חשוב וחיוני אשר דרוש לציבור" היא המערכת הפוליטית, האחראית על הקרן. לפי נוסח ההצעה, "בעלי הכוח" הפוליטיקאים אינם מהווים סכנה ולכן ראוי שקרן להגנה (גם) מפניהם תהיה תחת פיקוחה של הרשות המבצעת. ניסוח ההצעה דל ועילג. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    265. הצעת חוק היום לציון המאבק בעוני
    הצעת חוק 3838 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דניאל בן-סימון, שלי יחימוביץ' ואחרים ומצטרפת (מרינה סולודקין) קוראת לקיום "יום המאבק בעוני" ב-17 באוקטובר, עם דיון מיוחד בכנסת, פעילויות חינוכיות בצה"ל ובבתי־הספר, טקסים וכדומה, תחת פיקוחו של שר הרווחה והשירותים החברתיים. מטרת החוק היא "לשמור על הנושא ועל הטיפול בו באור הזרקורים."
  • ישימות: אין בעיה יישומית אקוטית בחוק במועד זה, לבד מבשנים בהן הוא מתנגש בכמה מחגי ישראל (לא נקבע בנוסח תיקון מתאים). התקציבים הנדרשים לחוק עשויים לחולל בעיה מסוימת. ניקוד: 5
  • עלות: עלות החוק כמה מיליוני שקלים עד כמה עשרות מיליוני שקלים, בעיקר בעלות הטקסים ובביטול מעבודה ומלימוד. ובניקוד: 7
  • תוצאה: יקוימו פעילויות ושיעורים במקומות שונים, אך בלי הכוונה ברורה אשר למטרות, לבד מאזכור. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה, "להעלות את נושא העוני והמאבק בו אל ראש סדר היום הציבורי" אינה ניתנת להשגה, במיוחד בגלל הבעייתיות הטמונה בעיסוק תוך הסתר: התמקדות בעוני, תוך התעלמות, דחייה ואף עוינות לאוכלוסיות העוני העיקריות—חרדים וערבים. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לקיום יום העוני מטשטשת את העובדה שיסוד קביעת היום הוא בפעולה נגד רעב קיצוני, ואף תורמת להצגת הדברים כאילו היו אלו פני הדברים של המאבק בישראל. החוק אינו מבהיר גם מה המטרות המבוקשות או מה האמצעים שיש לנקוט או מה תוכנית הלימודים אמורה לכלול. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 34

    266. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - מענק למפעל שאינו מייצא)
    הצעת חוק 3837 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שלי יחימוביץ' ואחרים באה לתקן את חוק עידוד השקעות הון בסעיף 18 א', לבטל את סעיף קטן ג'(1)ג', הקובע כי "25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות." מטרת התיקון היא לאפשר "סיוע לשורה של מפעלים, בעיקר בלואו-טק, בעיקר בשוק המזון ובעיקר בפריפריה."
  • ישימות: בעיית ישימות אחת היא כי החוק לעידוד השקעות הון נועד במפורש לסיוע למפעלים שפניהם ליצוא "בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה." שינוי מהות החוק באמצעות תיקון יוצרת בעיה מהותית. לבד מכך, ברשלנות מופלאה, לא הבחינו המתקנים בכך שסעיף ב' ("הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס") אף הוא מכתיב לפחות 25 אחוז ליצוא, וכי סעיף א' קובע כי המפעל צריך להיות כזה ש"עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה." כלומר, על פניו החוק אינו ניתן ליישום כלל. מטרת התיקון גם עומדת בסתירה להגדרת "מפעל תעשייתי" בחוק (לדוגמה, כזה שאינו עוסק ב"אריזה") ניקוד: 10
  • עלות: עלות החוק כפולה: בהפחתת ההשקעות במפעלים מייצאים, ובהשקעתם במפעלים מפסידים. ההערכה היא כי היקף האבדן הוא במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: יושקעו סכומי כסף ניכרים במפעלים מפסידים לייצור מזון; תוקטן ההשקעה במפעלים לייצוא. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לחוק אין כל יכולת להשיג את מטרותיו, שכן א) לא ניתן ליישמו במסגרת חוק זה (נדרש חוק נפרד וחדש) ב) הענקת תקציבים למפעלים מפסידים אינה מגנה מפיטורים אלא מרחיבה אותם. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מעליבים בפשטנותם וכוללים טיעונים אבסורדיים (הקטנת ההקצבה למפעלים מייצאים היא צעד מנע חשוב נגד "הפגיעה שתיגרם לייצוא") ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 46

    267. הצעת חוק איסור העברת כספים לרשות הפלשתינית
    הצעת חוק 3836 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד מבקשת לאסור העברת כספים לרשות הפלסטינית ולהחרים כספים הנודעים לה בנימוק שהם נוכו לצורך עלויות פעולות האיבה. המקום לדיון בהצעה אינו כאן.

