שכר מינימום: המדריך לאיתור שקרים
 


הזדמזמותו החוזרת ונשנית של העלאת שכר המינימום מחייבת הסבר — מעין ערכת הבנה, שתאפשר לכם להבין על נקלה מתי אתם נתקלים בתעמולה, מתי אתם נתקלים בנתוני אמת, ומה החשיבות של כל העניין, בכלל.

למה זה חשוב?
חוקי שכר מינימום והעלאת שכר המינימום חשובים מאוד בעיני חסידי מדיניות כלכלית ריכוזית, משום שהוא נוגע בכל אחת מפינות השילוש הקדוש של התומכים במדיניות כזו: זהו צעד פשוט ליישום על־ידי השלטון, בעל ניראוּת גבוהה מאוד, המכוון לתגמל ציבור עובדים ששכרו נמוך.

שכר מינימום ופוליטיקאים
כל הכלכלנים מסכימים כי העלאה משמעותית מאוד בשכר המינימום תגרום לאבטלה. על הנושא אין ויכוח כלל, עד כדי כך שהנושא הזה אפילו לא נחקר. מוסכם על כל העוסקים בכלכלה, וגם על רוב האחרים, כי כאשר המחיר עולה, הביקוש נוטה לרדת, ביחס לגודל העליה. לכן, כאשר תהיה עליה גדולה במחיר העובדים, הביקוש לעובדים כאלה מצד מעסיקים ירד. התוצאה תהיה אבטלה, וקיטון בהעסקת עובדים.

הכלל הזה ידוע גם לפוליטיקאים ובנסיבות רגילות הם נוקטים דרכים שונות כדי גם לתמוך בהעלאת שכר מינימום (בגלל השילוש הקדוש) וגם לדאוג לכך שהשפעתו על השכר הריאלי תהיה קטנה ככל האפשר. כך אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. יש שלוש שיטות מקובלות לרבע את המעגל בתחום זה.

העלאה ללא העלאה
אחת השיטות השגורות ביותר להעלות את שכר המינימום בלי להעלות אותו באמת היא להעלות את שכר המינימום מגובהו הנוכחי לגובה קרוב לשכר ה'טבעי' (כלומר, השכר שמקבלים עובדים בדרגה זו ממילא). לדוגמה, בשנת 2009 הועלה שכר המינימום הפדרלי בארצות הברית מ-6.55 דולר לשעה ל-7.25 דולר לשעה. עליה זו, ששיעורה 10.7 אחוז, הניבה רק גידול של 5.4 אחוז בגובה השכר של עובדים בשכר מינימום. הסיבה העיקרית לכך היא שחלק ניכר מהעובדים ברמת השכר הנמוכה ביותר קיבלו ממילא שכר הגבוה משכר המינימום הישן.

יש מקרים קיצוניים (וציניים) אף יותר, שהנפוץ בהם הוא העלאה של שכר המינימום בקצב האינפלציה או למטה מכך. בארצות־הברית, לדוגמה, עלה שכר המינימום מ-3.8 דולר לשעה בשנת 1990 ל-6.55 בשנת 2008. עם זאת, אם מביאים בחשבון את האינפלציה שהייתה באותה תקופה, שכר המינימום עם הצמדה למדד וללא העלאות היה מגיע בשנת 2008 לכ-6.7 דולר לשעה. כלומר, כל ההעלאות לא היו העלאות כלל. בוונצואלה אנו יכולים להתקל בדוגמה צינית אף יותר: הנשיא ניקולאס מדורו מכריז על העלאות בשכר המינימום, כאשר לכל ברור כי ההעלאות מייצגות שחיקה בו—קצבן נמוך מקצב האינפלציה.

הפוליטיקאים המודאגים שטרחו בהעלאת שכר המינימום נהנו מכל העולמות: גם העלו את שכר המינימום, וגם יצאו פטורים מכל דאגה פן תהיה לו השפעה אמיתית כלשהי. פרסמת ולא עשית? עשית.