    268. הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון - ביטול הבלעדיות על הסמל)
    הצעת חוק 3835 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד ואחרים מבקשת לשלול את הבלעדיות על סמל מגן דוד אדום ממגן דוד אדום בגלל הסכמים שחתמה עם "הסהר האדום הפלסטינאי" ובנימוק כי "ברבות השנים הפך סמל "מגן דוד" בצבע אדום למושג נרדף לעזרה ראשונה." מקום הדיון בהצעת חוק זו אינו כאן.

    269. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - תשלום בזמן לימודים)
    הצעת חוק 3834 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ ואחרים ומצטרף עתניאל שנלר באה לשנות את חוק הבטחת הכנסה כך שהזכות ללמוד ולקבל הבטחת הכנסה תחול לא רק על הורה יחיד (או גמלאי) אלא גם על כל הזכאים לגמלה.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של ההחלטה היא כלליותה. החוק מעניק לשר את האפשרות לקבוע סייגים (כלומר, מוסדות שהלימוד בהם פוטר את הלומד מהסייג לזכאות) ולא ברור מדוע נדרשת חקיקה גורפת. הכלליות מזמינה מגוון רחב של מעשי מרמה. ניקוד: 7
  • עלות: בניגוד לטענתם של מעלי הצעת החוק, עלותו עשויה להיות נכבדת למדי. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא עידוד ליציאה ללימודים של מקבלי הבטחת הכנסה, מה שאכן יתרחש, כשהלימודים יחרגו במידה ניכרת מהרצוי לפי התוויות הפטור של השר. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: העידוד לא יועיל למטרה המוצהרת: "לטווח הרחוק ההצעה אף תחסוך כסף רב, תקדם את המשק ובעיקר, תוציא אנשים רבים ממעגל העוני" וקרוב לוודאי שאף ייתן עידוד, אם גם בהיקף שולי, ללימודים שאין בהם סיוע בהכשרה מקצועית. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההצעה מוסברת, מחד, בטענה כי הוא "גורם לכך שאנשים רבים המקבלים הבטחת הכנסה נשארים במצבם מחששם שהקצבה המינימלית עליה נשענו תופסק" ומאידך נטען כי "הצעה זו לא תעלה למדינה כסף רב שכן בלאו הכי אנשים רבים לא מתחילים בלימודים ומקבלים בלאו הכי את הבטחת ההכנסה." כלומר, המצב הנוכחי מונע מרבים לצאת ללמוד, אך התיקון לא יעלה כסף כי ממילא אנשים רבים לא יתחילו ללמוד. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    270. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לאזרח עולה ולקטין חוזר)
    הצעת חוק 3833 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון באה להשוות את תנאיהם של בני יורדים לאלו של עולים חדשים, ככל שהם נוגעים לקביעות בסעיף 351 של חוק הביטוח הלאומי.
  • ישימות: התיקון כרוך בבעיות ישימות ניכרות של קביעת זהות, אך לא מעבר לכך. ניקוד: 5
  • עלות: עלות הפטור נמוכה, יחסית, ומסתכמת במיליונים ספורים. ניקוד: 7
  • תוצאה: עידוד, גם אם שולי, לבני הורים ישראליים להתיישב בישראל. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יש בתקנה זו פוטנציאל מרמה מסוים, אך תקופת הפטור קצובה, מה שמגביל את האפקט השלילי. ניקוד: 4
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מנמק היטב ובלשון עניינית את עילת השוואת הזכויות. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 24

    271. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות שכר לימוד לתואר אקדמי ראשון)
    הצעת חוק 3832 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון באה להכיר בהוצאות לימודים כהוצאה מוכרת לצורכי מס הכנסה, בלי לכלול בתוך זה דמי מלגה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיית ישימות בסיסית, אך הוא מעניק הטבה משמעותית לקבוצת אוכלוסיה גדולה, הכוללת גם לומדים רבים שאינם סטודנטים צעירים. העלות הגבוהה של החוק תעורר התנגדות. ניקוד: 7
  • עלות: לפי דברי ההסבר, עלות החוק עשויה להיתמר עד כ-400 מיליון שקל בירידה בהכנסות המדינה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה פטור נרחב לקבוצה גדולה באוכלוסיה, בשיעור המגיע עד כדי כחצי אחוז מהכנסות המדינה ממס הכנסה. השינוי יהיה כרוך, ככל הנראה, גם בהעלאת מסים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: להצעה סיכויים לא רעים לעודד את העבודה במהלך התואר הראשון. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההצעה מנוסחת בבהירות ואף כוללת אומדן ריאלי של עלויותיה מבחינת הכנסות המדינה. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 25

    272. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על ריבית שנצברה בקרן להשכלה גבוהה)
    הצעת חוק 3831 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון מיועדת לפטור ממס על ריבית חסכונות בקרן שנועדה למימון השכלה גבוהה.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בבעיית ישימות בסיסית אחת, שהיא האופן בו משמשות הקרנות בפועל. ניתן, לדוגמה, לקרוא לקרן "חסכון לעתיד אקדמי" אך בפועל לקנות בפדיונה כל דבר רצוי. ניקוד: 7
  • עלות: מנקודת המבט של המדינה, יש בפטור פתח להפסד ניכר של הכנסות ממס על ריבית. מנקודת המבט של הציבור, יש כאן עידוד ניכר לחסכון בערוץ פטור ממס. ניקוד: 7
  • תוצאה: חסכון רחב בערוץ ה'אקדמי' החדש. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: ההצעה תביא לזרימת חסכונות לערוץ זה, ובהיעדר יכולת לבקר את השימוש בכספי הפדיון, היא תוביל לביטולה ו/או למעורבות חריפה של השלטון באופן השימוש בקרנות נפדות. האפשרות הראשונה סבירה יותר (וראו גם מקרה קרן השתלמות, בה אף אדם אינו משתמש להשתלמות מקצועית). ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מתייחס לבעייתיות הטמונה בקרן שאינה מבחינה ביחס לאופן השימוש בדמי הקרן. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 32

    273. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - הנחה לסטודנטים)
    הצעת חוק 3830 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חד"ש באה לתקן את חוק בריאות ממלכתי בסעיף הקובע הנחות ופטורים מתשלומים עבור ביטוח בריאות עבור סטודנטים הלומדים לתואר ראשון או לימודי תעודה. החוק כולל הנחות ופטורים לצעירים עד גיל 18, לגמלאים, לחולים במחלות כרוניות, הורים במשפחות מרובות ילדים ועולים חדשים.
  • ישימות: החוק יוצר בעיית ישימות בסיסית בפוטרו קבוצה נרחבת מאוד של מבוטחים (כ-200 אלף איש) דווקא בשנים בהן הביטוח משתלם במיוחד מבחינת קופת החולים. אצל כל מאובטח מתקיים מנגנון 'סבסוד פנימי' בהן בשנים הבריאות של חייו הוא משלם את הביטוח אך מפיק ממנו שימוש דל, כשבשנים בהן הוא נזקק לטיפול רב יותר תשלומיו בדרך כלל נמוכים הרבה יותר. צפויה התנגדות עזה של קופות החולים, וכן כל מי שחפץ במנגנון ביטוחי שיש בו היגיון. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות גבוהה מאוד, ישירות, בטווח של מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: פטור נרחב מתשלומי ביטוח בריאות לאוכלוסיה צעירה ובריאה, עם העלאה של דמי התשלום לאוכלוסיות האחרות. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק יביא, כמעט בוודאות, לתוצאה ההפוכה למקווה: הפחתה בכיסוי הביטוחי או בשירות הביטוחי לאוכלוסיה שאינה סטודנטים, ולפגיעה ב"מעוטי היכולת" שהם היעד עליו מקווים הוגי החוק להגן. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מסתפקים בקביעה שמימון סטודנטים זה טוב, בלי התייחסות לפן כלכלי כלשהו. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    274. הצעת חוק המפלגות (תיקון - הצטרפות כחבר מפלגה)
    הצעת חוק 3829 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יוחנן פלסנר ואחרים נועדה לשפר את מידת האמון שרוחש הציבור למפלגות באמצעות מניעת 'חברות בזק', קבלני קולות ומפקדי ארגזים, הצעת מועמדות כעבור זמן קצר, חברות במפלגה אחרת, ועוד. הדיון בעצם החוקיות או הנחיצות של קביעת נהלים בחוק למפלגות נחוץ בהחלט, אך מקומו אינו כאן.