העלאה עם פטור
דרך נפוצה אחרת להעלות את שכר המינימום בלי להעלותו היא להעלות את שכר המינימום רק לעובדים הלא רלוונטיים. לדוגמה, רבים מהללים את שכר המינימום הגבוה באוסטרליה, אך תחת הכותרות הפשטניות טמון חוק סבוך מאוד, המתעתע היטב במי שמעיינים בו באופן שטחי. עובדים בשכר מינימום באוסטרליה זוכים לשכר שעתי מרשים מאוד, במונחים שקליים, של כ-54 שקל לשעה (16.48 דולר אוסטרלי). אך השכר המרשים הזה, לכאורה, אינו נחלת כל העובדים. עובדים עד גיל 16 זכאים לשכר שווה ערך ל-20.2 שקל, העולה עד גיל 18 ל-37.5 שקל לשעה ומגיע לרום המרבי רק בגיל 20. כללים דומים חלים גם על מתלמדים ושוליות. כלומר, באוסטרליה מועסקים צעירים עובדים בשכר נמוך במידה ניכרת (37.5 אחוז) משכר המינימום. בישראל, לשם השוואה, שכר המינימום לעובד עד גיל 16 הוא 17.4 שקל לשעה, שהם כ-75 אחוז משכר מינימום מלא.

כהערת אגב חשובה יצויין כי שכר המינימום באוסטרליה אינו גבוה יותר ביחס לשכר הממוצע מאשר בישראל: באוסטרליה שכר המינימום המרבי הוא כ-44 אחוז מהשכר הממוצע, בהשוואה ל-45 אחוז בישראל. זה עצוב שהאוסטרלים מרוויחים הרבה יותר מאיתנו, אבל העובדים בשכר מינימום בכל הגילאים בישראל נהנים כבר היום משכר גבוה יותר, בהשוואה לשכר הממוצע, מאשר באוסטרליה.

העלאה ללא יישום
במדינות פרטצ'יות שונות, לא חשוב מאיזה חוף ים־תיכוני, מקובלת גם שיטת ההעלאה ללא יישום. כלומר, מעלים את שכר המינימום בנדיבות, אך לא מיישמים את ההעלאה בפועל באמצעות אי־אכיפה. לדוגמה, מינוי 4 מפקחים, שכל אחד מהם אחראי לאכיפה על 229,201 בתי־עסק. החוק קיים, אך לא מיושם, והפוליטיקאי יכול למשוך בכתפיו ולומר: אני עשיתי את שלי. אני עזרתי לפועלים קשי יום.

שכר מינימום ומחקר
העובדה שעיקר ההעלאות בשכר המינימום מתקיימות קרוב מאוד לנקודת האפס (כלומר, מדביקות בקושי את העליה הטבעית בשכר והאינפלציה), ומערכת הפטורים הענפה, גורמים לכך שכמעט כל המחקר בתחום שכר המינימום גם הוא קרוב לנקודת האפס. רוב המחקרים חסרי ערך לחלוטין.

העלאה שלא התקיימה
המחקר הסמינלי ממנו יוצאים ואליו חוזרים כל תומכי שכר המינימום הוא זה של קארד וקרוגר, שחקרו את השפעת העלאת שכר המינימום בשנת 1991 על התעסוקה במסעדות מזון מהיר בניו־ג'רזי. שכר המינימום הועלה בשנה זו ל-4.25 דולר לשעה וקארד וקרוגר התקשו למצוא השפעה שלילית (כלומר, אבטלה) במסעדות המזון המהיר. הבעיה היא שבשנת 1992, אז נערך המחקר, היה כבר שכר המינימום בתיאום אינפלציה אמור לעמוד על 4.37 דולר לשעה. הווה אומר, עבור בעלי רשת המזון המהיר אותה בדקו, הצמדת שכר העובדים לשכר המינימום הייתה עבור המעבידים הפחתה בשכר העובדים.[1] שכר העובדים עלה נומינלית וירד ריאלית, כך שסביר להניח שקשה היה למצוא השפעה ממשית להעלאה הנמצאת מתחת לרף העליה ה'טבעית' בשכר.

בעיית סדרי גודל
אלמנט נוסף המשפיע על איכות המחקרים, ומקזז בערכם הוא סדרי הגודל. חוקי שכר מינימום משפיעים על קבוצה קטנה יחסית של עובדים, מה שמקשה על אבחון תופעות בהיקף מצומצם, שהשפעתן על מערכת העבודה בכללה קטנה ביותר. לדוגמה, העלאת שכר המינימום האחרונה בארצות־הברית נגעה לכ-2.7 אחוז מכלל העובדים, ונתחה בכלל השכר בארצות הברית היה 0.03 אחוז. כאשר בודקים תופעה כה מצומצמת, וכה זניחה במערך השכר בכללו, קשה מאוד למצוא השפעות ממשיות.

יכולות הבחנה
דברים דומים ניתן לומר לגבי כמה וכמה השפעות אפשריות של חוקי שכר מינימום. לעתים קרובות, לא ניתן לבדוק אותן באופן אמין. לדוגמה, אחת התופעות הבולטות ביותר שיש להעלאה מצומצמת בשכר מינימום היא של קיטון בהיקף שכירת עובדים חדשים (שכן יש ירידה בתמורה מהכשרת עובדים כאלה). ברוב המחקרים אכן מצליחים להבחין בקיטון בתחלופת העובדים במקומות עבודה בהם יש הרבה עובדים בשכר מינימום, אך לעתים קרובות קשה מאוד להבחין בהיקף ההרתעה מהעסקה כאשר מנסים להרחיב את יריעת המחקר. הסיבה לכך היא שקשה להבחין בין שכר המינימום להשפעות רחבות יותר כמו השכלה, צעדים כלכליים רחבים, המצב הכללי במשק, וכדומה על האוכלוסייה הרלוונטית, המונה צעירים, נכים וקשישים. החוקר יכול לשאול האם מגמת הירידה בתעסוקת צעירים נובעת משכר המינימום, אך מחמת ריבוי התשובות האפשריות האחרות הוא אינו יכול להגיע למסקנה בעלת ערך.

ואם כך לגבי תוצא מז'ורי של שכר מינימום, וודאי שכך לגבי תופעות דקות וחמקמקות יותר כמו שינויים במבנה התעסוקתי, ושינויים במבנה התגמולים, הפחתה בהיקף ההכשרה, הפחתה בשעות העבודה, העלאה במחירים או ייעול העבודה. בכל אלו יש, לכאורה, נתונים, אך התוצאות הסופיות שמפיקים חוקרים תלויות במקרים רבים באלמנטים שהם בוחרים לנכות או שלא לנכות מהמכלול. פעמים רבות, ניתוח סטטיסטי שונה של אותם נתוני יסוד מוביל לגילוי או אי גילוי של השפעה בתחומים אלו.

מחפשים מתחת לפנס
טעמים של ישימות גורמים לכל החוקרים לחפש את המטבע מתחת לפנס ולא במקום בו הלך לאיבוד. הגורם הבולט ביותר הוא עריכת המחקר ביחס לאוכלוסייה לא רלוונטית. כמעט כל המחקרים בתחום זה נערכים בגופים מוסדרים, מבוססים ומאורגנים, כמו רשתות מזון מהיר. כך היה אצל קארד וקרוגר, וכך גם במחקרים ומטא-מחקרים עדכניים כמו דוקוליאגוס וסטנלי (2009), דיוב לסטר ורייך (2010), הירש, קאופמן וזלנסקה (2011), סביה, בורקהאוזר והנסן (2012) ואחרים.[2] הסיבה לכך ברורה: כאן נמצא הפנס. מגורמים כאלו, ובמיוחד ממחקרים ברשת בודדת, ניתן להפיק תלושי שכר מסודרים ואחידים, ויש להם פרישה רחבה של סניפים הדומים מאוד זה לזה, כך שהחוקר יכול לנטרל גורמים כמו מיקום של סניף מסוים, הבדלים בסעיפי שכר ותגמולים או הבדלים גדולים בין סניפים.

אך המטבע נמצא במקום אחר, אפלולי יותר. רשתות מזון מהיר גדולות ומבוססות מושפעות פחות מכל גורם אחר בתחומן משינויים בשכר המינימום. כמו בתחומים אחרים בכלכלה, שינויים בעלויות משפיעים קודם כל ובאופן החריף ביותר על העסקים ה"שוליים"—כלומר, על העסקים המתנדנדים על סף הרווחיות, במקומות מובחרים פחות, בהן לשינוי בשכר המינימום יש השפעה הרבה יותר משמעותית על כלל השכר שהם משלמים. הדבר דומה למי שעורך מחקר על דרי רחוב בסביון. חוקר כזה יגיע למסקנה הטבעית, הנכונה בתכלית וחסרת המשמעות שאין בעיה של דרי רחוב בסביון. אם הוא ינסה להרחיב את מסקנות מחקרו לישראל בכללה, נגחך כולנו, ובצדק. אך זה בדיוק מה שמתבצע בתחום חקר שכר המינימום, ברוב המכריע של המחקרים.

פוליטיקאים ומחקרי שכר מינימום
פוליטיקאים אוהבים את המחקר בתחום שכר המינימום, שכן הוא לא יודע לספר לנו הרבה על השפעת שכר מינימום. רובם ככולם מבצעים כשל לוגי טיפוסי אחד: הם מקישים על השלם מתוך פרט לא מייצג.

רוב המחקרים בתחום שכר המינימום הם חסרי ערך, שכן הם בודקים נתון בעל ערך מפוקפק (העלאה הקרובה לשכר הטבעי, פטורים רחבים, וכו'), הנבדק ממילא ביחס לקבוצה כמעט לא רלוונטית (עסקים מבוססים לעומת עסקים המפרפרים על הקצה). התוצאה של רוב המחקרים היא כמעט תמיד אחת: הם מציינים כי העלאה גדולה בשכר המינימום תגרום לאבטלה (כי זו האמת הברורה) ואז אומרים כי במחקר שאותו ערכו—ביחס להעלאה קטנטנה, אם בכלל, בשכר המינימום—לא התגלה גידול ממשי באבטלה.

פוליטיקאים נוטלים את הפרט הלא מייצג הזה, ומתוכו מקישים על השלם: המחקרים מוכיחים, הם אומרים, שכל העלאה בשכר המינימום אינה גורמת לאבטלה. ואם כך, מדוע שלא ננסה?

שותפים מפתיעים, לכאורה, נמצאים להם בבעלי עסקים גדולים ומצליחים. כן, חשוב להעלות את שכר המינימום, אומר בעל רשת המרכולים הזולה מר רחמים חכמוני. בשעות קשות כאלה לישראל, גם העסקים צריכים לתרום, אומר בעל רשת המזללות המצליחה מר שלום אתמפוטר. את הסיבה ללב היהודי החם שהם מפגינים ניתן למצוא בכלל הידוע גם מתחומים אחרים: ככל שהעלויות גבוהות יותר, הפיקוח קפדני יותר, הדרישות לגילוי מחמירות יותר, כך גדל כוחם של העסקים הגדולים והמבוססים בתחום. מבחינתם, שכר גבוה הוא דרך יעילה לסלק מהתחום מתחרים ועוד לקבל תשואות על "חברתיות." מה רע?

הערות
1 אפשרי שלהעלאה הייתה השפעה כלשהי, שכן בשנת 1989 הייתה העלאה משמעותית קודמת בשכר מינימום, אך היא כבר התבטאה בהיקף התעסוקה כבר קודם למחקר. על־כל פנים, במועד עריכת מחקרם של קארד וקרוגר האינפלציה מחקה חלק ניכר גם מההעלאה הזו.
2 Doucouliagos, Hristos and T. D. Stanley. 2009. "Publication Selection Bias in Minimum-Wage Research? A Meta-Regression Analysis." British Journal of Industrial Relations, vol. 47, no. 2, pp. 406-428.
Dube, Arindrajit, T. William Lester, and Michael Reich. 2010. "Minimum Wage Effects Across State Borders: Estimates Using Contiguous Counties." Review of Economics and Statistics, vol. 92, no. 4, pp. 945-964.
Hirsch, Barry T., Bruce Kaufman, and Tetyana Zelenska, "Minimum Wage Channels of Adjustment." IZA Discussion Paper No. 6132. Germany: Institute for the Study of Labor.
Burkhauser, Richard V., Kenneth A. Couch, and David C. Wittenburg. 2000. "A Reassessment of the New Economics of the Minimum Wage." Journal of Labor Economics, vol. 18, no. 4, pp. 653-681.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים



 
 
רשימת תגובות (11)
 
 
כלכלות מחסנות עצמן נגד שכר מינימום
6/11/2014
נכתב על ידי גלעד

קישור לכלכלן שטוען שכלכלה שנהוג בה שכר מינימום לאורך תקופה ארוכה, משנה את המבנה של החברות לכאלה שצריכות הרבה פחות עובדים (נניח דרך אוטומציה) ואז כשמעלים שכר מינימום, במילא לא קורה הרבה, כי הכלכלה מייתרת העסקה של אנשים עם כישורים מועטים.


http://cafehayek.com/2014/10/a-note-on-the-empirics-of-minimum-wage-studies.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed%3A+CafeHayek+%28Cafe+Hayek%29
 
 
 
 
בישראל לשכר המינימום יש את הישראבלוף המיוחד שלו
6/11/2014
נכתב על ידי א.ר.

קרא בספרו של נחמיה שטרסלר "ושלא יעבדו עליכם" את פרק 20 "חוק עבודה בעיניים" בעמוד 165. שם מסופר כיצד העלאת שכר מינימום מקבמבנת העלאת שכר לעובדי מדינה ששכרם אינו מינימלי בכלל.
 
 
 
 
אתה מבלבל בין שכר המינימום הטבעי לשכר המינימום החוקי
7/11/2014
נכתב על ידי ישראל

הטענה שהעלאת שכר המינימום בגובה האינפלציה היא חסרת ערך היא נכונה רק אם אתה מניח ששכר המינימום הקודם היה זהה ל (או נמוך מ)שכר המינימום הטבעי ברגע קביעתו.

אחרת, יש לצפות שהשכר המינימלי ירד ריאלית ככל שהמדד עולה (לכיוון המינימום הטבעי), ואז כשמעדכנים את שכר המינימום אז בפועל מתרחשת העלאה של השכר, עם כל האפקטים שהיית מצפה לקבל בהעלאת שכר מינימום פשוטה.
 
 
 
 
ישראל - אני חושב שהטענה שהעליתי דווקא נכונה - בדיקה
7/11/2014
נכתב על ידי אורי רדלר

ישראל, יש טבלה שמציגה את שכר המינימום בארצות־הברית בערכים של דולרים של 1996, כך שניתן להתרשם מערכו היחסי. זה אינו אומר לנו ששכר המינימום בנקודת המקור או בכל נקודה אחרת היה נמוך יותר מהגובה הטבעי, אך העובדה שניתן לראות כי ערכו נע בטווח צר יחסית, ללא עליה או ירידה ניכרת מאז אמצע שנות החמישים, מספרת לנו כי הוא ככל הנראה נמוך יותר מהשכר הטבעי.

בכתבה עדכנית על המשרות הכי פחות משתלמות בארה"ב עולה כי בכולן משלמים היום ממילא הרבה יותר משכר המינימום: איש בבוטקה של מגרש חניה: 10.26 דולר לשעה; טיפול אישי בקשישים: 10.09 דולר לשעה; תופרת בגדים במפעל: 10.03 דולר לשעה; קופאית במרכול: 9.82-9.83 דולר לשעה; ועד להופכי המבורגרים במסעדות מזון מהיר: 9.07-10.18 דולר לשעה. אנחנו יכולים להניח בוודאות די גבוהה, לפיכך, שהעלאות שכר המינימום בארצות־הברית התקיימו הרבה למטה מה'תקרה' של שכר המינימום ה'טבעי'. אני סבור שהטיעון הבסיסי שלי עומד.

המצב בישראל, אם ללמוד מלוח 12.46 בשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס, כנראה דומה. השכר הממוצע הנמוך ביותר הוא של עובד לא מקצועי וזה משתכר בישראל שכר ברוטו של 30.5 שקל, נכון לשנת 2012. סביר להניח כי השכר ה'טבעי' הנמוך ביותר גבוה גם כאן משכר המינימום.
 
 
 
 
לא שכר מינימום אלא מה שמסביבו
7/11/2014
נכתב על ידי יעקב

כדבריך, שכר המינימום ככל הנראה אינו משפיע על העובדים, אבל הוא משפיע מאוד על התקציבים.

למשל, עובדי סיוע לקשישים במימון הביטוח הלאומי מקבלים משכורת הצמודה לשכר המינימום. עובד מקבל שכר מינימום, אבל כדי לשלם לו יותר חותמים לו על שעות פיקטיביות. עבור שעת ניקיון חותמים על שעתיים כמעט במוצהר.

העלאת שכר המינימום על כן רק תעלה את העלות לביטוח הלאומי ויאפשר למשפחות לקבל יותר שעות עבודה. אני מניח שכך הדברים בשאר התחומים, כך שהעלאת שכר המינימום לעובדי נקיון מעלה את התקציבים המושקעים על ידי המדינה בנקיון ועמו מעלה את רמת הנקיון או את סרחון הבטלנות.

אמור אם כן, שכר המינימום אינו מעלה את שכר העובד אלא רק את יוקר המחייה.
 
 
 
 
אז המעסיקים ירוויחו קצת פחות
9/11/2014
נכתב על ידי ניל

עובדים בשכר מינימום נותנים תפוקה גבוהה יותר - בד״כ הרבה יותר - מעלות השכר שלהם (אחרת הם לא היו מועסקים). כלומר כל עובד מייצר רווח למעביד. אם כך, העלאה מדודה של שכר המינימום פשוט תקטין למעסיק את הרווח על כל עובד. זה אומר שרק עובדים שהם ממש בשוליים יפוטרו. השאר ירוויחו, ולכן בהחלט יתכן שההקרבה הזאת של כמה עובדים תייצר בנטו תועלת חברתית אמיתית.
 
 
 
 
לניל
11/11/2014
נכתב על ידי איש

הלוגיקה לא ממש נכונה.
ההנחה שתפוקת העובד גבוהה מההוצאה עליו הגיונית יחסית, מאיפה ההנחה שבדרך כלל ההפרש גבוה בהרבה?

דווקא במקרים רבים עובדים בשכר נמוך עולים למעסיק כסף. למשל עובדים בהכשרה או בתחילת דרכם. או במקרה של חברה שלא מקבלת עבודות ומעדיפה לספוג עלות שכר זול יחסית על פיטורין וחיפוש עובדים מחדש שהמצב ישתפר.

בכלל הגישה שאם הרווח צומצם רק *מעט* אז הוא לא יורגש מזכירה את המשל על הקש ששבר את גב הגמל.
 
 
 
 
כי המעסיק לא יטרח להעסיק
11/11/2014
נכתב על ידי ניל

אם התפוקה הממוצעת של עובד לא גבוהה משמעותית מהעלות הממוצעת שלו. אחרת, למה לו את כאב הראש והסיכון שבהעסקת עובדים? אין ספק שהירידה ברווחים תורגש, אבל גם העלייה במשכורות העובדים תורגש, ואין לי שום סיבה להעדיף את טובת המעסיק על פני טובת העובד.
 
 
 
 
ההערה הראשונה על אוסטרליה
13/11/2014
נכתב על ידי דוד

נראית קטנונית משהו. מהו אחוז העובדים שאינם זוכים לשכר מינימום מלא? הייתי מעריך שמעט מאד.
 
 
 
 
תשובה כפולה
20/11/2014
נכתב על ידי אורי רדלר

ניל, והעלאה של שלושים אחוז נראית לך שולית?
ולדוד - ככל הנראה, שיעור די נכבד: אנשים בני 16-19 ומתלמדים/שוליות. זה עיקר העובדים בשכר כזה.
 
 
 
 
אסטרטגיות הנמקה
1/12/2014
נכתב על ידי יואל

כתמיד, מעניין ומרענן (משום מה פיספסתי לאחרונה).

אני מוצא שישנה כאן בחירה מעניינת של נימוקים כנגד העלאת שכר המינ׳.
כחלק מהם, אתה טוען שאין לשכר המינימום משמעות (בגלל אינפלציה, בגלל תשלומים בפועל גבוהים יותר , וכו׳).
ושאלתי: אם החוק כל כך לא משפיע, כי אז מה הטעם להתנגד לו?
ובהשאלה ממך: מה יש להתנגד שאוסף על לינה ברחוב בסביון?

זהו, שיש השפעות שונות, חיוביות ושליליות, ואין אנו משוחררים מדיון מעמיק.

מה לגבי מנגנוני ההצמדה (הדרגות) הקיימים בכל המגזר הציבורי?
מה לגבי ״ההשלמה לשכר מינימום״ שמתווספת **מעבר** לשאר התוספות - שבלעדיהן אין משכורת במגזר?
מה לגבי ההשפעות על צרכנים במגזרים עתירי עבודה (ראה הערתו של יעקב)?
מה לגבי העסקה של עובדי קבלן (לגמרי קשור)?
מה בדבר התחרות של עובדים מקומיים מול עובדים זרים ומהגרי עבודה?
מה המשמעויות לענפים עתירי עבודה, והאם ניתן לשפר את הפריון, או שאין ברירה אלא לסגור - ולנהל את התהליך, פן יפלו קורבנותיו למעמסה על הציבור?