    275. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת גלאי אש)
    הצעת חוק 3828 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חמד עמאר באה לתקן את פקודת התעבורה ל"התקנת מערכת לגילוי וכיבוי אש ברכב מנועי המיועד להסיע עשרים אנשים או יותר, מלבד הנהג, ואשר צוין ברישיון הרכב כאוטובוס." עמאר מסתמך על גל דיווחים בעיתונות בחודש דצמבר בנושא וטוען כי "רק בשנתיים האחרונות עלו באש כ-60 אוטובוסים, כאשר חלקם היו מלאים בנוסעים." ערכתי תחקיר קצר ממנו עולה כי יש אפשרות כי הפרסומים יזומים על־ידי חברה מסחרית העוסקת בהתקנת מערכות גלאי אש וכיבוי.
  • ישימות: החוק כרוך בהוצאה נכבד, שהיא מכשול הישימות העיקרי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק עשרות מיליוני שקלים בשנה (10,000 שקל להתקנת מערכת אחת, כפול 13,000 אוטובוסים). היישום של החוק גם ימנע אבדן רכוש ניכר (נזק של כ-22 אלף שקל בכל מקרה, לפי המחירים המקבילים בארצות־הברית), אך העלות גבוהה עשרות מונים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התקנת המערכת עשויה למנוע מקרה מוות אחד בכמה עשרות שנים, בעלות של כ-400 מיליון שקל. המערכת תמנע נזק שנתי מוערך של כמיליון שקל, בעלות יישומית של עשרות מיליונים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ספק אם המערכות ימנעו מקרה של דליקה קטסטרופלית או אירוע חריף, ובוודאי שהעלות הנקובה אינה סבירה ביחס לנזק. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נוקב במספר השריפות, אך אינו מציין את מספר הפצועים וההרוגים, אם היו כאלו, ובכך שומט את הקרקע תחת הנימוק הבטיחותי. הנימוק הכספי (כדאיות ההתקנה) אינו מוזכר, כנראה משום שאין כדאיות כזו. אין גילוי נאות לגבי החברה המסחרית המקדמת את החקיקה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 40

    276. הצעת חוק נציב תלונות הציבור על פרקליטים
    הצעת חוק 3827 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל באה להקים נציבות שתעסוק בבירור תלונות על תפקודם של תובעים (פרקליטים, בנוסח החוק). הצעה מורכבת, מעניינת ובעייתית, אך מקום הדיון בה אינו כאן.

    277. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)
    הצעת חוק 3826 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לבטל את האיסור בחוק מס הכנסה שלילי על השתתפות עובדים המועסקים אצל קרוב משפחה. בעיית הישימות העיקרית של התיקון היא כי לא ניתן למעשה לפקח על הצהרות כוזבות בו. הדיון בנושא חורג מתחום סקירה זו.

    278. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול הגבלת רשיון נהיגה)
    הצעת חוק 3825 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עפו אגבאריה וחברי חד"ש באה לבטל את סעיף המשנה בחוק ההוצאה לפועל (סעיף 66א', סעיף קטן 6) המאפשר לרשם ההוצאה לפועל להגביל או לאסור את רישיון הנהיגה של חייב. התיקון מועלה בנימוק מעניין, לפיו התפקוד של ההוצאה לפועל בענייני חוב לקוי, כי הערעור על החרמת הרישיון עולה בדמים, וכי לעתים קרובות אין המבקש זוכה לבטל את ההגבלה. הנימוק הזה בעייתי, שכן הוא אינו מערער, בפועל, על נחיצות הצעד או על יעילותו, כי אם על האופן הקלוקל בו הוא מיושם, המביא את החייבים לעבירה על החוק (נהיגה בלי רישיון). נימוק כזה הוא שווה ערך לטענה כי יש לבטל את מס ההכנסה כי יש פקידי שומה מושחתים. למרבה המזל, מועלה גם טיעון נוסף, לפי ההגבלה היא סנקציה דרקונית ולא מידתית. ואחרים יטענו, אפקטיבית מאוד. מכל מקום, הדיון בהצעת חוק זו מקומו אינו כאן.

    279. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - הנחה בארנונה לסטודנטים)
    הצעת חוק 3824 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חד"ש באה לתקן את סעיף 12 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), העוסק בארנונה, בהוספת תיקון הקובע הנחה של 40 אחוז בארנונה לסטודנט, למשל תקופה של ארבע שנים (48 חודשים).
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא תקציבית והצהרתית. חלק ניכר מהכנסותיהן של העיריות, ובמיוחד בערי האוניברסיטה, בא מתשלומי ארנונה, וסטודנטים מהווים נתח נכבד משוכרי הדירות. הבעיה השנייה היא הקושי הניכר הכרוך בהנחה אינדיבידואלית על תשלום הארנונה במקרה של שותפים. בעיה נוספת היא הסלט החקיקתי: ההנחות בארנונה נקבעות בתקנות, וכאן תקנה ספציפית וייעודית משולבת בחקיקה הראשית. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק מבחינת הירידה בהכנסות הרשויות היא כ-200 מיליון שקל. העלות תגולגל לפתחו של הציבור, כמובן. ניקוד: 9
  • תוצאה: תוספת ביורוקרטית והענקת הנחה לסטודנטים—תוצאה שטובה לסטודנטים ורעה לכל השאר. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: השיפור בתנאי החיים של הסטודנטים אפשרי, גם אם קטן. נזק לכל שאר משלמי הארנונה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: החוק מנומק בעיקר בקביעה שהטבה כזו ניתנת לתלמידי ישיבות. אין הסבר מדוע מצוקתם הכלכלית של סטודנטים—צעירים בראשית דרכם—זכאית לתיעדוף על־פני זו של אחרים. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 38

    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •